ביעור מעשרות ערב פסח תשפ"ב: הלכות מעשיות ומתי חלה המצווה

מצוות ביעור מעשרות חלה פעמיים במחזור שבע שנות השמיטה, בשנה הרביעית ובשנה השביעית. היא נוגעת ליבול שאר השנים המחוייב בהפרשת תרומות ומעשרות, ולא לפירות שביעית. במאמר זה נתמקד בהלכות הנוגעות למעשה.

אין אנו מדברים כאן על מצוות הביעור הנוהגת בפירות שביעית, אלא על מצוות ביעור מעשרות, הנוהגת ביבול שאר השנים, המחוייב בהפרשת תרומות ומעשרות, וכמעט שלא מצוי שתנהג בגידולי השנה השביעית.

במאמר זה נביא את הלכות ביעור המעשרות בקצרה, ולתועלת העניין נתמקד רק בהלכות הנוגעות למעשה.

מהו המקור המקראי למצוות ביעור מעשרות?

מתי חלה מצוות ביעור מעשרות?

    מצוות ביעור מעשרות חלה בפסח של השנה הרביעית ובפסח של השנה השביעית. יש אומרים שזמן הביעור הוא בערב יו"ט אחרון של פסח, ויש אומרים שזמנו בערב יו"ט הראשון, ונהגו לחוש ולבער בערב יו"ט הראשון. אם קנה עוד טבל בחול המועד, יכול לבערו בערב יו"ט האחרון, ואינו צריך לבערו מיד.

נצטוינו לסיים להפריש את כל התרומות והמעשרות, ולבערם מן הבית, ככלות שלש שנים למחזור השמיטה. ופירשו חז"ל שזמן קיום מצוה זו הוא בחג הפסח של השנה הרביעית, ובחג הפסח שבשנת השמיטה.

מה כוללת מצוות ביעור מעשרות ועל איזה יבול היא חלה?

    מצוות הביעור כוללת הפרשת כל המתנות (תרומה גדולה, מעשר ראשון, תרומת מעשר, מעשר שני, מעשר עני וחלה), נתינת המתנות לראויים, וביעור מעשר שני ורבעי. היא חלה על יבול שלשת השנים הקודמות למחזור השמיטה, כלומר בשנה זו (תשפ"ב) על יבול תשע"ט, תש"פ ותשפ"א. פירות שחנטו בשנה זו לאחר ט"ו בשבט אינם חייבים בביעור, אך פירות חורף מבכירים שחנטו לפני ט”ו בשבט עשויים להיות חייבים.

מה כלול במצות הביעור

    במצוות הביעור כלולים הפרשת תרומות ומעשרות מכל פירות וירקות טבל ומוצרים המכילים אותם, הפרשת חלה ממאפים, וכן טיפול ספציפי בכל סוג מעשר: תרומה גדולה ותרומת מעשר מופרשים אך לא ניתנים לכהן כיום (יש אומרים שגם אותם יש לבער), חלה מופרשת (ויש אומרים שגם אותה יש לבער), מעשר ראשון מופרש (אך לא ניתנים ללוי אלא אם כן נוהגים לתת), מעשר שני ורבעי מופרשים ומחוללים על פרוטה שיש לאבדה, ומעשר עני מופרש וניתן לעני.

פירות שחנטו בשנה זו לאחר ט"ו בשבט – אינם חייבים בביעור, משום שאינם משתייכים ליבול שלשת השנים הקודמות. (מלבד זאת: הינם פירות שביעית, ואין מפרישים מהם תרומות ומעשרות).

ברם פירות חורף מבכירים, (כגון אפרסק מזנים מבכירים, שסק או נקטרינה), שחנטו בשנה זו לפני ט”ו בשבט, והתחייבו במעשר כגון הגדל תחת קרוי, או ביד גוי ונגמרה מלאכתם ביד ישראל, יש הסוברים שהם משתייכים לשנת המעשר הקודמת, ואם כבר נקטפו מן העץ לפני זמן הביעור  – הרי הם חייבים בביעור.

