מדריכים הלכתיים

מאמרים

שאלות ותשובות

הוספת מיץ תפוזים לעוגה

שאלה:

במתכון של העוגה שברצוני לאפות, כתוב שיש לערב בתערובת כמות קטנה של מיץ תפוזים. בביתי מיץ תפוזים של שביעית, וברצוני לשאול האם מותר להשתמש במיץ זה להכנת העוגה?

תשובה:

מותר לערב יין או מיץ תפוזים של שביעית כדי שיתנו טעם בעוגה. אמנם יש שהורו שאין לערב בעיסה כמות קטנה של יין או מיץ, באופן שטעמם לא יורגש לבסוף בעוגה. ועיין בהרחבה בביאורים, שם מתבאר דין נוסף: שאסור לערב פירות שביעית בכמות מרובה של פירות חולין כדי לבטלם ברוב ולהפקיע את קדושתם, כדי שיוכלו לסחור בהם או כדי להשתמש בהם שימושים האסורים בפירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
דין כלים שבשלו בהם פירות שביעית

שאלה:

במשך שנת השמיטה אנו מבשלים מרקים ותבשילים שונים מירקות ופירות הקדושים בקדושת שביעית. ברצוני לשאול, האם בהמשך השנה, כאשר יגיעו זמני הביעור של הירקות והפירות, יהיה עלי להגעיל את הסירים מכיון שבלוע בהם טעם הפירות שעבר זמן ביעורם?

תשובה:

אין צורך להגעיל את הכלים לאחר זמן הביעור. ואף על פי שגם טעם של פירות שביעית חייב בביעור (כמו שנתבאר בתשובה הקודמת), היינו דווקא כאשר הטעם הזה בלוע במאכלים או בפירות אחרים, והינו ראוי לאכילה. אבל טעם שבלוע בכלים, אנו נוקטים שאינו טעון ביעור, ולכן גם אינו נאסר לאחר זמן הביעור. ולכן אין צורך להגעיל את הכלים לאחר זמני הביעור של הירקות והפירות הבלועים בהם. להרחבת התשובה לחץ כאן
קדושת שביעית בקליפות

שאלה:

סבתי שתחי' רגילה להכין מרקחת (ריבה) מקליפות תפוזים. שאלתי, אם הכינו מרקחת כזו מקליפות תפוזים של שביעית, האם יש במרקחת קדושת שביעית? וכן מה דינם של קליפות תפוזים שלא עשו מהם מרקחת, האם יש בהן קדושת שביעית?

תשובה:

קליפות שאינן ראויים כלל למאכל, כקליפות אגוזים, שקדים, חמניות וכדומה, אין בהן קדושת שביעית. קליפות הראויות למאכל, כקליפות תפוחים, אגסים ועגבניות, יש בהן קדושת שביעית, ואם לא מתכוונים לאוכלן יש להניחן בפח של שביעית עד שיתקלקלו. קליפות שאין הדרך לאוכלן, אך הדרך להאכילן לבהמות, כקליפות תפוזים וכדומה, יש בהן קדושת שביעית. ואם הוא גר בעיר שאין בה בהמות, ואין הדרך לעשות מהן מרקחת - מותר לזרקן. אמנם רבו הדעות המחמירות לנהוג קדושת שביעית בקליפות הדרים, מטעמים שונים שיתבארו בביאורים, ועל כן אין להקל בזה בפרט כשעשו מהן מרקחת אלא ישליך אותן לפח השמיטה, או לכל הפחות יעטוף אותן בשקית ניילון וכך ישליך לפח האשפה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
טיפוח העור בשמן של שביעית

שאלה:

בביתנו נוהגים להשתמש בשמן זית כתחליף טבעי לקרם ידיים, לטיפול ביובש. האם מותר להשתמש לצורך זה בשמן זית של שביעית? כמו כן, יש נשים שנוהגות לרסק פירות וירקות שונים, ולמרוח אותם על עור הפנים לטיפוח העור, האם מותר לעשות כן בפירות שביעית?

תשובה:

שמן זית עומד מטבעו לסיכה, ולכן גם בזמן הזה, על אף שאין הדרך לסוך בשמן זית, מותר לסוך בו לטיפול ביובש. אך יש אומרים שרק מי שרגיל לסוך בשמן לתענוג מותר לסוך בו לטיפול ביובש, אבל מי שאינו רגיל בכך, אסור. לענין מריחת רסק פירות לטיפוח עור הפנים, אם הרבה אנשים נוהגים להשתמש בפירות אלו לכך, הדבר מותר. אך אין לערב בפירות חומרים נוספים הפוגמים אותם מאכילה, אלא מותר למרוח אותם כפי שהם בלבד. צמחים שאינם עומדים לאכילה, מותר להכין מהם סבון ושמפו. ונחלקו הראשונים אם יש בהם קדושת שביעית. ומותר להכניסם לבית המרחץ ואין בזה משום בזיון פירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
ריסוק פירות שביעית לתינוקות

שאלה:

אני מטפלת במעון לפעוטות. כחלק מתפקידי, עלי לרסק פירות לשם הכנת מחית פירות לתינוקות. האם מותר לרסק גם פירות שיש בהם קדושת שביעית?

