תשובה:

אם המלוה אינו רוצה לקיים את מצוותו והוא תובע את חובו, ואין הלווה יכול להשמט ממנו, מותר לו לשלם את חובו, ואינו עובר בזה אפילו משום לפני עיור. אמנם יש שכתבו שאם יודע הלווה במלוה שיבוא לתבעו, ראוי שיקדים ויפרע לו את החוב לפני סוף שנת השמיטה, ובכך יציל את המלוה מלבטל את מצות השמיטה ומלעבור בלא יגוש. ואף אם כבר יצאה השמיטה, ראוי שיקדים הלווה אצל המלוה לפני שיתבענו הלה, ויתן לו את הכסף, ויאמר לו שהוא נותנו בתורת מתנה ולא בתורת פירעון החוב. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

אם המלוה לא כתב פרוזבול, עליו לשמט את החוב. ויאמר ללוה: 'משמט אני'. ואם בכל זאת רוצה הלווה לפרוע, רשאי לפרוע, וכשנותן את המעות למלוה יאמר לו: אף על פי שאתה משמט, הנני נותן לך את המעות במתנה. המחזיר חוב שנשמט בשביעית - רוח חכמים נוחה הימנו. ולכן ראוי שיפרע את חובו ויאמר למלוה שנותן לו את המעות במתנה. אך יש הסוברים שאף לכתחלה אינו צריך להחזיר. ובאופן שהלווה יודע שהמלוה רוצה באמת לקיים מצות השמטת כספים, לדברי הכל אינו צריך לפרוע. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

הפרוזבול אינו מועיל להלואה שניתנה אחרי כתיבתו. ומכל מקום, אסור לו להימנע מלהלוות. שכל הנמנע מלהלוות מחשש שהשביעית תשמט את החוב עובר בלא תעשה. אלא ילווה לשכנו ואחרי שמלווה יכתוב פרוזבול נוסף. ואם אינו רוצה לכתוב פרוזבול נוסף, יקבע עם הלווה בפירוש שזמן הפירעון יהיה אחרי מועד השמיטה (כלומר: לאחר ראש השנה של השמינית), והלואה כזו אינה נשמטת. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

חוב זה אינו נשמט בשביעית, משום שהשביעית משמטת רק את החובות שזמן פירעונם הוא לפני זמן שמיטת הכספים – שהוא הרגע האחרון של שנת השמיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

הפרוזבול כשר, וניתן לגבות על ידו הלואות שניתנו לפני הזמן הנקוב בו. אך אם ניתנו הלואות נוספות לאחר הזמן הנקוב, יש לחזור ולכתוב פרוזבול נוסף. אך אם אירע להיפך, שטעה וכתב בו תאריך מאוחר יותר, אזי הפרוזבול פסול. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

בשעת הדחק שאין לו אפשרות לכתוב פרוזבול, יכול לומר את נוסח הפרוזבול בעל פה בפני שלשה אנשים ודי בכך. להרחבה התשובה לחץ כאן.

תשובה:

יש שסוברים שאפשר לכתוב פרוזבול על חובות אלו. שעל אף שאין לחברים קרקע ממש משל עצמם, הרי יש להם רשות ללון בישיבה, ואף להניח שם את חפציהם, והרי קרקע הישיבה שאולה להם. ויש המחמירים שאין זה נחשב שקרקע הישיבה שאולה להם. וטוב שיבקשו הלווים רשות מאת ראש הישיבה שיהא המקום בישיבה חשוב כשאול להם. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

לדעת השולחן ערוך, צריך למסור את החובות לבית דין חשוב, שהם שלשה בקיאים בדין ובענין פרוזבול, ויודעים ענין שמיטה, וקיבלו אותם רבים עליהם באותה העיר. אך לדעת הרמ"א ניתן למסור את החובות לכל בית דין. ויש שכתבו שלפי הרמ"א אין צריך לכתוב את הפרוזבול בפני דיינים מומחים כלל, אלא ניתן לכתבו גם בפני שלשה הדיוטות. והורו הפוסקים שמכל מקום יהיו השלשה אנשים כשרים ובני תורה. ולמעשה, פוסקים רבים הורו להחמיר לכתחילה, ולמסור החובות לבית דין חשוב. וכך נהג החזון איש, וכן דעת הגרי"ש אלישיב. והרמ"א פסק שניתן למסור את החובות לבית הדין גם בלי להתייצב בפני הדיינים, על ידי שיאמר בפני שני עדים שהוא מוסר את חובותיו לבית הדין. ולפי זה יכול כל אחד למסור את חובותיו לבית דין חשוב, על ידי שיאמר בפני שני עדים שהוא מוסר את חובותיו לבית הדין החשוב, והעדים יחתמו על השטר. ובביאורים נביא את מנהגו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל בענין זה. להרחבה התשובה לחץ כאן

תשובה:

נחלקו הראשונים האם צריך לכתוב פרוזבול בערב ראש השנה של תחילת שנת השמיטה. והעיקר להלכה שזמן כתיבת הפרוזבול הוא בערב ראש השנה של מוצאי השמיטה. אכן דעת הרבה פוסקים שראוי להחמיר ולכתוב פרוזבול גם בערב ראש השנה של תחילת השמיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

אכן, גם חוב זה נשמט בשביעית (אם לא נכתב עליו פרוזבול), ועל המלוה לומר 'משמט אני'. והלווה רשאי להחזיר את הביצים בתנאים שנתבארו לעיל . להרחבת התשובה לחץ כאן