מצות הביעור למעשה

  • לפני זמן הביעור יש להפריש תרומות ומעשרות מכל פירות וירקות הטבל שברשותו, וכן מכל המוצרים המכילים פירות וירקות של טבל, כגון: ריבות, מיצים, שימורים, מאפים ויינות. כמו כן יש להפריש חלה מכל המאפים המצויים ברשותו, שטרם הפרישו מהם חלה.
  • תרומה גדולה ותרומת מעשר, שבזמן הזה לא נוהגים לתיתם לכהן, אלא נוהגים לשרפם או לקוברם, חובה להפרישם לפני הביעור, אך אין חובה לשורפם או לקוברם לפני הביעור. ויש אומרים שחובה גם לבערם קודם הביעור.
  • והוא הדין לענין חלה, יש להפריש את החלה לפני זמן הביעור, ויש אומרים שצריך גם לבערה. ולכן יש להפריש חלה מן המצות בערב פסח, ויש אומרים שיש גם לשרוף את החלה בערב פסח.
  • מעשר ראשון שנוהגים להפרישו ולא לתיתו ללוי, צריך להפרישו בזמן הביעור, אך אין צורך לתיתו ללוי. הנוהגים לתת מעשר ראשון ללוי בזמן הזה – חובה עליהם לתיתם ללוי קודם זמן הביעור.
  • מעשר שני ורבעי יש להפרישם ולחללם – הם וחומשם על שוה פרוטה, ואת אותה פרוטה יש לאבד על ידי היתוך, זריקה לים, שחיקה או איבוד צורת המטבע וזריקתה למקום שלא ימצאו אותה וישתמשו בה.
  • מי שיש בידו מטבע גדולה של מעשר שני, עליו לבערה בזמן הביעור. ניתן לחללה מקודם – היא וחומשה – על מטבע קטנה של 10 אגורות, ולאבד את המטבע הקטנה באחת הדרכים הנזכרות. כאשר מחלל את המטבע הגדולה, יחלל את כל המעשר שני והרבעי שבה, כולל הפרוטה חמורה שבה.
  • מגידולי השנים ג, ו יש להפריש מעשר עני ולתיתו לעני. אם אינו יכול לתת את המעשר ישירות לעני, ניתן לזכותו על ידי אחר, לעני או לגבאי צדקה.

מה דינם של פירות שהם ספק טבל?

    פירות שהם ספק טבל, חובה להפריש מהם את התרומות והמעשרות, ואף לבער את המעשר שני (ולדעת יש אומרים גם את התרומות). עם זאת, אין חובה לתת את המעשר ראשון והמעשר עני, וניתן להותירם אצלו.

ספק טבל

  • פירות שהם ספק טבל, חובה להפריש מהם את התרומות והמעשרות, ואף לבער את המעשר שני, [ולדעת יש אומרים לעיל בסעיף ב גם את התרומות], אך אין חובה לתת את המעשר ראשון והמעשר עני, ויכול להותירם אצלו.

מה דינם של פירות גוי שנגמרה מלאכתם ביד ישראל לעניין ביעור מעשרות?

    לגבי פירות גוי שנגמרה מלאכתם ביד ישראל, אין בהם חובת נתינה. לכן, יש להפריש מהם את המתנות ולהשאירם בידיים, אך את המעשר שני יש לבער כדין.

מהם דיני הפרשת תרומות ומעשרות מפירות ארוזים, מרוחקים או במקרה של הפסד?

    בדרך כלל, אין תורמים תרומה גדולה אלא מן המוקף, ולכן יש לפתוח אריזות. עם זאת, בספק טבל או במקום הפסד מרובה, יש שהקלו להפריש מזה על זה. במקרה של טבל ודאי סגור, ניתן להפקיר את הטבל בשעת הדחק. ניתן להפריש מאריזות שונות רק אם יוצרו באותו מפעל ובאותו זמן. מפירות מרוחקים ניתן להפריש על ידי קריאת שם, בתנאי שאין חשש לטעות או אכילה.

האם מותר לחלל מעשר שני בגבולות ירושלים העתיקה?

    לא, אין לחלל מעשר שני בגבולות ירושלים העתיקה. אם חילל עליה פירות מחוץ לגבולות ירושלים, צריך להשמיד את המעשר שני או המטבע הגדולה.

מה דינו של מי שלא ביער את פירותיו בזמן הביעור?

    מי שלא ביער את פירותיו בזמן הביעור חייב לבערם לאחר מכן. יש אומרים שאינו יכול לחלל את המעשר שני ועליו לבער את הפירות, אך החזון איש הקל וסבר שיכול לחללם על שוה פרוטה ולבערה כדין.

האם נוהגים להתוודות וידוי מעשרות בזמננו?

    לא, לא נהגו להתוודות וידוי מעשרות בזמננו.

וידוי מעשרות

  • לא נהגו להתוודות וידוי מעשרות בזמננו.

עגלת קניות