שתי עיסות, שכל אחת מהן עשויה מקמח של שנה אחרת, מצטרפות לשיעור חלה, אלא שאי אפשר להפריש מהן על עצמן.
לכן צריך להשלים לכל עיסה את שיעורה. יש ללוש בצק נוסף מקמח של אותה שנה ולצרפו לעיסת אותה השנה, ולהפריש ממנו עליו.
ויש הסוברים שלא די בהבאת עיסות שישלימו לשיעור, אלא שצריך להביא עיסות אחרות שכבר התחייבו בהפרשה, ולצרף אותן לעיסות הללו כל אחת כפי שנתה, ורק אז להפריש חלה.
(מקורות: 'משפטי ארץ' – חלה י, ב)