תשובה זו עוסקת בבירור דינם של אצות ים לעניין מצוות התלויות בארץ.
במציאות האצות המצויות במוצרים שתחת הכשרויות המהודרות כפי הנראה הינן מחו"ל, כי האצות הגדלות בארץ נגועות בחרקים. עם זאת בשוק ישנם גם אצות ים שמקורן מגידולי הארץ וחובה עלינו לשום דעתנו ולברר את הדברים כדרכה של תורה. כהמשך לדרך זו מובא בגיליון זה מאמר נוסף הנוגע גם הוא בסוגיה זו מכיוונים שונים, ועלינו לקנות לב מבין לשמוע את דברי המתירים ודברי האוסרים (חגיגה ג, ב).
רבי אהרן פרנקל שליט"א
מרבני בית ההוראה
מצוות התלויות בארץ באצות ים
מאמר מתוך הליכות שדה גיליון 224 – תמוז תשפ"ג
שאלה:
במאכלים שונים (תוספות לסלטים ועוד) יש שמשלבים היום אצות ים מגידולי הארץ, ויש לדון האם אותן אצות ים נחשבות לגידולי הארץ לעניין המצוות התלויות בארץ, תרומות ומעשרות כלאים ושביעית.
תשובה:
לא מצאתי שדנו בה רבותינו ולהלן יובאו צדדי הנידון כפי שהם לכאורה, ולדינא נראה שכל עוד אין הכרעה ברורה להקל בדבר הרי יש לחוש שאכן אצות ים דינם כגידולי הארץ לכל דבר וענין, הן לעניין חובת תרומות ומעשרות והן לעניין קדושת שביעית וכלאים.
ביאורים:
גידולים הידרופוניים
מקום גידול האצות הוא במים ותחילה יש לדון בצמחים הרגילים לגדול באדמה מה דינם כאשר הם גדלים במים עם חומרים המאפשרים להם לגדול כמו באדמה, [גידולים אלו נקראים גידולים הידרופוניים] האם דינם ככל הצמחים וגידולי הקרקע הגדלים באדמה רגילה. ויסוד נידון זה נמצא בשו"ת נחפה בכסף (יו"ד סי' ה) שדן אם מותר להניח ייחור אילן בכלי עם מים ולגדל אותו שם בשביעית והתיר את הדבר משום ששביעית מצוותה בשביתת הארץ ומים לאו ארץ הם. על פי דבריו לכאורה יש לומר שהוא הדין גם שאר גידולי מים ממש שדרך לגדלם באדמה ומגדלם במים עם מינרלים וכדומה אינם נחשבים גידולי קרקע.
גידולים הידרופוניים נחשבים לגידולי קרקע לעניין מצוות התלויות בארץ לפי דעות רבות, אך יש חולקים. הדיון מתמקד בצמחים הרגילים לגדול באדמה וגדלים במים עם חומרים המאפשרים להם לגדול כמו באדמה. יסוד הנידון נמצא בשו"ת נחפה בכסף (יו"ד סי' ה) שהתיר גידול ייחור אילן במים בשביעית בטענה שמים אינם ארץ. מאידך, שו"ת מהרי"ל דיסקין (סי' כז) אסר זאת, וכן החזו"א ורבנים נוספים סוברים שגידולי מים חשיבי כגידולי קרקע, כפי שמובא בנתיב השמיטה ובכרם ציון, המצטטים את הגמרא שמיא כארעא סמיכתא.
גידולים הידרופוניים נחשבים לגידולי קרקע לעניין מצוות התלויות בארץ לפי דעות רבות, אך יש חולקים. הדיון מתמקד בצמחים הרגילים לגדול באדמה וגדלים במים עם חומרים המאפשרים להם לגדול כמו באדמה. יסוד הנידון נמצא בשו"ת נחפה בכסף (יו"ד סי' ה) שהתיר גידול ייחור אילן במים בשביעית בטענה שמים אינם ארץ. מאידך, שו"ת מהרי"ל דיסקין (סי' כז) אסר זאת, וכן החזו"א ורבנים נוספים סוברים שגידולי מים חשיבי כגידולי קרקע, כפי שמובא בנתיב השמיטה ובכרם ציון, המצטטים את הגמרא שמיא כארעא סמיכתא.
