עוד על מצוות מעגל השנה

תגיות קשורות

סוגיית יחוסו של האתרוג המרוקאי וחזקתו כאינו מורכב, הינה סוגיה בעלת חשיבות גבוהה אצל ציבור היראים המדקדקים ליטול למצות אתרוג מן המובחר והמהודר למצווה, מורנו ראש בית המדרש הגר"י אפרתי שליט"א אשר שימש קמיה מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל גם בסוגיה זו, פורש במאמר זה את הנימוקים, והנידונים העומדים בבסיס חזקה זו, ואת המצב בשטח כפי שהוא לאחר שיצא לבדוק ולתור את מקורם וגידולם.

הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א
ראש בית המדרש

דעת רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בענין אתרוגי מרוקו

במשך שנים הרבה עסקנו בחסדי השי"ת לפני מרן רבינו הגרי"ש זצ"ל בבירור חזקת האתרוג הבא ממרוקו.
חזקתם של אתרוגים אלו כאינם מורכבים מופיעה אצל גדולי חכמי המזרח, וכמ"ש בשו"ת ישרי לב [בערך אתרוג] בשם חכמי ירושלים, ואנו מוצאים כי גם גדולי הפוסקים כמו הגר"ש קלוגר [לפי עדות בנו הגרא"ב, במכתב בעתון הצפירה בתרנ"א] והערוך לנר כמובא בביכורי יעקב [תוספת ביכורים סו"ס תרמח] נטלו אתרוג מרוקאי. הישוב היהודי במרוקו הינו עתיק יומין [ראה נר המערבי להרי"ם טולידנו עמוד ט שמבקש להוכיח כי כבר בבית ראשון התישבו יהודים במרוקו] ולאורך זמן רב אנו מוצאים כי נטלו אתרוגים אלו.
מכמה עשרות שנים היו שעוררו על ענין חזקת האתרוג המרוקאי בגין העדר [או כמעט העדר] גרעינים בפרי, ומפורסמים הדברים שנכתבו בזה ע"י ר"ש שלומאי בקונטרס פרי עץ הדר [עמודים 56-58], ומחמת טענה זו בעל הדברי יציב האדמו"ר מצאנז זצוק"ל התנגד לשימוש באתרוגים אלו. אולם יעויין בשו"ת מנחת יצחק [ח"ח סימן נו], ובשו"ת שבט הלוי [ח"ה סימן סח] מה שכתבו בזה.
יש שכתבו כי מחמת טענה זו אף מרן החזו"א פקפק בחזקת אתרוג זה [עיין אהלי שם לוביטש שנה ה חלק ט, "שמעתי מפי דודי רבי יחזקאל אביגדור ברטלר"].
במשנה ראשונה של מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל היה מפקפק טובא בחזקת אתרוגים אלו, וטעמו דמי מנע מבעלי המטעים הערבים להרכיב, וכשהיו מבקשים לטעון אולי מחמת פרימיטיביות של המגדלים לא עסקו בדבר, היה מגיב שאנו יודעים כי ענין ההרכבה היה נפוץ גם בעבר, וכמו שבארץ ישראל חששו להיות האתרוגים מורכבים [ומרן החזו"א בטביעת עינו לקח אתרוג מאום אל פחם, או מצפת שהיה ברור לו שאינו מורכב], הרי וודאי שבגידול שנעשה במרוקו יש לחשוש לאתרוגים מורכבים. הדברים נתפרסמו ברבים, ואכן בחוברת הפרדס [תשרי תשמ"א] אנו מוצאים במודעה של סוחרי אתרוגים, בשם מרן רבינו הגרי"ש אלישיב שהאתרוגים המרוקאים הינם מורכבים.
במכון לחקר חקלאות עפ"י התורה עסקנו בשאלה זו, ואכן בחסדי השי"ת בשנת תשנ"ו בהורמנא דרבינו זצוק"ל, יצאה משלחת למרוקו [שבין חבריה נמנה גם הגאון הרב דונר מלונדון], ובתוכה אנשי מקצוע בנושאי הדרים ואתרוג כמו פרופסור א. גולדשמידט, אשר ב"הליכות שדה" [גליון 100] תיארו את אשר ראו ובחנו, והעיקר הנוגע לענין היה כי לפי הבירור אין במקומות הגידול של האתרוגים, זכר להרכבות, והסיבה כי אין צורך בהרכבות. ההרכבה מבוצעת בהדרים בעיקר במטרה לתת חוסן לעץ ולייצבו על ידי כנה [החלק התחתון] חזקה שתתמודד עם מחלת המלסקו הנגרמת על ידי פטריה העולה מן השורשים לעץ וממיתה אותו, ובאיזור גידול האתרוגים המרוקאים בשיפולי הרי האטלס אין זכר למחלה זו.
בעקבות חוו"ד זו, נמסר ממרן רבינו זצוק"ל משנה אחרונה, דעד כאן אנו חוששים להרכבות במקומות שיש בהם סיבה להרכיב, ואז נזקקים אנו לעדויות על חזקת האתרוגים, אבל במקום שמתברר שאין צורך בהרכבה, לא איתרע חזקת כשרותו של אתרוג זה מחמת כן. מטעם זה יש מקום לבכר את האתרוג המרוקאי על פני אתרוגים ממקומות אחרים שבהם אנו יודעים שבוצעו הרכבות, ועלינו לחפש את האתרוגים שאינם מורכבים, ואילו במרוקו לפנינו אתרוגים שאין בהם שום ריעותא [ראה שו"ת ישא יוסף חלק א סימן קלא, וחלק ג סימן קנט. וראה עוד הליכות שדה גליון 146 עמוד ,25 במאמר נוסף של פרופסור גולדשמידט, ובגליונות מן השרש בהוצאת "כשרות למהדרין" תשס"ד, תשס"ה].
