מותר למכור פירות וירקות מיבול חו"ל בשנת השמיטה כרגיל, ואין בהם איסור סחורה. אולם חכמים גזרו שלא למוכרם במידה ובמשקל, שלא יטעו להחליף בינם לבין פירות ארץ ישראל הקדושים בקדושת שביעית. אמנם אם הבקיאים בטיב פירות וירקות יכולים להבחין בהם שהם מחו"ל, וכן אם רוב הפירות המצויים ממין זה הם מחו"ל, מותר למוכרם כרגיל. וכן אם הם מונחים בחנות באריזות מיוחדות, שרשום עליהן ארץ המוצא של הפירות, מותר למוכרם כרגיל.
במרכול שבבעלותי מוכרים בשנת השמיטה פירות וירקות מיבול חו"ל. ברצוני לשאול האם מותר למכור פירות אלו כרגיל בשנת השמיטה?
תשובה
פירות חו"ל, אין בהם איסור סחורה. אולם חכמים גזרו שלא למוכרם במידה ובמשקל, שלא יטעו להחליף בינם לבין פירות ארץ ישראל הקדושים בקדושת שביעית.
אמנם אם הבקיאים בטיב פירות וירקות יכולים להבחין בהם שהם מחו"ל, וכן אם רוב הפירות המצויים ממין זה הם מחו"ל, מותר למוכרם כרגיל.
וכן אם הם מונחים בחנות באריזות מיוחדות, שרשום עליהן ארץ המוצא של הפירות, מותר למוכרם כרגיל.
מהם המקורות ההלכתיים והדעות השונות לגבי מכירת יבול חו"ל בשמיטה?
ההלכה לגבי מכירת יבול חו"ל בשמיטה מבוססת על מקורות תלמודיים ודעות פוסקים שונים, כגון הירושלמי והחזו"א, הדנים באיסור מכירה במידה ובמשקל מחשש לבלבול עם יבול הארץ. באופן כללי, מותר למכור יבול חו"ל, אך ישנם תנאים וסייגים. הירושלמי קובע שאם הפירות ניכרים כחו"ל, מותר למוכרם כרגיל. החזו"א מרחיב ודן האם החשש הוא רק ממדידה או גם מאיסורי סחורה אחרים, ומסיק שרק איסור מכירה במידה ובמשקל חל. הוא גם מציין שמותר למכור ירקות חו"ל כרגיל, למעט מקרים ספציפיים, וכן אם רוב הפירות ממין מסוים בשוק הם מחו"ל, מותר למכרם במידה ובמשקל. עוד נדון כיצד זיהוי הפירות באריזות מיוחדות או על ידי משגיח כשרות משפיע על ההיתר.
וכתב החזו"א (שביעית סימן יד ס"ק יב) שיש להסתפק האם רק לענין איסור מדידה חששו חז"ל שמא יטעו להחליפם בפירות הארץ, או שמא גם לאיסורי סחורה והפסד חששו, ויהיה הדין שאסור למכור פירות חו"ל אפילו שלא במידה ובמשקל, וכן שאסור להשתמש בהם לשימושים האסורים בפירות שביעית. ומסקנת החזו"א שאין למדים בגזרות חכמים ענין מענין, ומכיון שלא מצאנו בפירוש שגזרו גם לגבי שאר העניינים, אין לנו לאסור אלא מה שמצאנו בפירוש, מכירה במידה ובמשקל.
עוד כתב החזו"א (שם), שירקות של חו"ל מותר למכרם כרגיל, שהרי בדרך כלל אין מצויים ירקות של שביעית, שהרי הירקות של שביעית אסורים באיסור ספיחים. אכן במקום שמצויים ירקות של נכרים, שאין בהם איסור ספיחין ויש בהם קדושת שביעית, אסור למכור גם ירקות של חו"ל במידה ובמשקל.
ויש להבין כוונתו, איך יתכן שמצויים ירקות של נכרים שאסורים במכירה, והרי הנכרי רשאי למכרם כרגיל, וגם מותר לקנותם ממנו כרגיל, גם למי שנוהג בהם קדושת שביעית. וכן כתב בשו"ת המבי"ט (חלק א תשובה כא): "ואף על גב דתנן אין מוכרין פירות שביעית לא במדה וכו', היינו כשמוכר ישראל, דאסור לעשות סחורה בפירות שביעית, אבל כשהמוכר גוי דאינו מצווה מותר לקנות במדה".
(ואולי כוונתו שכיון שמצוי שהנכרים מוכרים אותם לישראל, מצוי גם שישראל קנה מהם לעצמו והותיר, ומותר לו למכרם אך לא במידה ובמשקל, ואם ימכרו ירקות חו"ל במידה ומשקל, עלולים לבוא ולמכור גם פירות אלו).
עוד כתב החזו"א (שם), שנראה שאם רוב פירות מין זה המצויים בשוק הם של חו"ל, מותר למכרן במידה ובמשקל, לפי שהדבר ידוע שהן של חו"ל ואין חשש לאיחלופי. אכן אם רוב הפירות ממין זה הם מפירות הארץ ורק מיעוטם מחו"ל, חיישינן לאיחלופי ואסור למכור גם מהם במידה.
ולפי זה נראה שבתחילת שנת השמיטה, שמצויים ירקות שהתחילו לגדול בשישית ונלקטו בשביעית, שיש בהם קדושת שביעית ואין בהם איסור ספיחין (לשיטת הר"ש, וכהכרעת החזו"א), גם ירקות של חו"ל אסור למכור במידה ומשקל.
והנה מבואר בירושלמי שכאשר ניכר שהפירות הם של חו"ל, מותר למכרם כרגיל. וכתב החזו"א (שם ד"ה והא) שאף אם רוב בני אדם אינם בקיאין בהכרתם מפני שלא הורגלו בהם, מותר, כיון שהם ניכרים בצורתם ואינן מתחלפין לבקי ורגיל בשניהן, וכל מידת חכמים כך היא.
ובדרך אמונה (שמיטה פרק ו הלכה ה בביאור ההלכה ד"ה ואם) כתב שבזמננו שהפירות הבאים מחו"ל, באים באריזה מיוחדת, וכתוב עליה מהיכן הם באים, נחשב שניכר שהם מחו"ל ומותר למכרם כרגיל. והוסיף שגם אם הלקוחות מוציאים אותם מן האריזות המיוחדות, ובשעת הקניה כבר אינם ניכרים, מכל מקום כיון שבתחילה היה ניכר שהם מחו"ל, אפשר דמיקרי ניכר, ומותר.
בספרו ישא יוסף (שביעית סימן עג) הביא ראש בית המדרש הגר"י אפרתי שליט"א שהגרי"ש אלישיב זצ"ל הסתפק עוד הלכה למעשה האם יועיל שמשגיח הכשרות יסמן את הפירות על ידי שלט וכדומה, שהם מחו"ל.