מעשר עני
השנה השלישית והשנה השישית לשנת השמיטה הן שנות מעשר עני, ובהן מפרישים מעשר לעניים.
במחזור בו אנו מצויים:
שנת תשפ"ה – שנה שלישית
שנת תשפ"ח – שנה שישית
שנת תשפ"ט – שנת שמיטה
ירקות שנקטפו בשנת מעשר עני (מראש השנה של שנת תשפ"ה ואילך) שייכים לשנת מעשר עני אע"פ שגדלו לפני ראש השנה. וכן פירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט של שנת מעשר עני שייכים לשנת מעשר עני.
פירות וירקות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות מוגדרים 'טבל ודאי' [למשל, פירות אילן או ירקות שגדלו בחצרו או שקיבלם מחצר של אחרים או קטף אותם בקטיף חווייתי, וכדומה].
ב'טבל ודאי' השייך לשנת מעשר עני, מלבד החובה להפריש מעשר עני, חובה גם לתת אותו לעניים, שהרי הפירות שנקבעו בהפרשה שהם מעשר עני שייכים לעניים.
פירות וירקות הנרכשים בחנויות או בשווקים ללא הכשר מוסמך, אינם נחשבים 'טבל ודאי' אלא 'ספק טבל'. בפירות 'ספק טבל' – החובה היא להפריש גם מעשר עני, כלומר, לקרוא שֵם – להפריד יותר מאחד ממאה ולומר את נוסח ההפרשה הכולל גם קביעת מקום וכמות למעשר עני, אך אין חיוב לתת את המעשר לעני, [משום הכלל הקובע 'המוציא מחברו עליו הראיה', כלומר, על העני להוכיח כי לא הופרש מעשר עני מהפירות].
כמו כן המהדרין שנוהגים להפריש תרומות ומעשרות בבתיהם שמא הייתה תקלה בהפרשה, על אף שקנו בחנויות בעלות הכשר מהודר, עליהם להפריש גם מעשר עני.
'קרן המעשרות' מסייעת גם בנתינת מעשר עני
בעבר היו נותנים את פירות המעשר עצמם לעניים. אמנם במציאות כיום רוב העניים מעדיפים כסף על פני פירות, ולכן במקום פירות המעשר עני נוהגים לתת להם כסף בשווי המעשר.
'בית המדרש' באמצעות 'קרן המעשרות' מציע הסדר המסייע לכם לקיים את חובת הנתינה של המעשר עני. באמצעות 'בית המדרש' אתם מעבירים את כסף ה'מעשר עני' לידי הגר"ש רייכנברג שליט"א, הממונה על 'קרן המעשרות' ומשמש גם כגבאי צדקה, והוא מחלק אותו לעניים עבור בעלי הפירות תמורת פירות המעשר עני שברשותם [ניתן לבצע הסדר זה גם עם גבאי צדקה אחרים בכל מקום].
יש לציין כי המנוי הקבוע ב'קרן המעשרות' אינו כולל הסדר לנתינת מעשר עני, המעוניינים להיעזר ב'קרן מעשרות' לנתינת מעשר עני עליהם לנהוג כפי שיפורט כאן.
כיצד מבצעים את הנתינה?
מעריכים את השווי הכספי של המעשר עני שיצטבר במשך השנה על ידי חישוב עשירית מסך הק"ג של הפירות שיהיו ברשות המפריש, בהכפלת המחיר לק"ג שהם נמכרים בחנות.
לדוגמא: עץ שבעליו קוטף ממנו במשך שנה כ-10 ק"ג פירות שמחירם הוא 8 ש"ח לק"ג, שווי התוצרת לשנה הוא כ-80 ש"ח ועל כן יש להעביר לעניים כ-8 ש"ח שהם שווי המעשר עני. במידה שקשה להעריך את הסכום המדויק, ניתן להוסיף עליו.
את הסכום הזה מעבירים ל'בית המדרש', ובוחרים אחת מבין שתי הדרכים הבאות:
דרך אחת: מעבירים ל'בית המדרש' את הכסף כפיקדון הנשאר של המפקיד גם כאשר הוא אצל הגבאי. במשך השנה הגבאי מעבירו לעניים בתמורה למעשר עני שהפריש המפקיד, בעל הפירות.
דרך שניה: בעל הפירות מעביר ל'בית המדרש' כהלוואה לעניים, הגבאי פורע את ההלוואה ע"י שבעל הפירות יזכה לו את פירות המעשר עני שהוא יפריש (כמבואר בהמשך), ואז בעל הפירות ייקח אותם לעצמו כפירעון ההלוואה שהלווה, כך שהכסף נשאר אצל העניים, והוא משתמש בפירות המעשר.
