אני רוצה להכין עיסות בשיעור החייב בחלה, ולמכור אותן כדי שהקונים יזכו להפריש חלה. האם מותר לעשות כן?
חכמים אסרו למכור טבל מכמה טעמים:
א. שמא יכשלו הלקוחות ויאכלו טבל, ויתחייבו על כך מיתה בידי שמים.
ב. חיוב ההפרשה מוטל על בעל העיסה, ואינו יכול לפטור עצמו מחיובו ללא הפרשה.
ג. המכירה עצמה היא מעשה השתמשות בטבל שאסרוהו חכמים.
אך יש מקומות שנהגו למכור עיסות טבל, ואדרבה, טעמם הוא בכדי לזכַּות את הלקוח לקיים מצות הפרשת חלה. וסברתם לומר שכמו שהתירו חכמים למכור טבל לחבר כאשר יש לחבר צורך דוקא בטבל [כגון שצריך טבל כדי לתקן פירותיו שהתערבו טבל וחולין, ויפריש מן הטבל עליהם ויתקנם], כך יש לומר שמאחר שהלקוחות דורשים דווקא טבל כדי לקיים מצות הפרשת חלה, נמצאת כל מטרת מכירתם היא לזכות את הלקוחות בקיום המצוה, ולפי זה הוא בכלל 'צורך' שהתירוהו חכמים.
אך מובן שהיתר זה הוא רק בתנאי שהקונה הוא בן תורה המדקדק בהפרשת חלה ותרומות ומעשרות כדין.
(סברא נוספת להתיר מכירה כזאת, לומר שאין איסור 'מכירת טבל', רק שאכן מוטל על בעל העיסות להפריש אבל כאשר כבר מתחילה תפקידו של בעל העיסה הוא לספק עיסות טבולות לצורך הפרשת הלקוחות, הרי זה קרוב להיות כשלוחם של הלקוחות לעיסות אלו.)
(מקורות: רמב"ם מעשר ו, ו, משפטי ארץ ג, ד הערה 19)