גידולים הידרופוניים נחשבים לגידולי קרקע לעניין מצוות התלויות בארץ לפי דעות רבות, אך יש חולקים. הדיון מתמקד בצמחים הרגילים לגדול באדמה וגדלים במים עם חומרים המאפשרים להם לגדול כמו באדמה. יסוד הנידון נמצא בשו"ת נחפה בכסף (יו"ד סי' ה) שהתיר גידול ייחור אילן במים בשביעית בטענה שמים אינם ארץ. מאידך, שו"ת מהרי"ל דיסקין (סי' כז) אסר זאת, וכן החזו"א ורבנים נוספים סוברים שגידולי מים חשיבי כגידולי קרקע, כפי שמובא בנתיב השמיטה ובכרם ציון, המצטטים את הגמרא שמיא כארעא סמיכתא.
האם יש חילוק בין מים המונחים בכלי למים המונחים על הארץ
גידולים הידרופוניים נחשבים לגידולי קרקע לעניין מצוות התלויות בארץ לפי דעות רבות, אך יש חולקים. הדיון מתמקד בצמחים הרגילים לגדול באדמה וגדלים במים עם חומרים המאפשרים להם לגדול כמו באדמה. יסוד הנידון נמצא בשו"ת נחפה בכסף (יו"ד סי' ה) שהתיר גידול ייחור אילן במים בשביעית בטענה שמים אינם ארץ. מאידך, שו"ת מהרי"ל דיסקין (סי' כז) אסר זאת, וכן החזו"א ורבנים נוספים סוברים שגידולי מים חשיבי כגידולי קרקע, כפי שמובא בנתיב השמיטה ובכרם ציון, המצטטים את הגמרא שמיא כארעא סמיכתא.
וגם אם לא נימא כן ואין לחלק בין מים המונחים בכלי למים המונחים בקרקע, יתכן שדעת הנחפה בכסף שאף שגידולי מים שבקרקע אינם נחשבים לגידולי קרקע אולם באופן שהמים הם ע"ג הקרקע הרי שיתכן שיניקתם היא גם מהקרקע וממילא הרי הם גידולי קרקע לכל דבר .ושוב יש לחזור ולומר שיתכן שאצות הים יונקים גם מקרקעית הארץ וא"כ הרי שהם גידולי קרקע לכולי עלמא.
על כל פנים לדעת החזון איש וסייעתו הסוברים שצמחים רגילים שגדלו במים הרי הם כגדלים בארץ לכאורה פשוט שהוא הדין לאצות הים דחשיבי כגידולי קרקע לכל דבר.
אם יש חילוק בין צמחים שטבעם לגדול בארץ לצמחים שטבעם לגדול במים
אולם שמעתי לדון להיפך שאף אם גידולי מים הם כגידולי קרקע אפשר דאותם צמחים שאין דרכם ליגדל אלא במים אפשר שלא חשיבי גידולי הארץ כלל. כיון שכל דברי החזו"א הם על מינים שהם גידולי קרקע אלא שהוא מגדלם במים ולא בקרקע, אבל מין שבמהותו אינו גדל בקרקע אין לו כלל שם גידולי קרקע וגידולי הארץ, אולם צריך להביא ראיה להכריע מכח סברא זו.
האם 'צמר שבים' מהרמב"ם מעיד על דין אצות ים לעניין גידולי קרקע?