הדרך הראשונה קלה יותר לביצוע, ואילו השנייה מהודרת יותר מבחינה הלכתית, כי פירות המעשר עוברים לבעלות העניים ממש, באמצעות הקנאה לגבאי המשמש "יד עניים", ורק אח"כ הפירות חוזרים לבעלות בעל הפירות כפירעון ההלוואה, ואילו בדרך הראשונה לא מקנים לעניים את פירות המעשר עצמם אלא את השווי הכספי שלהם.
חשוב לציין, כי יש לדאוג ששווי המעשר עני המצטבר במשך השנה, לא יפחת מהסכום שהועבר ל'בית המדרש'. במידה שיתברר במהלך השנה כי שווי המעשר עני גדול מהסכום שהועבר, יש לשער שנית את שוויו, ולהוסיף את ההפרש ל'בית המדרש'.
הנוהגים לתת בזמן הזה מעשר ראשון מטבל ודאי ללוי, יכולים לקיים זאת בשתי הדרכים המפורטות בהן נותנים מעשר עני לעניים. ויש להוסיף סך של עוד 10% מערך התוצרת (סה"כ 20%), ולציין שהסכום הוא עבור העניים וגם עבור הלויים.
הנחיות והוראות להפרשת תרומות ומעשרות בשנת מעשר עני
הפרשה מ'ספק טבל' – ראה אות א'
הפרשה מ'טבל ודאי' השייך לשנת מעשר עני – ראה אות ב'
הפרשה מ'טבל ודאי' השייך לשנת מעשר עני – בדרך מהודרת – ראה אות ג'
הפרשה מ'טבל ודאי' באופן חד פעמי – ראה אות ד'
א. הפרשה מ'ספק טבל'
מפרידים מעט יותר מ-1% מהפירות (יותר מאחד ממאה) עבור תרומה גדולה ותרומת מעשר.
אומרים את נוסח ההפרשה [הארוך או הקצר], בו מציינים שאם התוצרת חייבת במעשר עני, מעשר זה יחול בצד דרום של הפירות [של כלל הפירות, ולא של החלק שהופרש].
במהלך שנת מעשר עני משווקים גם פירות וירקות השייכים לשנת מעשר שני, ומי שאינו בקי קשה לו לדעת לאיזו שנה שייכת התוצרת שלפניו. בנוסף, יש מספר נידונים הלכתיים איך משייכים את הפירות לשנה, לכן גם בשנה זו יש לומר את כל נוסח ההפרשה הכולל גם הפרשת מעשר שני ואת נוסח החילול שלו.
עוטפים היטב את החלק היותר מאחד ממאה מהפירות המונח בנפרד, ומניחים אוחו בפח אשפה, והפירות מותרים באכילה.
ב. הפרשה מ'טבל ודאי' השייך לשנת מעשר עני
בתחילת שנת המעשר עני יש להעביר ל'בית המדרש' סכום כסף בשווי המשוער של המעשר עני שיצטבר לאורך כל השנה ולציין שהסכום שנשלח הוא לפיקדון.
אפשרויות העברת הסכום הנן: בטלפון: 02-6488888 באמצעות כרטיס אשראי, ב'נדרים פלוס', או בשליחת צ'ק בדואר לפקודת 'בית המדרש להלכה בהתישבות'.
לאחר שהתקבלה מ'בית המדרש' 'קבלה' המאשרת שאכן סכום הכסף הגיע, ניתן להפריש תרומות ומעשרות. 'בית המדרש' ישמור את הכסף כפיקדון, ויעבירו במשך השנה לעניים.
סדר ההפרשה:
1. מפרידים מעט יותר מ-1% מהפירות (יותר מאחד ממאה) עבור תרומה גדולה ותרומת מעשר.
2. מברכים: 'ברוך… להפריש תרומות ומעשרות', ואומרים את נוסח ההפרשה בו מציינים שאם התוצרת חייבת במעשר עני, מעשר זה יחול בצד דרום של הפירות [של כלל הפירות, ולא של החלק שהופרש].
אומרים את כל נוסח ההפרשה הכולל גם הפרשת מעשר שני, וכן את נוסח החילול של מעשר שני – ללא ברכה.
