בדרך כלל, אין לאכול פירות שנקטפו ממטע פרטי ללא בירור מקדים. חובה לברר האם הפירות חייבים בערלה, רבעי ותרומות ומעשרות, שכן ללא ידיעה ברורה, יש לחוש שהם אסורים. אף על פי שרוב העצים והפירות בעולם אינם חייבים בערלה, הורו רבותינו שאי אפשר לסמוך על הרוב. לכן, אם בעל הצימר הינו יהודי שומר תורה ומצוות, יש לברר אצלו מהי שנת הנטיעה במטע ולוודא שעברו שלוש שנים משנת הנטיעה במטע ולא מעת זריעת השתיל במשתלה. במידה ומדובר בשנה הרביעית לנטיעה במטע יש לחלל את הפירות שמא הם נחשבים רבעי, וכן יש ולהפריש מהם תרומות ומעשרות מספק, ושניהם ללא ברכה. ובאם מדובר בפירות השנה החמישית ומעלה אין בפירות איסור ערלה ולא רבעי ויש להפריש מהם תרומות ומעשרות [בברכה, במידה ובעל הפירות לא הפריש]. יש להקפיד לשאול את בעל המטע האם אין במטע עצי 'מילואים' [עצים חדשים שניטעו במקום עצים חולים או מתים] שניטעו במטע בשלושת השנים האחרונות, ואם יש כאלו צריך לוודא שפירות אלו שבידכם לא הגיעו מנטיעות אלו. אם בעל המטע עדיין איננו שומר תורה ומצוות הוא לא נאמן לומר מהו גיל המטע ומן הדין לא ניתן לסמוך עליו ולכן יש לבקש ממנו את הטלפון המשגיח של המטע, [אפשר לברר זאת גם דרך הרבנות הראשית או המקומית] ולברר את הפרטים הנ"ל אצל המשגיח. שימו לב! גם אם יש למטע תעודה או שהמשגיח אומר שהמטע כשר, אין זה אומר שעברו ג' שנים מעת הנטיעה במטע ויתכן שעברו רק ג' שנים מעת הזריעה במשתלה, ועל פי הוראת רבותינו אין להקל ולמנות את שנות הערלה מעת הזריעה במשתלה, אלא מעת הנטיעה במטע. כאן ניתן לראות הרחבת דברים בעניין מנין שנות ערלה>>