האם ישנה משמעות הלכתית לט"ו בשבט בשנת השמיטה? ראש השנה לפירות האילן ט"ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות. מעבר למנהגים
גדר עני בזמננו מאמר מתוך דיוור חודש כסלו תשפ"א שנה זו, שנת תשפ"א, היא שנת מעשר עני. כבר בראש השנה
הקדמה פירות הגדלים על עצי ערלה (שהם כמובן אסורים) הינם אתגר גדול לחקלאים ובעלי מטעים, גידול אותם פירות על העץ
מתקופה זו של השנה רוב הפירות הגדלים בארץ ומשווקים ברשתות המזון, ובחנויות הפירות והירקות הינם קדושים בקדושת שביעית, אך בניגוד
בפירות שביעית מותר להשתמש רק שימושים כאלו שחלק ניכר מהציבור רגיל להשתמש.פרי או ירק שרגילים לאכול חי אסור לבשל אלא
הפרשת חלה מקמח חיטה נטול גלוטן מאמר מתוך דיוור חודש סיון תשפ"א השאלה הנידונת בעדכון זה נשאלה כמה פעמים בבית
הפרשת חלה על ידי קטן מופלא הסמוך לאיש מאמר מתוך דיוור חודש חשוון תשפ"א שאלה בביתנו המנהג, שכאשר נערה מגיעה
בימות הקיץ מתרבים עשבי הבר בגינות ובחצרות הבתים המהווים מטרד אסטטי ולפעמים אף יותר מכך עקב הימצאותם של בעלי חיים
שאלה בחנות הירקות הסמוכה לביתי מוכרים יבול נכרי כרגיל, בלא שטר שליחות, משום שבעל החנות סומך על השיטות שאין קדושת
לקראת שביעית לכו ונלכה – פני שביעית נקבלה מאמר מתוך דיוור תשרי תשפא אנו עומדים בפתחה של שנת השמיטה. זכות
אילו ירקות מותרים באכילה בשנת השמיטה, ודיניהם מאמר מתוך דיוור חודש אלול תשפ"א בעדכון הקודם עסקנו באיסור ספיחין, וביארנו שרבנן
פעמיים במחזור שבע שנות השמיטה, חלה מצוות ביעור מעשרות. בשנה הרביעית ובשנה השביעית. אין אנו מדברים כאן על מצוות הביעור
מצוות הביעור בעת פרסום עדכון זה (תחילת חודש אב תשפ"ב) כבר חלף זמן הביעור של אחדים מהפירות והירקות, כגון: שסק,
שאלה במושב המרוחק בו התארחנו בימי הנופש, פועלת חנות של פירות וירקות, ובעל החנות אינו שומר תורה ומצוות. ברצוננו לשאול
שאלה בביתנו רגילים להשתמש בתרופות טבעיות, כגון: לשתות מי בישול של סלק להורדת לחץ דם, לתת בעיניים חליטת צמחים להקלה
רבי אהרן פרנקל שליט"א מרבני בית ההוראה שאלה בלוחות זמני השביעית היוצאים לאור על ידי בית המדרש להלכה בהתישבות מצוינים
תקופה זו בשאר שנים היא עונת גיזום שיחי הורדים על מנת ליצור גלי פריחה חדשים, בשנת השמיטה גיזום זה אסור.
"הניצנים נראו בארץ" וכבר ישנם פירות שחנטו בשנה השביעית, כידוע שהמצוה היא להפקירם, רבים שואלים מתי הזמן שצריך להפקיר את
שאלה בארגון החסד שבהנהלתי מתארגנים לקראת מבצע התרמה ארצי, שייערך כמה ימים אחרי טו בשבט. עלה בדעתי לשלוח בערב טו
זמירה היא מן המלאכות האסורות בשביעית מן התורה, כאמור: "וכרמך לא תזמור", אמנם ישנם אופנים שונים כיצד לשמר את הכרם
שאלה סבתי שתחי' רגילה להכין מרקחת (ריבה) מקליפות תפוזים. שאלתי, אם הכינו מרקחת כזו מקליפות תפוזים של שביעית, האם יש
שאלה בחנות המכולת שליד ביתי מוכרים גם פירות נכרים, שאני נוהג בהם קדושת שביעית. בשנת השמיטה אני קונה במכולת רק
שאלה בביתנו נוהגים להשתמש בשמן זית כתחליף טבעי לקרם ידיים, לטיפול ביובש. האם מותר להשתמש לצורך זה בשמן זית של
שאלה אני מנהל אורח חיים טבעוני, ורגיל לאכול ירקות שונים בצורת בישול שאינה מקובלת אצל שאר הציבור שאינו טבעוני. כמו
שאלה במרכול שבבעלותי מוכרים בשנת השמיטה פירות וירקות מיבול חו"ל. ברצוני לשאול האם מותר למכור פירות אלו כרגיל בשנת השמיטה?
הרה"ג יחיאל איתמר שליט"א רקע בימים קדמונים נטיעת עצים היתה נעשית באופן פשוט, הפרדסן נוטל גרעין מפרי, זורעו באדמה וממתין
קנית פירות נוכרי במכירות שכונתיות או בחנויות המושגחות על ידי ועדות כשרות שאינן נוהגות למנות את המוכר לשליח. רבי חנוך
שאלה בעל חנות הירקות הסמוכה לביתי נוהג כהסוברים שאין קדושת שביעית ביבול נכרי, ולכן הוא מוכר בחנותו פירות נכרים כרגיל,
שאלה מנהגנו לקלף את כל הפירות והירקות שמשתמשים בהם בחג הפסח, אפילו ירקות שאין הדרך לקלפם כגון עגבניות. ברצוננו לשאול
שאלה: יש לי בחצרי עץ לימונים שבתקופה זו גדלים עליו לימונים בגדלים ובצבעים שונים, חלקם ירוקים וחלקם צהובים, חלקם קטנים