מרן רבינו זצוק"ל היה רגיל מכבר לברך על אתרוג מזן חזו"א זצוק"ל, שמקור חזקתו מטביעת עינו של מרן החזו"א, ומני אז כאשר לפניו אתרוג ממקום שחזקתו לא הורעה כלל וכלל בירך מרן על האתרוג המרוקאי תחילה ולאחריו נטל אתרוג מזן חזו"א.
ובשו"ת ישא יוסף חלק ז [או"ח ד, עמוד רלד ואילך] הבאנו דברי רבותינו ובתוכם החתם סופר [חלק ח סימן כה] דעיקר הדבר בכשרות האתרוגים הוא המסורת, ובסיכום הדברים [אות ג] כתבנו "ויש לעיין לשיטתו מה תועלת ראו האחרונים לציין סימנים". יעו"ש. ובהמשך הבאנו את דעת מרן החזו"א זצוק"ל, אשר הכריע באתרוג שאינו מורכב בטביעת עינו, ובמקרה מסוים כתוצאה מהרכבות מסוימות כתב מרן החזו"א "נודעתי מהרכבה חדשה שמרכיבים אתרוג מן השוק באתרוג היער, וזה קורין בלתי מורכב וכו׳ וראיתי אתרוגים אלו וחזותן כמו שלנו, ועל פי זה בטלה הטביעות עין שסמכתי עליה" הרי דמרן החזו"א זללה"ה מעיד על עצמו שהשתית את הכרעתו על פי טביעת עינו [כאשר לא היתה בה סירכא מחמת הרכבה חדשה]. וענין טביעת עין עדיף מסימנים יעוין חולין [צו ע"א] ומשם תקחנו. [ובספר ׳מסורת האתרוג׳ מביא שמרן החזון איש גם שלח לברר על המסורת באתרוגים אלו שהם ללא חששות].
והנה בעקבות הבירור של המשלחת הנזכרת דאז במרוקו סבר מרן זצ"ל שאתרוגי מרוקו הם אתרוגים שיש עליהם מסורת ולא נמצא בהם ריעותא. ומעתה להלכה אם לפניו אתרוג ממרוקו שיש עליו מסורת בלא ריעותא או אתרוג מאר"י ששם ברור שנפרצה המחיצה והרבה אתרוגים הינם מורכבים הרי דעדיף ליטול אתרוג ממרוקו [הגם שרבינו בירך גם על אותם אתרוגים שהוכרעו כאינם מורכבים מכח טביעת עינו של מרן החזו"א].
האתרוגים המקוריים במרוקו גדלים כאמור בינות להרים ואינם בכמות מספקת, לכן בחלוף השנים החלו לגדל פרדסי אתרוגים ׳למטה׳ סביבות העיירה ׳טרודאנט׳ הקרובה לעיר אגדיר, ולא שמענו בעבר שום ריעותא על פרדסים אלו, אבל בחיי חיותו של מרן רבינו זצוק"ל היינו מעדיפים להביא למרן רבינו אתרוג מאזורי הגידול בהר וזכור לטובה הרב יצחק לוי שליט"א שהיה טורח בענין. אבל מסתמא אם לא היו משיגים משם היו נוטלים אתרוג שאפשר שבא מהפרדסים שבאזורי אגדיר.
והנה בחלוף השנים התעורר חשש שמא יש הבדל מבחינת תנאי הגידול בין חלקות המטעים הקטנים בהר לבין הפרדסים המסחריים שבאזור טרודאנט, ושמא אתרוגים אלו חשופים יותר למחלת המלסקו, ואם כן בעינן השגחה, מה עוד שבאותה תקופה גם שמענו שנוטעים שם גם זני אתרוגים אחרים ומי יודע איזו השפעה תהא לאתרוגים אלו על האתרוג המרוקאי בשכנותם מבחינת חוסן העץ. על כן נשוב אל העיקר, הכרעתו של מרן רבינו אודות האתרוג המרוקאי בזמנו היתה שהרי הכל מודים במסורת שיש אודותיו ולהרכבה אין חוששים כי הוברר מעל לכל ספק כי אין צורך בהרכבה במקום הגידול ובצורת הגידול אבל לאורך זמן מי יכול להבטיח שהאתרוגים הגדלים באיזור אגדיר מציאותם שווה לאתרוגי ההר.
וסברנו כי כדאי היה שננסה לגדל אתרוגים מזן מרוקו כאן בארה"ק [כמו עוד כמה שניסו] ובחסדי השי"ת בא לפנינו אחד ומיוחד איש צדקה וחסד שביקש שנגדל הפרדס ומחשבתו שיהיה אתרוג מרוקאי שגדל כאן בארה"ק ואחד מחברינו הרב שבתי מרקוביץ מתמסר לכך באופן מיוחד. [ויזכר לטובה חברנו להבחל"ח הגאון ר"מ טבאל זצ"ל אשר בכל הליכות הפרדס עמד על המשמר שיהיו הדברים נעשים בדקדוק ההלכה].
בנוסף לכך התעורר רצון לשוב ולראות מקרוב את חלקות האתרוגים בהרים, והמטעים בטרודאנט אשר במרוקו, שהרי כידוע בנוסף לאלו שהיו רגילים באתרוגי מרוקו משנים עברו, הרי בעקבות דברי מרן הגריש"א זצ"ל רבים מיראי ד׳ מחזרים דייקא אחר אתרוגים אלו. וביקשנו להיווכח מקרוב האם יש ח"ו איזו ריעותא או שינוי בחזקת האתרוג בשנים האחרונות. ולכן יצאנו לתור את הארץ ולספר בשבח אתרוג הדר זה.

