הביאורים ההלכתיים על הדלקת נרות בשמן שביעית מתחילים מהרמב"ם (שמיטה פרק ה הלכה א) שקבע כי פירות שביעית ניתנו לאכילה, שתיה, סיכה, הדלקת נר וצביעה. אולם, הדלקת הנר המדוברת שם הייתה לצורך הנאה מאורו, כפי שהיה נהוג לפני עידן החשמל. כיום, כאשר נרות מודלקים בעיקר לשם מצווה ולא לתאורה, עולה השאלה האם מותר להדליק נר של מצווה בשמן של שביעית.
כן, מותר להדליק נר של שבת בשמן של שביעית, ואין הדבר נחשב להפסד, שהרי נהנים מאורו, כפי שכתב בספר תורת הארץ (פרק ח סימן מז) ובדרך אמונה בשם החזו"א. עם זאת, יש לדון האם היתר זה תקף גם כאשר הבית מואר באור חשמל נוסף, שכן במצב כזה ההדלקה אינה לצורך תאורה אלא להידור מצווה בלבד. יש המדמים זאת למקרה שבו הנאת האור אינה שווה לכל נפש. אך יש להעיר כי עיקר מצוות הדלקת נרות שבת היא להאיר את הבית, וגם בנוכחות חשמל, נרות השבת מוסיפים אורה, ולכן ניתן לומר שמותר להדליקם בשמן של שביעית.
תשובה
מותר להדליק נרות שבת בשמן הקדוש בקדושת שביעית. אך יש אומרים שההיתר הוא רק באופן שאין הבית מואר באור החשמל, אך אם הבית כבר מואר, אין להדליק נרות שבת בשמן הקדוש בקדושת שביעית, כיון שאורו אינו ניכר.
האחרונים נחלקו האם מותר להדליק נר חנוכה בשמן של שביעית. לדינא, בוודאי יש לחוש לדעת המחמירים ולקחת לנר חנוכה שמן שאינו קדוש בקדושת שביעית. אך במקום שאין לו שמן אחר יש מקום לסמוך על המתירים, וידליק בשמן של שביעית, וישתמש באורו שימוש המותר, כגון שישב לידו ויהנה מאורו. הרידב"ז, שו"ת אמרי יושר, וכן החזו"א (בדרך אמונה ובחוט שני) סברו שאין להדליק בו נר חנוכה, משום שאסור להשתמש באורו, ונמצא שמפסיד פירות שביעית ללא הנאה. מנגד, במנחת שלמה העיר שמותר לשבת לידם וליהנות מאורם באופן עקיף. שו"ת אור לציון הוסיף שאין ההדלקה נחשבת כהפסד כי יש בה צורך.
מהם ביאורים הלכתיים על הדלקת נרות בשמן שביעית?
הביאורים ההלכתיים על הדלקת נרות בשמן שביעית מתחילים מהרמב"ם (שמיטה פרק ה הלכה א) שקבע כי פירות שביעית ניתנו לאכילה, שתיה, סיכה, הדלקת נר וצביעה. אולם, הדלקת הנר המדוברת שם הייתה לצורך הנאה מאורו, כפי שהיה נהוג לפני עידן החשמל. כיום, כאשר נרות מודלקים בעיקר לשם מצווה ולא לתאורה, עולה השאלה האם מותר להדליק נר של מצווה בשמן של שביעית.
כן, מותר להדליק נר של שבת בשמן של שביעית, ואין הדבר נחשב להפסד, שהרי נהנים מאורו, כפי שכתב בספר תורת הארץ (פרק ח סימן מז) ובדרך אמונה בשם החזו"א. עם זאת, יש לדון האם היתר זה תקף גם כאשר הבית מואר באור חשמל נוסף, שכן במצב כזה ההדלקה אינה לצורך תאורה אלא להידור מצווה בלבד. יש המדמים זאת למקרה שבו הנאת האור אינה שווה לכל נפש. אך יש להעיר כי עיקר מצוות הדלקת נרות שבת היא להאיר את הבית, וגם בנוכחות חשמל, נרות השבת מוסיפים אורה, ולכן ניתן לומר שמותר להדליקם בשמן של שביעית.
האם מותר להדליק נר של שבת בשמן של שביעית?
וכתב בספר תורת הארץ (פרק ח סימן מז) שמותר להדליק נר של שבת בשמן של שביעית, ואין הדבר נחשב להפסד, שהרי נהנים מאורו. וכן כתב בדרך אמונה (שם ס"ק מט) בשם החזו"א.
ובספר שמיטה כהלכתה (פרק ג הערה יב) כתב שיש לדון האם מותר להדליק נרות שבת בשמן של שביעית, באופן שיש בבית אור נוסף של חשמל וכדומה. לפי שבאופן זה ההדלקה בשמן אינה נעשית כדי להאיר וכדי ליהנות מן האור, אלא רק להידור מצוה.
האחרונים נחלקו האם מותר להדליק נר חנוכה בשמן של שביעית. לדינא, בוודאי יש לחוש לדעת המחמירים ולקחת לנר חנוכה שמן שאינו קדוש בקדושת שביעית. אך במקום שאין לו שמן אחר יש מקום לסמוך על המתירים, וידליק בשמן של שביעית, וישתמש באורו שימוש המותר, כגון שישב לידו ויהנה מאורו. הרידב"ז, שו"ת אמרי יושר, וכן החזו"א (בדרך אמונה ובחוט שני) סברו שאין להדליק בו נר חנוכה, משום שאסור להשתמש באורו, ונמצא שמפסיד פירות שביעית ללא הנאה. מנגד, במנחת שלמה העיר שמותר לשבת לידם וליהנות מאורם באופן עקיף. שו"ת אור לציון הוסיף שאין ההדלקה נחשבת כהפסד כי יש בה צורך.
