תרומות ומעשרות
איסור טבל
הגידולים החייבים
שנות המעשר
פירות הפקר
פירות נטע רבעי
פירות נכרים ומחו"ל
דיני ההפרשה
הראוי להפריש
הפרשה מן המוקף
עונת המעשרות
גמר מלאכה
ראיית פני הבית וקביעות למעשר
מעשר ראשון
מעשר שני
מעשר עני
הפרשה בשבת
טעויות בהפרשה ודיני שאלה
ביעור מעשרות ומצות וידוי מעשרות
המינים החייבים
שיעור הפרשת חלה
סוגי בצקים
צירוף עיסות
עיסה העשויה להיחלק
כלאי זרעים
כלאי הכרם
כלאי הרכבה
ערלה
צרכנות בשמיטה
המטבח בשמיטה
עציצים ואדניות
תאריכים וגבולות
גינות נוי בשמיטה
חקלאות בשמיטה
חדש
נטע רבעי
פסח
יום טוב שני
ספירת העומר
בין המצרים
ראש השנה
יום כיפור
סוכות
שאילת גשמים
חנוכה
ט"ו בשבט
פורים
ט"ו בשבט ר"ה לאילנות דיני תרו"מ שנות המעשר שנה על חברתה חנטה לכן אי אפשר לעשר מפירות שהנצו או הגיעו
ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות משום שאז עברו רוב גשמי שנה ונתנו כח באילן לגדל פירות ביום זה מתחלפת
חמשה עשר בשבט – ראש השנה לאילנות, ונוהגין להרבות במיני פירות של אילנות(מג"א קלא, טז, בשם תיקון יששכר) טבלה זו
סוגיית יחוסו של האתרוג המרוקאי וחזקתו כאינו מורכב, הינה סוגיה בעלת חשיבות גבוהה אצל ציבור היראים המדקדקים ליטול למצות אתרוג
האם מותר לעקור עצי תבלין או עצי ריח לצורך נטיעת צמחים אחרים?
מצוי כיום חסה מגידולי מים [ללא עפר] ברצוננו לשאול האם יוצאים ידי חובת מרור בירק הגדל בגידולי מים או שצריך דוקא גידולי קרקע, כמו כן רצינו לדעת מה ברכת החסה הזו האם בורא פרי האדמה או שהכל.
האם ראוי לכתחילה לאכול בפסח באכילת מרור (חסה) שגדלה בעציץ שאינו נקוב בחממות? וכן האם יוצאים ידי חובה בחסה שגדלה בגידולי מים?
ט"ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות. מעבר למנהגים ולסגולות, מהי המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית?
