כל המאמרים

מהו איסור ספיחים?אלו מינים נאסרים בספיחים?גידולים שיש מיני מאכל שונים בשלבים שונים כקטניות שהירק בהם נאכל, ותבואה שנאכלת גם שחת,

זמירת כרם היא מלאכה האסורה מן התורה. ישנן ארבע דרכים כיצד לשמור את השמיטה בכרם. לכל דרך יש יתרונות וסיכונים

שאלה: בהרבה מאפיות עושים עיסות גם בשעה שאין המשגיח הממונה על הפרשת חלה נמצא במאפיה, והמוצר יוצא לשווק לפני בוא

בארץ ישראל – מגדלים בשנים האחרונות מינים וזני פירות שבעבר לא היו בארץ, ולכן עסקו במכון ובביהמ"ד בשאלות אלו ובקבלת

מאמרו של הרב יחיאל איתמר שליט"א, בא לבאר הלכתית את הנושא מה שנקרא היום "השתיל הדו שנתי" כלומר, אימתי מותר

האם ישנן הלכות שמותר לעשותן לכתחילה בשנת השמיטה?מהי מלאכה "לאוקומי" ולמה היא מותרת בשביעית?האם ישנן מלאכות שעל אף שיהיה מותר

שאלה: האם צריך להקפיד על כלאי זרעים בנבטים ובגידולי תחביב של הצמחת קטניות במים? תשובה: זריעה במים נחשבת זריעה לשבת

התורה ציותה שמיבולי השנה השלישית והשישית לשמיטה חייבים להפריש מעשר עני ולתתו לעני. כלומר עשירית מהיבול (10%) הנשאר אחר נתינת

א. מי שמפריש מספק טבל בין ספק אם הפרישו כבר תרומות ומעשרות ובין  ספק אם הפירות היו חייבים (כגון ספק

הרה"ג יהודה קנר שליט"א – רב הגבעה הדרומית מודיעין עילית א. האם חייב לתת את הפירות שהפריש או שיכול לתת

בעבר הלא רחוק ובפרט בערים מעורבות כאשר אבי המשפחה היה חוזר מהירקן השכונתי או מהשוק העירוני ידעו הכל כי אין

להלן מועדי הגיזום המומלצים בערב שביעית – לסוגי העצים השונים: עצים נשירים אמיתיים (שמוצאם מהאזור הממוזג הים-תיכוני). עצים אלו משירים

בקצרה: כל התרומות ומעשרות בזמן הזה הם דרבנן. יחד עם זאת אנו מברכים ברכת תרומות ומעשרות בהפרשות של טבל ודאי

פרופ' אליעזר גולדשמידט המכון למדעי הצמח, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים הקדמה הרכבה היא אחת משיטות הריבוי בצמחים, במשנה היא

ערלה בפרי הפאפיה כבר רבות דובר על פרי הפאפיה אם הוא אילן או ירק, וידועה מחלוקת הפוסקים האם להחשיב אותו

הרב יוסף אפרתי – ראש בית המדרש לכבוד הרב הגאון … קבלתי מכתבך אודות מה שאנו דורשים בפירקא בשם מרן

הרה"ג שמואל יצחק וייס שליט"א אני מוצא לנכון להפנות תשומת לב המעיינים באשר לפירות וירקות היוצאים מארץ ישראל לחוץ לארץ

שאלה בחצרי עץ בננות, וברצוני לשאול האם מותר לאכול את הבננות שצמחו בו בשנת השמיטה, או שיש בהן חשש ספיחין.

הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א פירסום המאמר על הגבול הדרומי מזרחי של א"י עורר תגובות רבות, בכתב ובע"פ. ולוואי ודברי

מתוך ספר 'עץ השדה' בדיני 'בל תשחית' וקציצת אילנות בעיה מצויה בחצרות ובגינות פרטיות היא שאילן מאכל מתחיל לצמוח לפתע

שמן זית ארצנו הקדושה התברכה בשבעת המינים. אחד המינים הוא פרי הזית שממנו מפיקים את השמן הזך בו העלו אור

חילול מעשר שני על מטבעות  של אחר. הרה"ג שאול ריכנברג שליט"א ממונה על קרן המעשרות הפעלת הקרן מבוססת על כך

הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א הנני להשיבו לבאר דעת מרן רבינו בכמה הלכות בשמיטת כספים. א. בדבר שאלתך אודות עשיית פרוזבול

פרופ' מרדכי כסלו פרופ' מרדכי כסלו נ"י מבכירי חוקרי הצמחים של ארץ ישראל ומהבחירים שבחוקרים, פרסם מאמרים רבים ושמו ידוע

היציאה למקומות נופש הפך כיום כמעט מנהג מדינה, ואפילו אותם הנמנעים מכך, הרי מוסדות החינוך ואף הישיבות שולחים את תלמידיהם

קניית פירות בחנויות ובשווקים הפתוחים שאין להם תעודת כשרות מהודרת כרוכה בשתי שאלות הלכתיות: ספק טבל – אין אפשרות לדעת אם

העברת שתילים לענין ערלה עונת נטיעות השתילים בעיצומה ואנו נדרשים לשאלת רבים הקונים ממשתלות עצים בוגרים: האם חייבים למנות שנות

שאלה – האם פירות הנמצאים בחורשות או בגינות הציבוריות חייבים בתרומות ומעשרות? תשובה – הלכה פסוקה היא שהפקר פטור מתרומות

כבר כתבנו בשו"ת ישא יוסף (ח"א סי' ע"ח וח"ד סי' פ"ב) את דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל אודות הליכה לכותל

אנו נמצאים בעונת הקטיף של פירות הקיץ – באיזה אופנים אפשר לאכול מהפירות בלא לעשר? הדין הוא שאין הפירות מתחייבים