תשובה:

פירות וירקות שהדרך לרסקם, מותר לרסקם. וכן מותר להכין מהם ריבות וממרחים. אך אין לרסק מיני פירות שאין הדרך לרסקם. פירות שהדרך לרסקם לתינוקות ולא לגדולים, מותר לרסקם לצורך התינוקות בלבד. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
אכילת ירקות שביעית שלא בצורה הרגילה

שאלה:

אני מנהל אורח חיים טבעוני, ורגיל לאכול ירקות שונים בצורת בישול שאינה מקובלת אצל שאר הציבור שאינו טבעוני. כמו כן, ישנם ירקות שהטבעוניים רגילים לאכלם כשהם מבושלים 'בישול נא'. האם מותר לנו לעשות כך גם בשמיטה?

תשובה:

דרך אכילה שנהוגה אצל צמחונים וטבעונים ואינה נהוגה בשאר הציבור, אינה נחשבת כדרך אכילה אלא כדרך רפואה, ואין לעשות כך בפירות שביעית. אך אם הרבה אנשים נוהגים כך, גם אם הם נוהגים כך לשם הבריאות, הרי זה נחשב כדרך אכילה ומותר לנהוג כך גם בפירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
מי בישול הירקות

שאלה:

בישלתי תפוחי אדמה במים. האם מותר לשפוך את המים לכיור לאחר הבישול, או שיש בהם קדושת שביעית? ומה הדין במי הבישול של ירקות אחרים, שנותנים מעט טעם במי הבישול, כגון סלק וכדומה?

תשובה:

מים שבישלו בהם תפוחי אדמה, מותר לשפכם לכיור. ויש מחמירים שאם היו תפוחי האדמה נקיים ומקולפים, ונתנו טעם במים, שימתין עד שיתקלקלו ואז ישפכם. המים שבקופסאות השימורים של אפונה וגזר וכדומה, יש לשמרם בקדושת שביעית מכיון שיש בהם טעם חזק ויש שמשתמשים בהם. וכן מי בישול הסלק יש לשמרם בקדושת שביעית, שהרי יש בהם טעם חזק והם ראויים לשתיה. מי כבישת מלפפונים, מותר לשפכם לפי שאין הדרך להשתמש בהם. ויש שהחמירו בזה כיון שיש מיעוט שמטבלים בהם את פיתם. להרחבת התשובה לחץ כאן
קילוף עגבניות של שביעית

שאלה:

מנהגנו לקלף את כל הפירות והירקות שמשתמשים בהם בחג הפסח, אפילו ירקות שאין הדרך לקלפם כגון עגבניות. ברצוננו לשאול האם מותר לקלף גם עגבניות הקדושות בקדושת שביעית?

תשובה:

פרי שיש נוהגים לקלפו, מותר לקלפו על אף שרוב בני אדם אוכלים אותו בקליפתו. אך פרי שאין דרך לקלפו כלל, כמשמש ושזיף, אסור לקלפו. לגבי עגבניות, על אף שבדרך כלל אין הדרך לקלפן, התירו הפוסקים לאלו הנוהגים כך - לקלפן בפסח, וזאת משום שבפסח דרך הנוהגים בכך לקלפן. ועוד, שכשעושים רסק עגבניות או סלט מטבוחה רגילים לקלפן גם במשך השנה. אך יש אומרים שכיון שהדרך לאכלן בקליפתן אין לקלפן, אלא אם כן יחתוך עם הקליפה חלק ניכר מהפרי, כך שהקליפה תישאר ראויה לאכילה. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
הדלקת נרות בשמן של שביעית

שאלה:

ברשותי שמן זית הקדוש בקדושת שביעית. האם מותר להשתמש בו להדלקת נרות שבת, נרות חנוכה, נרות של בית הכנסת, או להדלקת נר נשמה?