מסקנת הדברים:

א. בגידול האתרוג בהרי האטלס לא נראה שום שינוי שמעלה חשש להרכבות, צורת הגידול הנוכחית איננה שונה ממה שהיה תקופה שבה סיירה המשלחת הראשונה בהרי האטלס.
ב. יש לציין כי בצורת גידול זה (כאשר המטע נראה צפוף, והרבה פעמים כדי להיכנס תחת העץ יש לזחול על הקרקע( ישנם הרבה סורים היוצאים מן הקרקע, ואמנם ספק ערלה בחו"ל מותר, אבל כפי שנמסר לנו יתכן מקרים בהם הקטיף נעשה תחת עינם הפקוחה של יהודים (בעיקר סוחרי אתרוגים). ואז יש לדון בגדרי הסוגיא של מסירת פרי ערלה בחו"ל.
ג. בשנים האחרונות בגלל הביקוש לאתרוג המרוקאי החלו לגדל פרדסי אתרוגים מסחריים בשטחים נוספים בעיקר בסביבות העיירה טרודאנט. פרדסים אלו בחלקם הינם באותה צורה של הפרדסים שבהרי האטלס, וחלקם עוצבו כמטעי אתרוגים רגילים בדומה לפרדסים שבארץ ישראל – כאשר יש רווח בין עץ לעץ, וענפי העץ מעוצבים מחוץ לשדרה (ואינם נשרכים ע"ג הקרקע).
ד. כידוע במרוקו נפוץ גם גידול פירות הדר שנעשה בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם וכולל גם הרכבות של רוכב ע"ג כנה – חושחש או וולקה. [ראה לדוגמא בידיעון ׳עת הדר׳ של משרד החקלאות משנת תשע"ג פורסם דו"ח מומחים ישראלים שביקרו במרוקו על אופני ההרכבות בפרדסי ההדרים בטרודאנט].
ה. נכון לתקופה בה סיירנו במקום (חודש סיון תשפ"א), לא מצאנו באותם פרדסים בהם ביקרנו, וגם לא שמענו מפי הפרדסנים והעובדים במטעים, שהם נזקקו לבצע הרכבות במטעי האתרוגים. עם זאת יש להניח כי ריבוי פרדסי ההדרים האחרים באזור – ומה עוד שלאחרונה הובאו לאזור גם פרדסי אתרוגים מזנים אחרים, מעלים את השאלה האם אין צורך לבחון אפשרות שבתי הדינים המייצגים את צרכני האתרוגים הגדולים יסדירו פיקוח, כדי שלא ניתקל בעתיד בחשש של הרכבות באתרוגי מרוקו.

מאמר מתוך גיליון הליכות שדה 215 הנשלח למנויים בחודש אלול תשפ"א