תוכן העניינים
שנות מעשר שני
בראש השנה תשפ"ג שנת שמיטה הסתיימה והשנים תשפ"ג ותשפ"ד יהיו שנות מעשר שני [כפי שמוסבר במאמר החודשי], לכן מי שלא חידש את חברותו בקרן במשך שנת שמיטה מומלץ לחדשו כעת>>
מלאכות הקרקע בשמינית
מראש השנה אפשר לזרוע, לשתול, ולנטוע ולטפל בשדה ובגינה כבכל השנים. הכרעת החזון איש שמותר לעשות מלאכות גם עבור פירות שהתחילו לגדול בשמיטה והם קדושים בקדושת שביעית [כדלהלן].
האם פרחים בתקופה זו נחשבים לגידולי שביעית?
פרחים בתקופה זו עד סוף כסליו נחשבים כפי הנראה לגידולי שביעית. הנוהגים לחוש לאיסור נזרע ונעבד יש לחוש עליהם, אך מעיקר הדין אין לאוסרם.
האם מותר לקנות שתילים לאחר שנת השמיטה?
כן, מותר לקנות שתילים לאחר שנת השמיטה, אך יש לדעת כי מרבית השתילים של ירק ופרחי נוי המצויים כיום במשתלות נזרעו והוכנו בשמיטה. עם זאת, רוב רובם של השתילים נזרעו תחת קרוי של בית או חממה, ולכן על אף שהכרעת הפוסקים שהזריעה בבית אסורה, יש מקום להקל שאין בהם חובת עקירה כדין הנוטע בשביעית. קרא עוד אודות כל ההנחיות לקניית שתילים ועציצים בשנה השמינית >>
קדושת שביעית וחובת ביעור - ירקות
אמנם על אף ששנת שמיטה מסתיימת בראש השנה, יש עדיין גידולים שיש להם דיני שמיטה בחלק משנת תשפ"ג.
בלוח התאריכים מופיעים הזמנים מתי מסתיימים דיני השמיטה בכל מין ומין, להלן יובאו עיקרי הדברים:
ירקות טריים המשווקים מיד אחרי הקטיף, כגון ירקות עלים, מלפפון, עגבניות, חצילים וכדומה מהזמן שכבר יתכן שיש בשוק מאותו המין מזריעה שנעשתה אחרי ראש השנה תשפ"ג ניתן לקנותם בחנויות רגילות ולהפריש תרומות ומעשרות. פירוט לזמנים אלו נמצא גם בלוח, למשל מלפפון מי"ד חשוון, קישואים מי"ט חשוון, עגבניות מט"ו כסלו. ירקות טריים הנמכרים עד זמן זה קדושים בקדושת שביעית ואם גדלו ביד ישראל הם אסורים באיסור ספיחין. כמו כן נוהגת חובת ביעור כפי שיובא להלן.
ירקות שנקטפו בשמיטה יש להם כל דיני שמיטה גם אחרי שמיטה (קדושת שביעית ואיסור ספיחים), לכן ירקות המשתמרים בקירור או במחסנים כגון תפוחי אדמה, בצל, דלעת, דלורית, בטטה וכדומה אפשר לקנות רק בחנויות שמיטה עד שמגיעה תוצרת חדשה שנקטפה בשנת תשפ"ג, אך גם תוצרת זו מותרת רק מחנוכה ואילך. פירוט הזמנים מופיע בלוח המועדים.
ירקות של נכרים לנוהגים בהם קדושה, חייבים בביעור כאשר כלו מהשדות, לכן מי שיש לו בשימורים או בהקפאה ממינים אלו בזמן שכלו מן השדות בכמות של יותר ממה שאוכל הוא ומשפחתו בשלוש סעודות צריך להפקירם. הנוהגים קדושת שביעית בפירות נכרים או המשתמשים בפירות יהודים צריך לעקוב על זמני הביעור בדברים המשווקים ממחסנים או מקירור. בלוח הביעור מפורטים התאריכים לכל מין ממיני הירק מתי מגיע זמן הביעור לכל מין ומין ויש לעקוב אחרי הלוח.
קדושת שביעית וחובת ביעור - פירות
הפירות המשווקים במשך החורף וחלק מהפירות המשווקים אף באביב ותחילת הקיץ, שייכים עדיין לשנת שמיטה ויש להם קדושת שביעית כיון שחנטו בשנת שמיטה. ויש לנהוג בהם קדושת שביעית ומותר לקנותם רק בחנויות המהדרין. פירות נכרי יש הנוהגים שאין בהם קדושת שביעית.
בעת שכלה כל מין מן השדה מי שיש בידו מאותו המין יותר ממזון ג' סעודות חלה עליו חובת ביעור, ויש לעקוב אחרי לוח הביעור בו מפורטים התאריכים בהם מגיע זמן הביעור לכל מין ומין.
הפירות הראשונים ששייכים לשנת תשפ"ג ואין להם קדושת שביעית וחייבים במעשרות (שנת משער שני) הם: שסק, ואפרסקים ונקטרינות מוקדמים. פירות אלו אף שחנטו לפני ט"ו בשבט של השנה השמינית מפרישים מהם מעשר שני.
בלוח מועדים לשמיטה מופיעים הזמנים בהם הפירות השונים אינם מיבול שביעית.
קדושת שביעית ואיסור ספיחין - קטניות ופיצוחים
קטניות/פיצוחים, כגון גרעיני חמניות ובוטנים, כל שנת תשפ"ג המשווקים בחנויות ללא כשרות מהודרת ישווקו כפי הנראה מגידולי שנת שמיטה ויש להם קדושת שביעית, ואיסור ספיחים כשגדלו אצל יהודים. על כן חובה לקנותם רק בחנויות שתחת השגחה מהודרת.
אתרוג לאחר סוכות
רבים מכינים מהאתרוגים שנותרו בידיהם ריבות וכדומה, אתרוגים מגידולי הארץ קדושים בקדושת שביעית ומותר להכין מהם ריבות ולאכלם כדין פירות שביעית ואסור להפסידם.
זמן הביעור באתרוגים הוא כפי הנראה בחודש שבט, ובע"ה נעדכן לאחר בדיקה בשטח בבוא העת, יש לעקוב אחר הפירסומים בנושא.
הדס, לולב וערבה לאחר סוכות
בהדסים לולבים וערבות אין קדושת שביעית משום שהם לא עומדים לשימוש של מאכל או ריח ומותר לנהוג בהם בכשאר שנים.