תשובה:

מותר להדליק נרות שבת בשמן הקדוש בקדושת שביעית. אך יש אומרים שההיתר הוא רק באופן שאין הבית מואר באור החשמל, אך אם הבית כבר מואר, אין להדליק נרות שבת בשמן הקדוש בקדושת שביעית, כיון שאורו אינו ניכר. ונחלקו הפוסקים האם מותר להדליק נרות חנוכה, נרות של בית הכנסת או נר נשמה בשמן של שביעית. ולהלכה יש לחוש לדעת המחמירים ולקחת שמן אחר, אך אם אין לו שמן אחר יוכל לסמוך על הפוסקים המתירים. להרחבת התשובה לחץ כאן
מנהגי הבדלה ביין של שביעית

שאלה:

בביתנו נוהגים מנהגים שונים בעת ההבדלה, כמובא בפוסקים. אנו נוהגים למלא את כוס ההבדלה על גדותיו שיישפך מעט, לקחת משאריות היין ולהעבירו על העינים, ואף להניחו בכיסים לסימן ברכה, וכן לכבות את נר ההבדלה בשאריות היין. האם מותר לנהוג מנהגים אלו כאשר מבדילים על יין של שביעית? וכן, האם מותר לשפוך מיין של שביעית באמירת המכות בהגדה?

תשובה:

לדעת רוב הפוסקים אין לקיים מנהגים אלו ביין של שביעית, לפי שהדבר נחשב כהפסד פירות שביעית. ובליל הסדר ראוי לקחת יין אחר לכוס שני, כדי שלא לבטל את המנהג לשפוך מן היין בעת אמירת המכות. להרחבת התשובה לחץ כאן
האכלת בעלי חיים בשאריות מאכל

שאלה:

ברשותינו כמה תרנגולים. האם מותר לנו לתת להם את שאריות המזון הקדוש בקדושת שביעית?

תשובה:

שאריות מאכל שעדיין ראויות לאדם, אין לתיתן לפני הבהמה, שהדבר נחשב כהפסד לפרי. ואף על פי שאין אדם שרוצה לאוכלם. אך לאחר שנפסל המאכל מאכילת אדם, מותר לתיתו לבהמה. להרחבת התשובה לחץ כאן
אפיית עוגה מפירות שביעית

שאלה:

בביתי רגילים לאפות 'עוגת בננות', כמקובל בארץ מוצאנו. אכן בארץ לא מקובל לאפות עוגה מבננות, ולא נתקלתי בארץ בעוגה כזו כי אם אצל חבריי מארץ מוצאי. ברצוני לשאול האם מותר לנו לאפות בשמיטה עוגה מבננות של שביעית, או שהדבר נחשב כשימוש שאינו בדרך הרגילה, שאסור בפירות שביעית?

תשובה:

אין לאכול פירות שביעית אלא בדרך אכילתם הרגילה. פירות וירקות שרגילים לאוכלם חיים, כגון: אבוקדו וצנון, אסור לבשלם. פירות וירקות שרגילים לאוכלם מבושלים או אפויים, כגון: חצילים ותפוחי אדמה, אסור לאוכלם חיים. דרך האכילה הרגילה נקבעת בכל מקום ומקום לפי המנהג הרווח באותו מקום, ואין מתחשבים בכך שבמקום אחר נהוג לאוכלם בצורה אחרת. ולכן בארץ ישראל אסור לאפות עוגה מבננות של שביעית, שהרי בארץ אין רגילים לאכול בננות אלא כשהן חיות. אמנם בישוב שמתגוררים בו הרבה מבני חו"ל שרגילים בכך, מותר לאפותן. ואין צריך שיהיו רוב בני הישוב רגילים, אלא די שיהיה אחוז ניכר (כגון שלושים או ארבעים אחוז) מבני הישוב שרגילים בכך, כדי שנאמר שלא בטלה דעתם ומותר להם לנהוג כמנהגם. להרחבת התשובה לחץ כאן
הוצאת פירות שביעית לחו"ל

שאלה:

אנו מתעתדים לנסוע לחו"ל לכמה ימים. בביתנו מצויים כעת פירות של שביעית שקיבלנו מחלוקת אוצר בית דין. האם מותר לנו לקחתם עמנו לחו"ל?

תשובה:

אסור להוציא פירות שביעית לחו"ל, אולם יש המתירים להוציא פירות שביעית כצידה לדרך. להרחבת התשובה לחץ כאן
שאריות מזון שיש בהם קדושת שביעית

שאלה:

לאחר השבת נותרה לנו כמות רבה של מזון, סלטים ותבשילים, המכילים פירות וירקות של שביעית, ובני הבית אינם חפצים לאכלם. כיצד עלינו לנהוג בשאריות אלו?

