אסור להדליק נרות שבת ויום טוב, וכן נרות חנוכה, בשמן זית מיבול מקומי שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות. ולכן יש להפריש תרומות ומעשרות לפני שמדליקים בו. ובספק האם הופרשו תרומות ומעשרות צריך שוב להפריש.
ובדיעבד אם הדליק נרות חנוכה ונזכר שלא הפריש משמן הזית תרומות ומעשרות אין צריך לחזור ולהדליק.
בזמננו, יש הנוהגים לתת תרומה גדולה משמן זית לכהן, ויש שאין נוהגים לתת. ולהלן נביא אילו שמושים מותר לישראל לעשות בשמן של תרומה ואילו לכהן.
נציין שכל השימושים הללו מותרים דווקא כשהשמן של התרומה הוא טמא, אך אם הוא טהור אסור להשתמש בו לאף שימוש מלבד אכילה.
על כן בזמננו שכולם טמאים ואסור לכהן לאכול תרומה, בכל מקרה שמפרישים תרומות ומעשרות משמן צריך לדאוג שהשמן של התרומה יהיה טמא לפני ההפרשה, ולשים אותו בכלי מיוחד שלא יבואו לאכול ממנו.
ישראל שיש בידו שמן של תרומה טמאה – אם הוא נוהג שלא לתתו לכהן מותר לו לשרוף את השמן, אך אסור לו ליהנות ממנו בשעת השרפה, וכן אסור לו להדליק נרות שבת ויום טוב או נרות חנוכה בשמן זה.
מותר לישראל להשתמש בשמן של תרומה טמאה לנרות של כבוד בבית הכנסת אך לא למאור, ובבית כנסת שמצויים בו כהנים, מותר להשתמש בו גם למאור.
מותר לכהן שיש בידו שמן של תרומה טמאה, להשתמש בו למאור, וכן מותר לו להדליק בו נרות שבת ונרות חנוכה, אך אסור לו להדליק בו נר של יום טוב כשמדליק ביום טוב, או נרות שבת ביום טוב שחל בערב שבת.
ויש המחמירים שלא להדליק בשמן של תרומה נרות יום טוב גם כשמדליקם בערב יום טוב.
למאמר מורחב: הדלקת נרות מצווה בשמן של טבל ובשמן של תרומה