יין שני

הגדרת יין שני:  יין שני הוא משקה המופק לאחר הסינון הראשון של מיץ הענבים. לוקחים את הפסולת שנותרה אחרי סחיטת היין (הקליפות והגרעינים, המכונה "גפת"), מוסיפים לה מים (במשקל השווה בערך למשקל הגפת) וסוכר (כ-200 גרם לכל ליטר מים), וממתינים כשישה ימים לתסיסה. בסיום התסיסה מסננים את הנוזל וסוחטים אותו מהקליפות הגרעינים, מאכסנים אותו במשך כמה שבועות במכל ללא אוויר לסיום התסיסה, מפרידים אותו מהמשקעים ומבקבקים, התוצאה היא "יין שני".

גדר הספק: השאלה ההלכתית העומדת בבסיס דיני הפרשת תרומות ומעשרות ביין שני היא: האם דינו כיין גמור וחשיבותו במקומה עומדת, או שמא כיוון שנוצר מפסולת ענבים המעורבת במים, אינו נחשב ליין .סוגיה זו נדונה בש"ס ובדברי הפוסקים, ולהלן תמצית הדברים הלכה למעשה:

א. בנסחט על ידי מכונה (פרס)

כאשר הסחיטה הראשונה בוצעה במכונה וסחטו היטב, אנו מניחים שנותרה כמות מועטה של מיץ בפסולת ושאין בכוח הגפת ליצור יין חדש. לכן, הדין תלוי בשיעור היין בתערובת הסופית:

אופן המדידה: מחשבים את היחס בין כמות המים והסוכר שהוספו לבין כמות הנוזל שיצא לאחר הסינון.

רוב יין: אם שיעור היין בתערובת הוא יותר ממחצית (לדוגמה: הוספת ליטר מים והפקת למעלה משני ליטר נוזל), דינו כיין גמור לכל דבר: מברכים "בורא פרי הגפן" ומפרישים תרו"מ בברכה. אם אי לו טעם יין טוב ברכתו שהכל אך מפרישים תרומות ומעשרות בברכה.

רבע יין ומעלה: אם שיעור היין הוא רבע ומעלה (לדוגמה: הוספת שלושה ליטר מים והפקת ארבעה ליטר נוזל), ויש לו טעם יין גמור כיין ראשון – מברכים הגפן ומפרישים בברכה. אם אין לו טעם יין גמור ברכתו שהכל ואין מברכים על הפרשת תרומות ומעשרות.

פחות מרבע: אם שיעור היין פחות מרבע,– מברכים "שהכל" ואין מברכים על הפרשת תרו"מ. עם זאת, כיוון שהתרחש תהליך תסיסה, יש המגדירים אותו כיין ולכן מפרישים תרו"מ אך ללא ברכה.

ללא תסיסה: אם הוספו מים לגפת וסיננו בלי להמתין לתסיסה, ובנוזל יש פחות מרבע יין – פטור ממעשר.

ב. בסחיטה ידנית

כאשר הסחיטה הראשונה נעשתה באופן ידני, נשאר בגפת יין רב ויש בה כוח להפוך את התערובת ליין. במקרה זה, שיעור היין הנדרש נמוך יותר וחישוב היחס שונה:

אופן המדידה: היחס נמדד בין משקל המים לבין משקל הגפת (מתוך הנחה שחלק מהמים נבלעים בגפת ובמקומם יוצא יין). לדוגמא אם משקל המים שווה למשקל הגפת, דנים את התערובת כמחצה יין ומחצה מים.

שישית יין: אם היחס בתערובת הוא לפחות אחד יין כנגד שישה מים (לדוגמה: שישה ליטר מים על ליטר גפת), וטעמו כטעם יין טוב – דינו כיין גמור למברכים "הגפן" ומפרישים בברכה.

טעם פגום: אם טעמו גרוע – מברכים "שהכל" ומפרישים ללא ברכה.

פחות משישית עם תסיסה: אם היחס נמוך משישית (לדוגמה: שבעה ליטר מים על ליטר גפת) אך המשקה תסס וטעמו כיין –  מברכים "שהכל" ומפרישים ללא ברכה.

פחות משישית ללא תסיסה: אם לא תססו יחד והיחס נמוך משישית – מברכים "שהכל" ופטור ממעשר.