הדף דן בעקרונות ההלכתיים הנוגעים למצב שבו יהודי מורה לגוי לבצע פעולות חקלאיות, כגון זריעה וקצירה, שאסורות ליהודי. הוא בוחן את ההיתר או האיסור של אמירה כזו, במיוחד בהקשר של מצוות התלויות בארץ.
השיעור ככל הנראה בוחן תרחישים שונים ודעות של פוסקי הלכה בנושא. הוא מבחין בין הוראה ישירה, הנאה עקיפה, ומצבים שבהם הגוי פועל באופן עצמאי, תוך התייחסות לחומרת האיסור בכל מקרה.
הלכה זו חיונית לחקלאים בישראל המקיימים מצוות התלויות בארץ, כגון שמיטה, ערלה וכלאיים. הדף מבהיר כיצד מעורבותו של גוי משפיעה על המעמד ההלכתי של התוצרת ועל חובותיו של החקלאי.