כתב הרמב"ם (הל' כלאים א, ג) "האורג בגד מצמר הגדל בים אינו מקבל טומאה". והנה במשנה כלים (פי"ז משנה יד) איתא דכל שנברא ביום שלישי לבריאת העולם מקבל טומאה. הרי לנו שיש דברים שגדלים בים ומכל מקום לא נבראו ביום שלישי שהוא יום בריאת הצמחים, ואם נאמר שהמכוון ברמב"ם הוא לאצות הים, שהוא צמר הגדל בים נמצא שאצות הים לא נבראו ביום שלישי, אלא או עם המים או עם הדגים, וממילא מבואר שאין להם דין גידולי קרקע כלל .אולם בפיהמ"ש (שבת פ"ב מ"א) כתב הרמב"ם "ירוקה שעל פני המים, צמר מתהוה בצלעי האניות כשמתעכבים במים", ואם כן נראה דצמר הגדל בים שכתב הרמב"ם בהל' כלאים הוא הירוקת ולא אצות הים ואם כן אין ראיה לדין אצות ים.
איזו קרקע קרויה ארץ
לא, 'צמר שבים' מהרמב"ם אינו מעיד על דין אצות ים לעניין גידולי קרקע. הרמב"ם כתב (הל' כלאים א, ג) ש'האורג בגד מצמר הגדל בים אינו מקבל טומאה', וזאת בהקשר למשנה כלים (פי"ז משנה יד) שכל שנברא ביום שלישי לבריאת העולם מקבל טומאה. לכאורה, אם 'צמר שבים' הוא אצות ים, הן לא נבראו ביום שלישי ולכן אין להן דין גידולי קרקע. אולם, בפיהמ"ש (שבת פ"ב מ"א) הרמב"ם מפרש ש'צמר הגדל בים' הוא 'ירוקה שעל פני הממים, צמר מתהוה בצלעי האניות כשמתעכבים במים', כלומר עובש או ירוקת ולא אצות ים. לכן, אין ראיה מדברי הרמב"ם אלו לדין אצות ים.
אולם בסוגיא דספינה גוששת גיטין ז, ב חזינן דקרקע המים יש לה דין ארץ ישראל, וכן בעירובין כז, ב דהו"א דדגים חשיבי גידולי קרקע משום שנזונין מהקרקע. היינו שגידולי הים חשיב גידולי קרקע. ועל כרחך שאלו הגידולים שנמצאים בקרקע הים נבראו במאמר ה' "תדשא הארץ". ועל מה דאיתא שמקוה המים קרא ימים י"ל שיש שם כללי של הארץ הכולל בתוכו יבשה וים ובתוכו מתחלק לשם פרטי של ארץ ושם של ים.
היות ואף לים יש שם ארץ, שוב אין לנו מקור לחלק בין צמחים שטבעם לגדול במים לבין צמחים שבטבעם לגדול באדמה, ולדעת הסוברים שגידולי מים דינם כגידולי קרקע הוא הדין לאצות הים שדינם כגידולי קרקע .
מהי ברכת אצות הים
ואי נימא כן שאצות הים הרי הם כגידולי קרקע לכאורה זהו לכל דיני גידולי קרקע ואף לברכה מברכים עליהם בורא פרי האדמה.
ברכת אצות הים היא נושא לדיון הלכתי, אך יש הוראה ברורה ממרן בעל החזו"א זצ"ל לחשוב גידולי ממים כדין גידולים בעציץ שאינו נקוב ולברך עליהם ברכת הנהנין כעל גידולי קרקע, כלומר 'בורא פרי האדמה'. הדיון מתמקד בשאלה האם אצות ים נחשבות לגידולי קרקע, ואם כן, האם ברכתם היא 'בורא פרי האדמה' או 'שהכל'. הגר"ד לנדו דן בשני הסברים לדעת החזו"א לגבי גידולי עציץ שאינו נקוב, ומשליכה על גידולי מים. מכתב מרבי קלמן כהנא זצ"ל מאשר את הוראת החזו"א לברך 'האדמה' על גידולי מים. העולה הוא שלדעות שגידולי מים דינם כגידולי קרקע, אין מקור לומר שאצות ים אינם כגידולי קרקע, ולכן ברכתם תהיה 'בורא פרי האדמה', אם כי יש מקום לדון שאם מים אינם אדמה, ברכתם תהיה 'שהכל'.
