האם יש להפריש חלה מבצק חלות הנמכר בכמויות קטנות לאפיה ביתית?
כן, יש להפריש חלה מבצק חלות הנמכר בכמויות קטנות לאפיה ביתית, ואף בברכה. במגדניה שבבעלותי מוכרים חלות בצק קלועות מקמח מלא, המיועדות לאפיה בבית. לשם כך אנחנו לשים בצק גדול, אולם כל קונה לוקח חלה אחת או שתים, כמות שאין בה כשיעור חלה. למרות הכמות הקטנה הנמכרת ללקוח, חובת הפרשת חלה חלה על הבצק המקורי.
האם בצק חלות הנמכר בכמויות קטנות מחויב בהפרשת חלה בברכה?
בצק זה מחויב בהפרשה בברכה. ואם לא הפרישו במאפיה, חובה על הלקוחות להפריש חלה ממה שקנו, ויפרישו בברכה אפילו אם קנו כמות קטנה.
מהם המקורות ההלכתיים לחיוב הפרשת חלה מבצק הנמכר בכמויות קטנות?
החיוב להפריש חלה מבצק הנמכר בכמויות קטנות נובע מהעובדה שכוונת הנחתום לחלק את העיסה אינה וודאית, ועל כן הבצק מתחייב בחלה מיד בעת הלישה. דין זה מבוסס על המשנה במסכת חלה (פרק א משנה ז), הירושלמי, ופסיקת החזון איש. בתשובות הקודמות בנושא זה נתבאר שהעושה עיסה על מנת לחלקה בעודה בצק, פטורה מן החלה. והרחבנו בביאור הדין ובמקורו מן המשנה בחלה (פרק א משנה ז). אלא שברישא של אותה המשנה שנינו: "נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה". וביארנו (בתשובה א) שנחתום אפשר שימלך בדעתו ולא יחלקנה לבסוף, לפיכך היא מצטרפת ומתחייבת בחלה. והבאנו שכן מבואר בירושלמי (שם): "נחתום לא בדעתו הדבר תלוי, בדעת הלקוחות הדבר תלוי, שמא ימצא לקוחות והוא חוזר ועושה אותה עיסה". כלומר, הגם שבדעתו למכור לכל אחד פחות משיעור חלה, אין וודאות שאכן יעשה כך, שאם לא ימצא לקוחות שירצו לקנות בכמות קטנה, יחזור ויעשה מן השאור עיסה גדולה. ויש מן הראשונים שגרסו בירושלמי כך: "שמא לא ימצא לקוחות והוא חוזר ועושה אותה עיסה". כלומר, אפשר שלא ימצא לקוחות שירצו לקנות השאור, ויחזור ויעשה ממנו עיסה גדולה. לשתי הגירסאות כוונה אחת, דעתו של הנחתום אינה קובעת מכיון שהדבר אינו תלוי בו, ואפשר שימלך בדעתו ולא יחלקנה לבסוף. וכך כתב החזון איש (סימן ב ס"ק ב): "כל שאין עתיד מבורר של פטור, פתיכי בו [מעורב בו] צד חיוב. וזה מחייב מן התורה. וכדאמר בנחתום, דאף על גב דלפי ראות עיניו ימצא לקוחות לשאור, ועושה על דעת כן, מכל מקום כיון שאין החלוקה בטוחה, שמא לא ימצא לקוחות ויעשה עיסה, חייב". וכן הדין בנידון דידן, על אף שבדעת המוכר למכור לכל לוקח כמות קטנה, אין כאן פטור של עושה עיסה על מנת לחלק. שהרי יתכן שיקנו הלקוחות כשיעור חלה, או שמא לא יקנו כלל וישאר אצל המאפיה כשיעור חלה. ומשום כך כל העיסה מתחייבת מיד בהפרשת חלה, ויש להפריש ממנה בברכה. ואם לא הפרישו חלה במאפיה חייבים הלקוחות להפריש חלה. ואפילו מי שקנה רק חלה אחת או שתים, שבוודאי אין בהן כשיעור, חייב להפריש מהן בברכה, שכבר נתחייבו בעת הלישה.