תשובה:

מזון הקדוש בקדושת שביעית, אסור להשליכו לפח האשפה הרגיל, שכן השלכתו לשם מביאה לקלקולו. ואמנם מעיקר הדין מותר להניחו בפח האשפה כשהוא עטוף בשקית ניילון, אולם נהגו שלא להשליכו לפח האשפה כלל, אלא לייחד פח מיוחד לשאריות שיש בהם קדושת שביעית, וכדלהלן: מייחדים שנים או שלשה פחים קטנים, ובכל יום מניחים את הפירות והשאריות שמאותו היום, באחד הפחים. בפח זה מניחים גם את הקליפות הראויות לאכילה, או קליפות וגרעיני פירות שדבוק בהם מבשר הפרי. ממתינים יומיים או שלשה, עד שנפסד האוכל שבפח ואינו ראוי עוד לאכילה, ואז מותר להשליכו לפח האשפה. אין להניח את פחי השמיטה בשמש, או במקום שיגיעו אליהם זבובים וציפורים ויפסידו את האוכל, אלא יש להניחם במטבח על השיש וכדומה. להרחבת התשובה לחץ כאן
סחיטת פירות וירקות בשמיטה

שאלה:

בני משפחתנו רגילים לסחוט ולשתות מיץ סחוט טבעי ממיני פירות רבים. האם מותר גם בשמיטה לסחוט את כל מיני הפירות?

תשובה:

פירות וירקות שהדרך לסחטם, מותר לסחטם גם בשביעית, ולכן מותר לסחוט ענבים ליין וזיתים לשמן. לדעת רוב הפוסקים, מותר לסחוט גם תפוזים, אשכוליות ולימונים, ובלבד שלא יסחטם לתוך מסננת דקה באופן שכל בשר הפרי ייפרד מהמיץ. ויש אוסרים בכל אופן. גזר, תפוחים וכן שאר הפירות שיש שסוחטים מהם מיץ, לדעת רוב הפוסקים אסור לסחטם. אך יש שמתירים גם בפירות אלו שהמנהג כיום לסחטם, ויש שמתירים גם לסחוט רימונים. להרחבת התשובה לחץ כאן
הבדלה על יין של שביעית

שאלה:

שמעתי שיש שאומרים שאין להבדיל על יין של שביעית. האם אכן יש להמנע מלקחת יין של שביעית להבדלה?

תשובה:

אכן יש שכתבו שעדיף שלא לקחת יין של שביעית להבדלה, בהרחבה. אולם להלכה מותר להבדיל על יין של שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
האכלת פירות שביעית לעובד זר

שאלה:

בביתנו מועסק עובד זר, ולפי הסכם-העבודה, רשאי העובד לאכול מהמאכלים המצויים בבית. האם מותר להחזיק בבית פירות שביעית, או שעלינו להמנע מלהחזיקם בבית כדי שלא יאכלם הנכרי?

תשובה:

הגם שאסור לתת פירות שביעית לגוי, מכל מקום גוי שמתארח אצל ישראל ואוכל על שלחנו, מותר להאכילו פירות שביעית. וכל שכן בעובד זר שהוא מתגורר בקביעות בביתו של הישראל, והוא כאחד מבני הבית, שמותר להאכילו פירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
השריית דגים במיץ לימון של שביעית

שאלה:

כשמבשלים את הדגים בביתנו רגילים להשרותם תחילה במיץ לימון, כדי להפיג מהם את ריחם. ברצוני לשאול האם מותר להשרותם במיץ לימון של שביעית, או שהדבר נחשב כהפסד למיץ הלימון?

תשובה:

אם בדעתו לבשל את הדגים עם המיץ כדי שיתן בהם טעם, מותר להשרותם בו אף אם כוונתו גם להפיג את הריח. אך אם בדעתו להדיחם ממיץ הלימון קודם הבישול, נחשב הדבר כהפסד למיץ ואסור לעשות כן במיץ של שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם יש צורך לצמצם כמויות בהכנת מאכלים כאשר יש חשש שיגיעו לידי הפסד?

שאלה:

במטבח הישיבה מכינים מדי ערב שבת כמות גדולה של אוכל, שתספיק לכל הבחורים השובתים בישיבה. מכיון שקשה לברר מראש כמה בחורים עתידים לשבות בישיבה, נותרת לפעמים כמות רבה של אוכל שלבסוף לא נאכל. האם כאשר מכינים מאכל שיש בו פירות שביעית, צריך להכינו בצמצום, כדי שלא יגיע לידי הפסד, או לחילופין האם צריך לזרז את הבחורים שישתדלו לגמור את כל הכמות שהוכנה, כדי שלא יגיעו השאריות לידי הפסד?