ברכת אצות הים היא נושא לדיון הלכתי, אך יש הוראה ברורה ממרן בעל החזו"א זצ"ל לחשוב גידולי ממים כדין גידולים בעציץ שאינו נקוב ולברך עליהם ברכת הנהנין כעל גידולי קרקע, כלומר 'בורא פרי האדמה'. הדיון מתמקד בשאלה האם אצות ים נחשבות לגידולי קרקע, ואם כן, האם ברכתם היא 'בורא פרי האדמה' או 'שהכל'. הגר"ד לנדו דן בשני הסברים לדעת החזו"א לגבי גידולי עציץ שאינו נקוב, ומשליכה על גידולי מים. מכתב מרבי קלמן כהנא זצ"ל מאשר את הוראת החזו"א לברך 'האדמה' על גידולי מים. העולה הוא שלדעות שגידולי מים דינם כגידולי קרקע, אין מקור לומר שאצות ים אינם כגידולי קרקע, ולכן ברכתם תהיה 'בורא פרי האדמה', אם כי יש מקום לדון שאם מים אינם אדמה, ברכתם תהיה 'שהכל'.
ברכת אצות הים היא נושא לדיון הלכתי, אך יש הוראה ברורה ממרן בעל החזו"א זצ"ל לחשוב גידולי ממים כדין גידולים בעציץ שאינו נקוב ולברך עליהם ברכת הנהנין כעל גידולי קרקע, כלומר 'בורא פרי האדמה'. הדיון מתמקד בשאלה האם אצות ים נחשבות לגידולי קרקע, ואם כן, האם ברכתם היא 'בורא פרי האדמה' או 'שהכל'. הגר"ד לנדו דן בשני הסברים לדעת החזו"א לגבי גידולי עציץ שאינו נקוב, ומשליכה על גידולי מים. מכתב מרבי קלמן כהנא זצ"ל מאשר את הוראת החזו"א לברך 'האדמה' על גידולי מים. העולה הוא שלדעות שגידולי מים דינם כגידולי קרקע, אין מקור לומר שאצות ים אינם כגידולי קרקע, ולכן ברכתם תהיה 'בורא פרי האדמה', אם כי יש מקום לדון שאם מים אינם אדמה, ברכתם תהיה 'שהכל'.
ברכת אצות הים היא נושא לדיון הלכתי, אך יש הוראה ברורה ממרן בעל החזו"א זצ"ל לחשוב גידולי ממים כדין גידולים בעציץ שאינו נקוב ולברך עליהם ברכת הנהנין כעל גידולי קרקע, כלומר 'בורא פרי האדמה'. הדיון מתמקד בשאלה האם אצות ים נחשבות לגידולי קרקע, ואם כן, האם ברכתם היא 'בורא פרי האדמה' או 'שהכל'. הגר"ד לנדו דן בשני הסברים לדעת החזו"א לגבי גידולי עציץ שאינו נקוב, ומשליכה על גידולי מים. מכתב מרבי קלמן כהנא זצ"ל מאשר את הוראת החזו"א לברך 'האדמה' על גידולי מים. העולה הוא שלדעות שגידולי מים דינם כגידולי קרקע, אין מקור לומר שאצות ים אינם כגידולי קרקע, ולכן ברכתם תהיה 'בורא פרי האדמה', אם כי יש מקום לדון שאם מים אינם אדמה, ברכתם תהיה 'שהכל'.
ברכת אצות הים היא נושא לדיון הלכתי, אך יש הוראה ברורה ממרן בעל החזו"א זצ"ל לחשוב גידולי ממים כדין גידולים בעציץ שאינו נקוב ולברך עליהם ברכת הנהנין כעל גידולי קרקע, כלומר 'בורא פרי האדמה'. הדיון מתמקד בשאלה האם אצות ים נחשבות לגידולי קרקע, ואם כן, האם ברכתם היא 'בורא פרי האדמה' או 'שהכל'. הגר"ד לנדו דן בשני הסברים לדעת החזו"א לגבי גידולי עציץ שאינו נקוב, ומשליכה על גידולי מים. מכתב מרבי קלמן כהנא זצ"ל מאשר את הוראת החזו"א לברך 'האדמה' על גידולי מים. העולה הוא שלדעות שגידולי מים דינם כגידולי קרקע, אין מקור לומר שאצות ים אינם כגידולי קרקע, ולכן ברכתם תהיה 'בורא פרי האדמה', אם כי יש מקום לדון שאם מים אינם אדמה, ברכתם תהיה 'שהכל'.
