בחצרי גדל פלפל חריף סודני, האם הוא אסור באכילה מדין ערלה?

שאלה זו מעוררת דיון הלכתי מרתק, שכן לפלפל הסודני מאפיינים ייחודיים המקשים על הגדרתו כירק או כאילן.

לדעת הרדב"ז (ח"ג סימן תקלא) שצמח המניב פרי בשנתו הראשונה נחשב לירק, הדבר נכון גם לגבי הפלפל הסודני. אולם, המהר"ם אלשיך (מובא בברכי יוסף) הוסיף קריטריון נוסף -והוא שבאילן איכות הפרי משתבחת עם השנים.

וכאשר בוחנים האם קריטריון זה מתקיים בפלפל הסודני, המסקנה אינה מוכרעת, שכן  ככל שעובר זמן משתילתו, כך גוברת החריפות שלו. ונתון זה עשוי להיחשב לחלק מהדעות כשיפור הצמח, ולדעות אחרות להפך –  אדרבה החריפות היא סימן לפגיעה באיכות הצמח.

בחזון איש (ערלה סימן יב) כתב שצמח שאינו מתקיים מעל שלוש שנים נחשב ירק אלא שהחזון איש לא סמך להלכה על סברא זו אלא בצירוף סברת הרדב"ז שצמח המניב פרי תוך שנה לנטיעתו הנו בכלל ירק, והנה הפלפל הסודני מתקיים אף חמש שנים ולכן גם לדברי החזו"א יש מקום לדון שיחשב כפרי.

ובשו"ת "רב פעלים" נטה להקל ולהחשיב צמח כירק אם הוא מניב בשנתו הראשונה, ללא צורך בקריטריונים נוספים, ועל פי דבריו אלו הפלפל הסודני נחשב לירק.

אמנם הגרי"ש אלישיב (מובא בשו"ת ישא יוסף זרעים סימן ו) חשש לערלה בפלפל הסודני.

על כל פנים, לעניין כלאי זרעים וכלאי הכרם, יש להחמיר ולנהוג בפלפל הסודני כירק, מאחר שזו החומרא במקרה זה. ולגבי מעשרות, מחמת הספק, ראוי לעשרו הן כירק והן כאילן, כלומר לחוש הן ללקיטה והן לחנטה, והן לראש השנה בא' בתשרי והן בט"ו בשבט.

מסקנת ההלכה היא שיש לחשוש בפלפל הסודני לדין ערלה [אמנם הנוהגים כדעת הרב פעלים, יש להם על מה לסמוך להקל שלא למנות שנות ערלה].

ובכל מקרה, לעניינים אחרים כמו כלאים ומעשרות, יש לנהוג בו לחומרא בכל הצדדים.

חשוב לציין כי סוגיה זו רלוונטית בעיקר לגבי הגידול הביתי, שכן הפלפל הסודני אינו נפוץ בגידול מסחרי.

קרא עוד אודות ערלה בפלפלים חריפים ←