למרות שמדובר בטבל שודאי שייך לשנת מעשר עני, כיון שאפשר לטעות בזה, וכן יש בכמה מקרים ספיקות הלכתיים, לכן כדאי תמיד להגיד גם מעשר שני.
3. עוטפים היטב את היותר מאחד ממאה המונח בנפרד, ומניחים אוחו בפח האשפה, והפירות מותרים באכילה.
ג. הפרשה מ'טבל ודאי' השייך לשנת מעשר עני – בדרך מהודרת
כאשר מעבירים ל'בית המדרש' את הסכום שמשערים כשווי המעשר עני לאורך כל השנה, מציינים שהסכום שנשלח הוא הלוואה לעניים.
לאחר קבלת האישור שהכסף הגיע ל'בית המדרש', ניתן להפריש במהלך השנה תרומות ומעשרות.
את ההלוואה לעניים, יפרע גבאי הצדקה באמצעות פירות המעשר שיחזרו לבעלות המלווה – בעל הפירות.
סדר ההפרשה:
סדר ההפרשה נעשה באותו אופן שנכתב לעיל (אות ב), אלא שלאחר אמירת כל הנוסח, יש להקנות את המתנות לעניים:
מבקשים משכן, או מאדם אחֵר, שאינו מבני ביתו של בעל הפירות, שיגביה את הפירות שבהם נמצא המעשר עני (ללא החלק היותר מאחד ממאה שמונח בנפרד), ויאמר המגביה: "אני מתכוון בהגבהה זו לְזַכות את המעשר עני שבפירות אלו עבור גבאי הצדקה הגר"ש רייכנברג שליט"א לצורך עניים".
הוספות חשובות:
● אם קשה לערוך קניין זה בכל פעם שמפרישים תרומות ומעשרות, יש להחליט שכל המעשר עני המשוער לשנה זו יינתן לעניים דרך 'בית המדרש', ולערוך את הקניין הנ"ל בשלוש הפעמים הראשונות שמפרישים מעשר עני מאז שהסכום ההלוואה הועבר ל'בית המדרש'.
מהפעם הרביעית ואילך יכולים להפריש באופן הרגיל, ללא עריכת קניין, ולאחר ההפרשה רשאים לאכול את הפירות (מלבד היותר מאחד ממאה) כולל פירות המעשר עני, על סמך ההלוואה שנתן בעל הפירות לעניים ללא שיקנה להם את הפירות באמצעות קניין, כיון שהפירות נקנים מעצמם לגר"ש רייכנברג שליט"א ("מכירי עניים").
● כאמור, יש לדאוג ששווי המעשר עני המצטבר במשך השנה לא יהיה גדול מהסכום שהועבר ל'בית המדרש'.
● במקרה ששווי המעשר עני יהיה יותר מהמשוער בתחילת השנה, ניתן יהיה להעביר ל'בית המדרש' סכום נוסף כהלוואה, אבל אם יתברר ששווי המעשר עני המצטבר במשך השנה יהיה פחות מסכום ההלוואה, המלווה לא יקבל את יתרת ההלוואה בחזרה (אלו תנאי ההלוואה עפ"י ההלכה).
ד. הפרשה מ'טבל ודאי' באופן חד פעמי
הפרשה באופן חד פעמי:
כאשר מזדמנים פירות 'טבל ודאי' באופן חד פעמי, מפרישים תרומות ומעשרות כרגיל, ואח"כ שולחים ל'בית המדרש' את הערך הכספי של המעשר עני (כעשירית מהערך הכספי של כל התוצרת), ומציינים שהכסף עבור מעשר עני הנו חד פעמי.
הפרשה באופן חד פעמי – בדרך המהודרת:
אם מזדמנים פירות 'טבל ודאי' באופן חד פעמי, ומעוניינים לתת מעשר עני בדרך המהודרת, ניתן לאחר אמירת הברכה ונוסח ההפרשה, לבקש מאדם שאינו מבני הבית להגביה את שאר הפירות (לא את היותר מאחד ממאה) ולומר את הנוסח שצוין לעיל: 'אני מתכוון בהגבהה זו לְזַכות את המעשר עני שבפירות אלו עבור גבאי הצדקה הגר"ש רייכנברג שליט"א לצורך עניים'.
לאחר מכן קונה המפריש את המעשר עני לעצמו ע"י העברת שווי המעשר עני ל'בית המדרש' באחד מהדרכים שלעיל, ומציין שהכסף עבור מעשר עני חד פעמי. קניינים אלו נעשים בהסכמת הגר"ש רייכנברג שליט"א.