ברכת אצות הים היא נושא לדיון הלכתי, אך יש הוראה ברורה ממרן בעל החזו"א זצ"ל לחשוב גידולי ממים כדין גידולים בעציץ שאינו נקוב ולברך עליהם ברכת הנהנין כעל גידולי קרקע, כלומר 'בורא פרי האדמה'. הדיון מתמקד בשאלה האם אצות ים נחשבות לגידולי קרקע, ואם כן, האם ברכתם היא 'בורא פרי האדמה' או 'שהכל'. הגר"ד לנדו דן בשני הסברים לדעת החזו"א לגבי גידולי עציץ שאינו נקוב, ומשליכה על גידולי מים. מכתב מרבי קלמן כהנא זצ"ל מאשר את הוראת החזו"א לברך 'האדמה' על גידולי מים. העולה הוא שלדעות שגידולי מים דינם כגידולי קרקע, אין מקור לומר שאצות ים אינם כגידולי קרקע, ולכן ברכתם תהיה 'בורא פרי האדמה', אם כי יש מקום לדון שאם מים אינם אדמה, ברכתם תהיה 'שהכל'.
ברכת אצות הים היא נושא לדיון הלכתי, אך יש הוראה ברורה ממרן בעל החזו"א זצ"ל לחשוב גידולי ממים כדין גידולים בעציץ שאינו נקוב ולברך עליהם ברכת הנהנין כעל גידולי קרקע, כלומר 'בורא פרי האדמה'. הדיון מתמקד בשאלה האם אצות ים נחשבות לגידולי קרקע, ואם כן, האם ברכתם היא 'בורא פרי האדמה' או 'שהכל'. הגר"ד לנדו דן בשני הסברים לדעת החזו"א לגבי גידולי עציץ שאינו נקוב, ומשליכה על גידולי מים. מכתב מרבי קלמן כהנא זצ"ל מאשר את הוראת החזו"א לברך 'האדמה' על גידולי מים. העולה הוא שלדעות שגידולי מים דינם כגידולי קרקע, אין מקור לומר שאצות ים אינם כגידולי קרקע, ולכן ברכתם תהיה 'בורא פרי האדמה', אם כי יש מקום לדון שאם מים אינם אדמה, ברכתם תהיה 'שהכל'.
ברכת אצות הים היא נושא לדיון הלכתי, אך יש הוראה ברורה ממרן בעל החזו"א זצ"ל לחשוב גידולי ממים כדין גידולים בעציץ שאינו נקוב ולברך עליהם ברכת הנהנין כעל גידולי קרקע, כלומר 'בורא פרי האדמה'. הדיון מתמקד בשאלה האם אצות ים נחשבות לגידולי קרקע, ואם כן, האם ברכתם היא 'בורא פרי האדמה' או 'שהכל'. הגר"ד לנדו דן בשני הסברים לדעת החזו"א לגבי גידולי עציץ שאינו נקוב, ומשליכה על גידולי מים. מכתב מרבי קלמן כהנא זצ"ל מאשר את הוראת החזו"א לברך 'האדמה' על גידולי מים. העולה הוא שלדעות שגידולי מים דינם כגידולי קרקע, אין מקור לומר שאצות ים אינם כגידולי קרקע, ולכן ברכתם תהיה 'בורא פרי האדמה', אם כי יש מקום לדון שאם מים אינם אדמה, ברכתם תהיה 'שהכל'.