תשובה:

האיסור להפסיד פירות שביעית הוא רק שלא להפסידם בידים, אך כאשר מניחם והם נפסדים מאליהם, אין בכך איסור. ויש מן הפוסקים שהתירו אף לגרום להם הפסד, כל שאינו מפסידם בידים. ואף לדעות הסוברים שאסור לגרום הפסד לפירות שביעית, כל שהוא מכין לצורך אכילה - אינו נחשב אפילו לגרם הפסד. ולכן אין צורך לצמצם בהכנת המאכלים, ומותר להכינם בכמות הרגילה כפי שמכינים בשאר השנים. אכן יש להזהר שלא להשליך את השאריות לפח עד שייפסדו, אלא יניחום בפח של שמיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
קידוש וארבעה כוסות ביין של שביעית

שאלה:

ברשותי בקבוקי יין של אוצר בית דין. האם מותר להשתמש בהם לקידוש, ולמצות ארבע כוסות בליל הסדר?

תשובה:

מותר לקדש על יין של שביעית, וכן מותר לקחתו לצאת בו ידי מצות ארבע כוסות בליל הסדר. (לענין לקחתו לכוס שני, עיין להלן תשובה ט). אך יש לזכור שזמן הביעור של הענבים הוא בערב פסח, ולכן יש להזהר להפקיר את היין קודם הפסח, ואם לא זכו אחרים ביין יוכל להכניסו לביתו ולהשתמש בו למצות ארבע כוסות. ואם אין ברשותו מן היין אלא כמות של מזון שלוש סעודות לכל אחד מבני ביתו, אינו צריך כלל לבער. ויכול לחשב בכלל זה גם את הכמות הנצרכת עבור בני הבית למצות ארבע כוסות בליל הסדר. (גם הנוהגים כשיטת הרמב"ם, שהביעור הוא כילוי הפירות כפשוטו, רשאים להשאיר לעצמם מן היין כשיעור מזון שלוש סעודות לכל אחד מבני הבית, ויכולים לחשב גם את כמות היין הנצרך לליל הסדר, ואת השאר יבערו). להרחבת התשובה לחץ כאן
מנהגי כבוד בפירות שביעית

שאלה:

האם יש לנהוג כבוד בפירות שביעית, כפי שנוהגים כבוד בכל דבר קדוש? האם מותר להניח לילדים לשחק באגוזים שקדושים בקדושת שביעית? האם צריך ליטול ידים לפני אכילתם? וכן, מי שלפניו פירות שביעית ופירות חולין, האם ראוי להקדים לברכה את פירות השביעית?

תשובה:

במונח 'קדושת-שביעית' השתמשו חכמים כדי לתאר את כלל המצוות והדינים הנוהגים בפירות שביעית, אך אין כוונתם לומר שיש בפירות קדושה ממש כבשאר חפצי קדושה. ומכל מקום יש לנהוג כבוד בפירות שביעית, ואין להכניסם לבית המרחץ. מותר לשחק באגוזים של שביעית, כיון שאינם נפסדים בכך. אמנם יש שחששו שיש בכעין זה משום פגימה בקדושתם, ולכן כתבו שראוי שלא לזרוק אגוזים של שביעית לפני החתן. יש שחידשו שצריך ליטול ידים לפני אכילת פירות שביעית, אולם העיקר להלכה שאין צריך ליטול ידים לפני אכילתם, וכך המנהג. לגבי דיני קדימה בברכות: אם אחד מהפירות שלפניו הוא ממין שבעה, או חביב, או שאר הקדימויות המפורטות בהלכות ברכות (אורח חיים סימן ריא), אזי הוא קודם לברכה גם לפירות שביעית, אמנם אם שני הפירות שוים בחשיבותם, נראה שראוי להקדים לברכה את פירות השביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
האם יש מצוה לאכול פירות שביעית?

שאלה:

האם יש מצוה להשתדל לאכול פירות שביעית, כפי שמשתמע לכאורה מן הפסוק (ויקרא כה, ו): "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה"?

תשובה:

לדעת רוב הפוסקים, וכך נקט החזו"א, אין מצוה לאכול פירות שביעית, והמצוה היא רק שלא להפסידם. אך יש הסוברים שיש מצוה באכילת פירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
ספיחין בבננות

שאלה:

בחצרי עץ בננות, וברצוני לשאול האם מותר לאכול את הבננות שצמחו בו בשנת השמיטה, או שיש בהן חשש ספיחין?

תשובה:

לדעת פוסקים רבים אין איסור ספיחין בבננות, וזאת מכמה טעמים שנפרט להלן בביאורים. ויש מי שחשש לאיסור ספיחין בבננות, כבשאר הירקות. להרחבה התשובה לחץ כאן