איזה מעשר עלי להפריש מפירות ומירקות שנקנים בערב ראש השנה – מעשר עני או מעשר שני?
השנה שהסתיימה שנת תשפ"ה הייתה שנה שלישית לשמיטה – שהיא שנת מעשר עני, ושנת תשפ"ו הבאה עלינו לטובה היא שנת מעשר שני.
לכן ירקות שנלקטו מיום א' בתשרי תשפ"ו חייבים במעשר שני [מלבד בטטה, שיתכן שעדיין יש בשוק כאלו שהן משנת תשפ"ה – שנת מעשר עני].
פירות אילן החונטים מט"ו בשבט תשפ"ה עד ט"ו בשבט תשפ"ו שייכים לשנת מעשר עני. קטניות הנלקטות עד ראש השנה תשפ"ו שייכות לשנת מעשר עני, ומראש השנה תשפ"ו הן שייכות לשנת מעשר שני.
(מקורות: משפטי ארץ תרומות ח, ו-ז)
קביעת המעשר לפירות וירקות שנקנו בערב ראש השנה תלויה בשאלה האם הם חנטו לפני או אחרי ראש השנה. אם חנטו לפני ראש השנה, הם שייכים לשנת המעשרות הקודמת, ואם חנטו לאחר ראש השנה, הם שייכים לשנת המעשרות החדשה.
שנת המעשרות נקבעת לפי חנטת הפרי או הירק, כלומר השלב שבו הפרי מתחיל להתפתח לאחר הפריחה. ראש השנה (א' בתשרי) הוא התאריך הקובע למעבר בין שנות מעשרות שונות.
מעשר שני מופרש בשנים א', ב', ד', ה' למחזור השמיטה ונאכל בירושלים או נפדה על מטבע. מעשר עני מופרש בשנים ג' ו-ו' למחזור השמיטה וניתן לעניים.