אצות ים ופטריות
ברכת אצות הים היא נושא לדיון הלכתי, אך יש הוראה ברורה ממרן בעל החזו"א זצ"ל לחשוב גידולי ממים כדין גידולים בעציץ שאינו נקוב ולברך עליהם ברכת הנהנין כעל גידולי קרקע, כלומר 'בורא פרי האדמה'. הדיון מתמקד בשאלה האם אצות ים נחשבות לגידולי קרקע, ואם כן, האם ברכתם היא 'בורא פרי האדמה' או 'שהכל'. הגר"ד לנדו דן בשני הסברים לדעת החזו"א לגבי גידולי עציץ שאינו נקוב, ומשליכה על גידולי מים. מכתב מרבי קלמן כהנא זצ"ל מאשר את הוראת החזו"א לברך 'האדמה' על גידולי מים. העולה הוא שלדעות שגידולי מים דינם כגידולי קרקע, אין מקור לומר שאצות ים אינם כגידולי קרקע, ולכן ברכתם תהיה 'בורא פרי האדמה', אם כי יש מקום לדון שאם מים אינם אדמה, ברכתם תהיה 'שהכל'.
יתכן שאצות ים אינן נחשבות לגידולי קרקע מחמת דמיונן לפטריות, אך יש חולקים. הסיבה שפטריות אינן נחשבות לגידולי קרקע היא שהן 'מירבא רבו מארעא ומינק מאוירא ולא מארעא' (גדלות מהארץ אך יונקות מהאוויר ולא מהארץ). יניקת אצות הים היא מהמים, ואם נניח שמים הם כאדמה, הרי יש להם יניקת קרקע. הרמב"ם בפיהמ"ש (פאה פ"א מ"ד) מגדיר 'גידולו מן הארץ' כבעל שורשים משתרגים בארץ, ולכן כמהין ופטריות אינם חייבים בפאה. היות ולאצות ים אין שורש, לפ"ז אינם נחשבים לגידולי קרקע. אולם, הר"ש (פאה שם) מסביר שחוסר השורש הוא ההסבר ליניקה מהאוויר, ולא סיבה בפני עצמה. לכן, יתכן שאצות הים, אף שאין להם שורש, אם נחשבים כיונקים מהאדמה (הים), הרי הם כגידולי קרקע.
יתכן שאצות ים אינן נחשבות לגידולי קרקע מחמת דמיונן לפטריות, אך יש חולקים. הסיבה שפטריות אינן נחשבות לגידולי קרקע היא שהן 'מירבא רבו מארעא ומינק מאוירא ולא מארעא' (גדלות מהארץ אך יונקות מהאוויר ולא מהארץ). יניקת אצות הים היא מהמים, ואם נניח שמים הם כאדמה, הרי יש להם יניקת קרקע. הרמב"ם בפיהמ"ש (פאה פ"א מ"ד) מגדיר 'גידולו מן הארץ' כבעל שורשים משתרגים בארץ, ולכן כמהין ופטריות אינם חייבים בפאה. היות ולאצות ים אין שורש, לפ"ז אינם נחשבים לגידולי קרקע. אולם, הר"ש (פאה שם) מסביר שחוסר השורש הוא ההסבר ליניקה מהאוויר, ולא סיבה בפני עצמה. לכן, יתכן שאצות הים, אף שאין להם שורש, אם נחשבים כיונקים מהאדמה (הים), הרי הם כגידולי קרקע.
חרקים באצות ים
נידון זה בגדר אצות הים נוגע הוא אף לגבי דין אצות ים מתולעות, דהנה מתבאר בשו"ע סי 'פד, שתולעים הגדלים בגבינה מותרות שאינם נחשבות לשרץ השורץ על הארץ, ואילו הגדלים בפירות מחוברים לקרקע אסורים, ולגבי תולעים הגדלים בפטריות כתב הרמ"א (שם) לאסור. ואם אצות הים אינן בכלל גידולי הארץ הרי הן כגבינה ותולעים שריחשו בהן מותרות, ויתכן שדומים לפטריות שבהן אסר הרמ"א, ועל פי זה האמור לעיל מסתבר להחמיר שדומה לגידולי הארץ ואצות הים המתולעות אסורות באכילה.