אך יש להעיר על דבריו, שהרי עיקר מצות הדלקת נרות שבת היא כדי שיהיה הבית מואר, כמבואר בגמ' (שבת כג ע"ב וברש"י ד"ה שלום ביתו), ואם מברכים על נרות שבת על אף שהבית מואר באור החשמל, בהכרח לומר שיש גם תוספת אורה מכח נרות השבת, ואם כן יש לומר שמותר להדליקם גם בשמן של שביעית.
האם מותר להדליק נר חנוכה בשמן של שביעית?
נחלקו האחרונים האם מותר להדליק נר חנוכה בשמן של שביעית. הרידב"ז (בהגהותיו על פאת השולחן, פרק ה הלכה ט) כתב שאין להדליק בו נר של חנוכה, משום שנר חנוכה אסור להשתמש לאורו, ונמצא שמפסיד פירות שביעית בלא ליהנות בהם. וכן כתב בשו"ת אמרי יושר (להג"ר מאיר אריק, חלק א סימן ק).
וכן כתבו בדרך אמונה (פרק ה ס"ק מט) ובחוט שני (פרק ה שער הציון ס"ק קנ) בשם החזו"א, שאין להדליק נר חנוכה בשמן של שביעית.
אמנם במנחת שלמה (סימן מב) העיר על דברי הרידב"ז והאמרי יושר, שהגם שאסור להשתמש באור הנרות של חנוכה, מכל מקום מותר לשבת לידם גם כשנהנה שיושב באור ולא בחושך, והביא שם ראיות לדבריו. (ועיין בשער ה"צ סי' תרע"ג ס"ק יא)
ובדרך אמונה (שמיטה פרק ה הלכה ח, בביאור ההלכה ד"ה שמדליק) הביא דברי המנחת שלמה ודן בדבריו, ולהלכה פסק כדעת החזו"א שאין להדליק נר חנוכה בשמן של שביעית.
האם מותר להדליק נר של בית הכנסת ונר נשמה בשמן של שביעית? התשובה מורכבת: בספר תורת הארץ (פרק ח אות מז) נכתב שאין להדליקם בשמן של שביעית, שכן עיקר הדלקתם היא לכבוד ולא לתועלת אור, בדומה לנרות המודלקים ביום. אולם, במנחת שלמה (סימן מב) התיר להדליקם, בטענה שכל עוד אין הפסד לשמן ויש תועלת כלשהי מההדלקה, הדבר מותר. בדרך אמונה (שמיטה פרק ה הלכה ח) מבחינים בין נר נשמה, שדינו כנר חנוכה (אין נהנים ממנו ולכן אסור), לבין נר של בית הכנסת, שממנו נהנים לאורו ולכן מותר. לכן, יש דעות שונות וחלוקות בנושא.
אמנם בשו"ת אור לציון (שביעית פרק ב תשובה ז) העיר, שאף שאין ליהנות מנרות חנוכה, מכל מקום אין ההדלקה נחשבת כהפסד, שהרי יש לו צורך בה.
לדינא, בוודאי יש לחוש לדעת המחמירים ולקחת לנר חנוכה שמן שאינו קדוש בקדושת שביעית. אך במקום שאין לו שמן אחר יש מקום לסמוך על המתירים, וידליק בשמן של שביעית, וישתמש באורו שימוש המותר, כגון שישב לידו ויהנה מאורו.
האם מותר להדליק נר של בית הכנסת ונר נשמה בשמן של שביעית?
בספר תורת הארץ (פרק ח אות מז) כתב שעל אף שמותר ליהנות מאורם, מכל מקום עיקר הדלקתם היא לכבוד בית הכנסת, או לתועלת הנשמה, ולכן אין להדליקם בשמן של שביעית. והראיה שעיקר הדלקתם היא לכבוד, שהרי מדליקים אותם גם ביום, וביום בוודאי אין מתכוונים ליהנות מאורם.
ויעויין בר"ש (שביעית פרק ח הלכה ב) שהביא שבירושלמי (שם) כתוב שאין מדליקין בשמן שריפה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, והקשה שבמשנה בתרומות (פרק יא משנה ב) מפורש שמדליקין בשמן שריפה בבתי כנסיות.
ויש שחילקו שהירושלמי מדבר בנרות שמשאירים אותם דלוקים גם ביום, שאותם הנרות מדליקים לכבוד ולא למאור, ואילו המשנה מדברת בנרות שמדליקים בבית הכנסת בלילות למאור. והרי זה כעין סברת התורת הארץ שהזכרנו, שנרות שעיקר הדלקתם היא לכבוד אין להדליקם בשמן של שביעית ושל תרומה.
אמנם במנחת שלמה (סימן מב) התיר להדליק בו גם נרות אלו, וטעמו, שכדי להתיר הדלקה בשמן של שביעית אין צורך שתהיה לו ממנו הנאת הגוף, אלא כל שאינו מפסיד את השמן מותר, ומכיון שיש לו תועלת כל שהיא מההדלקה, אינו נחשב כהפסד, ומותר.
ובדרך אמונה (שמיטה פרק ה הלכה ח בביאור ההלכה סד"ה שמדליק) כתב לחלק בין נר נשמה שדינו כדין נר חנוכה כיון שאין נהנים ממנו וכמו שכתב בתורת הארץ, לבין נר של בית הכנסת שנהנים לאורו ומסתבר שבודאי מותר.