האם מותר לכסח דשא בשנת השמיטה לשם נוי?
בבעלותי דירת נופש להשכרה, וסביבה מדשאה גדולה.
מהי ההלכה לגבי כיסוח דשא בשנת השמיטה?
תשובה
מהם הנימוקים ההלכתיים לאיסור והיתר כיסוח דשא בשמיטה?
ויש מקילין לכסח את הדשא [בשינוי] כדי לשמור על צורתו, כשהדשא מלא וצפוף, ואין לו צורך בכיסוח לשם עידוד הצמיחה.
הרחבה
בספר השמיטה (פרק ג אות ב ס"ק ד) כתב: "ואותם הדשאים הנזרעים לנוי, לא יחתכם מלמעלה כדרך שחותכים אותם להשוותם. דאף שאין בחיתוך זה כוונת גידול אלא רק ליופי בעלמא, מכל מקום אסור, כיון שעל כל פנים הרי זה מועיל לגידול הצמח".
ושם בהערה הוסיף, דאף המתירים שכאשר אין כוונתו לתועלת הצמיחה מותר לקצוץ כדרכו גם אם ידוע שהקציצה תועיל לצימוח, כאן יודו שאסור. והטעם, שהרי אינו קוצץ הדשא כדי להשתמש בו, אלא כדי לתקן וליישר פני הקרקע, ובזה לכו"ע אסור.
ויש שכתבו עוד סברא לאסור, דאפילו אין כל תועלת לדשא מן הקציצה, סוף סוף הרי זו אחת המלאכות הרגילות שדרך הכל לעשותן בשדה, וכל פעולה שדרך לעשותה בשדה נחשבת למלאכה ממלאכות הקרקע ואסור לעשותן בשמיטה, וכמו שביארנו לעיל בתשובה ב שבפרק זה.
ובתשובה הנ"ל הבאנו דעת הפוסקים שמחמירים בגיזום גדר חיה לנוי, מן הטעמים הללו, והיא דעת הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ זצ"ל, וכ"כ בעל הדרך אמונה יבדלט"א, ולפי דבריהם הוא הדין דיש לאסור את כיסוח הדשא לנוי.
אמנם, יש מן הפוסקים שכתבו להקל, וסבירא להו דאין בזה משום מלאכה. וכן כתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א בספר שמיטה כהלכתה (פרק א סעיף יא): "ולקצוץ דשא, לדעת מומחין אינו מועיל להבריא הצמח כלל כמו בזמירה, ולכן כשאינו מתכוין אלא לנוי אינו בכלל מלאכת זמירה, וכן בהימנעו לקצוץ יתקלקל במכת שמש, ולכן מותר לקצוץ. אך גם בזה נראה שראוי לשנות אם אפשר".
ועיין עוד בשו"ת משנת יוסף (חלק א סימן ח) באלו אופנים ניתן לכסח את הדשא לכולי עלמא.
ויש להדגיש, שגם לדעת המתירים כיסוח הדשא לנוי, דבריהם אמורים רק בדשא מלא וצפוף, שאין בכיסוחו תועלת לעידוד הצמיחה. אבל בדשא דליל, או דשא שהתנוון, לכולי עלמא אסור לכסח בשמיטה, שהרי כיסוחו גורם לעידוד הצמיחה של הדשא, ובוודאי ניחא ליה בכך.
אמנם אם על ידי מניעת הכיסוח יגרם נזק משמעותי וניכר לדשא, שלא יהיה ניתן לתקנו לאחר השביעית בלא הוצאה גדולה, יש להקל לכסחו בשמיטה. שהרי כיסוח הדשא הוא מלאכה דרבנן, וקיימא לן להקל בכל מלאכות דרבנן במקום הפסד.