הפרשת 'מעשר עני'
שאלה: אני מגדל עגבניות שרי בגינת ביתי. השנה היא השנה השלישית לשמיטה, שהיא שנת 'מעשר עני'. מהי הכמות שעלי להפריש ל'מעשר עני'? ולמי עלי לתת את אותו 'מעשר עני'?
תשובה: הפרשת 'מעשר עני' נעשית באופן הבא: מפרידים 'יותר מאחוז' עבור 'תרומה גדולה' ו'תרומת מעשר' – האסורות באכילה. וקובעים 'מעשר ראשון' בצפונם של הפירות, ו'מעשר עני' בדרומם.
לאחר מכן יש לתת את ה'מעשר עני' לעני. באופן שיש קושי לתת את המעשר עצמו לעני, יש מקילים לתת את שווי המעשר לעני או לגבאי צדקה לצורך העני.
ביאורים: השנה הראשונה, השניה, הרביעית והחמישית שאחרי שנת שמיטה, הינן שנות 'מעשר שני'. השנה השלישית והשנה השישית הן שנות 'מעשר עני', שבהן אחרי הפרשת 'תרומה גדולה', 'מעשר ראשון' ו'תרומת מעשר', מפרישים 'מעשר עני' במקום 'מעשר שני', והמעשר עני שייך לעניים.
'מעשר עני' אינו דומה ל'מעשר ראשון' שאמנם הוא שייך ללוי, אך רבים נוהגים להקל ולא נותנים אותו ללוי כדינו, וזה ע"פ מה שכתב החזו"א (שביעית ה, יב) שבזמננו שהלויים עולים לתורה ע"פ עצמן ובלא עדים ובלא בית דין, הם אינם מוחזקים בוודאות ללויים, ולכן אין חובה לתת להם את ה'מעשר ראשון' מן הדין. לא כן 'מעשר עני', כיון שמצויים עניים בוודאות, חובה לתת להם את ה'מעשר עני'.
דעת רוב הפוסקים שכדי לקיים מצות נתינת 'מעשר עני' כהלכתה, יש לתת את ה'מעשר עני' עצמו לעניים, (ראה שו"ת אבקת רוכל, טז, פר"ח יו"ד א, טז, וחזו"א מעשרות ח, ה). כמו כן אפשר להקנות את המעשר לעניים או לגבאי צדקה לצורך העניים, ואחרי שהמעשר שייך לעניים, אפשר בהסכמתם לתת להם את שווי ה'מעשר עני' בפירות או בכסף. (ויעוין משפטי ארץ [יז, ו-יא] היאך יש להקנות לעני את המעשרות גם באופן שאינו יודע בדיוק היכן נמצא המעשר עני).
ובמקום שיש קושי לתת את המעשר עצמו לעניים, כגון שכמות הפרי או הירק כה מועטה, שבדרך כלל אין עני שירצה לקחתה, או משאר סיבות, יש מקילים לתת את שווי הפירות לעניים, וסומכים על מש"כ בשו"ת הרדב"ז (א, שמ) שאפשר לקיים את המצוה ע"י נתינת שווי המתנות, כשהעניים מסכימים לכך. וכ"כ בשו"ת הלכות קטנות (א, קלט). וראה עוד בהליכות שדה גליון 230 במאמרו של הרה"ג רבי שאול רייכנברג שליט"א בדרכים שאפשר לקיים מצות הנתינה בהידור ע"י נתינת כסף מראש לגבאי הצדקה עבור המעשרות שיהיו לו במשך השנה, ולאחר מכן להקנות את המעשר לעני, יעו"ש.