הפרשת תרומות ומעשרות ממיץ הנסחט מפירות

שאלה:

היו לי תפוזים של טבל ואת חלקם סחטתי למיץ לפני שהפרשתי תרומות ומעשרות מהתפוזים, כיצד עלי להפריש כעת תרומות ומעשרות?

תשובה:

יש להפריש תרומות ומעשרות מן התפוזים בנפרד, ומהמיץ הסחוט בנפרד. יש לדעת כי לכתחילה ראוי להפריש תרומות ומעשרות מפירות לפני שסוחטים אותם למיץ, הדבר נכון בכל מיני הפירות למעט זיתים וענבים שהרוצה לעשות מהזיתים שמן, ומהענבים יין, לא יפריש עד שיעשה את השמן או היין, שזהו גמר מלאכתם. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

היו לי תפוזים של טבל ואת חלקם סחטתי למיץ לפני שהפרשתי תרומות ומעשרות מהתפוזים, כיצד עלי להפריש כעת תרומות ומעשרות?

מה עושים ממוני קרן המעשרות במטבעות שחיללו עליהם?

שאלה:

מה עושים ממוני קרן המעשרות במטבעות שחיללו עליהם?

תשובה:

בכל יום מחלל הממונה על הקרן את הקדושה שחיללו המנויים על כלל המטבעות, למטבע נפרד, ובכך הוא מפנה את המטבעות שבקרן לחילולים נוספים שיתבצעו ביום המחרת. את המטבעות "המלאים" מבער הממונה על הקרן במועד הביעור.
אני מעוניין לקנות פירות וירקות בחנות שאינה בעלת תעודת כשרות מהודרת, כיצד אוכל לעשות זאת מבלי להיכשל באכילת טבל?

שאלה:

אני מעוניין לקנות פירות וירקות בחנות שאינה בעלת תעודת כשרות מהודרת, כיצד אוכל לעשות זאת מבלי להיכשל באכילת טבל?

תשובה:

עליך להירשם כמנוי בקרן המעשרות, להפריש תרומות ומעשרות מהתוצרת שרכשת בחנות ולחלל את המעשר שני בנוסח המיוחד לחברי הקרן. שים לב! בחנויות שאינן בהשגחה מהודרת עלולים להימצא פירות שיש בהם חשש ערלה. בית המדרש להלכה בהתיישבות מפרסם מדי תקופה עדכונים ולוחות אודות מיני הפירות שיש בהם חששות ערלה. ללוח אחוזי ערלה לחץ כאן.
כיצד פועלת קרן המעשרות?

שאלה:

כיצד פועלת קרן המעשרות?

תשובה:

בקרן ישנם מטבעות רבים, מסודרים וממוספרים שעליהם מחללים מנויי הקרן את מעשרותיהם. כאשר מפריש אחד המנויים תרומות ומעשרות, עליו לומר את נוסח החילול המיוחד לחברי הקרן, וכך הוא מעביר את קדושת המעשר שני (או הרבעי) מפירותיו למטבע  מסוים - לפי תנאי הקרן.
תנאי על תרומות ומעשרות מערב שבת לשבת

שאלה:

מי שמאושפז בשבת בבית החולים, ורוצה לעשר את המזון שיתנו לו בשבת, האם יכול להתנות עליהם מערב שבת?

תשובה:

אם המזון המוגש בבית החולים עומד תחת השגחה מוסמכת, אלא שרוצה להחמיר ולהפריש בעצמו, יכול להתנות מערב שבת ולעשר את מה שיגישו לו בשבת. מזון זה יש לדמותו לפירות דמאי, שניתן להתנות עליהם מערב שבת אף אם עדיין לא באו לרשותו. אולם אם אין השגחה מוסמכת בבית החולים, יש לדון את הפירות והירקות המוגשים בו כספק טבל. ופירות טבל וכן ספק טבל, אי אפשר להתנות עליהם אלא אם באו כבר לרשותו. ומעתה יש לדון, האם בעת שהפירות והירקות מצויים במטבח בית החולים נחשב הדבר שכבר באו לרשותו, מכיון שבית החולים מחוייב לספק לו מזון, או שמא אין הפירות והירקות נחשבים ברשותו עד שיקבלם בפועל. להלכה, הורה הגרי''ש אלישיב זצ"ל שיבקש מהאחראי על הכשרות בבית החולים, שימנה אותו כשליח להפריש תרומות ומעשרות מהפירות והירקות של בית החולים, ואז יוכל להתנות מערב שבת ולעשר בשבת.
למי מומלץ להצטרף כמנוי בקרן המעשרות?

שאלה:

למי מומלץ להצטרף כמנוי בקרן המעשרות?

תשובה:

לכל אדם הנוהג להפריש בעצמו תרומות ומעשרות כגון: חקלאים ובעלי גינות פרטיות, לרוכשים פירות וירקות בשווקים או בחנויות שאינן בפיקוח ועדת כשרות מהודרת וכן לאלו המהדרים להפריש תרומות ומעשרות בביתם גם מתוצרת עם השגחה מהודרת.
הפרשת תרומות ומעשרות בירקות הגדלים בבית

שאלה:

פירות וירקות שגדלים בתוך הבית, האם חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות?

תשובה:

יש מחלוקת בין הפוסקים אם פירות וירקות שגדלו בתוך הבית חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, ולדינא יש להפריש מהם תרומות ומעשרות בלא ברכה.
הפרשת תרומות ומעשרות מעשבי תיבול ומעשבים לחליטת תה

שאלה:

האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מעשבי תיבול, כרוזמרין, פטרוזיליה, כוסברה, נענע ודומיהם? וכן האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מעשבים המיועדים לחליטת תה, כנענע, גרניום לימוני ודומיהם?

תשובה:

עשבי תיבול שאין הדרך לאוכלם אלא מוציאים אותם לאחר הבישול, וכן עשבים המיועדים לחליטה שמשליכים אותם לאחר החליטה, כנענע, גרניום ודומיהם, פטורים מתרומות ומעשרות. עשבי תיבול שהדרך לאוכלם, כפטרוזליה וכוסברה, חייבים בתרומות ומעשרות. עשבי תיבול שספק אם הדרך לאוכלם, יש להפריש מהם תרומות ומעשרות מספק, בלא ברכה.  
הפרשת תרומות ומעשרות בחו"ל

שאלה:

כשקונים פירות בחוץ לארץ, האם יש לחשוש שמא הם פירות מארץ ישראל החייבים בתרומות ומעשרות?

תשובה:

לא, אין צריך לחשוש לכך. שרוב רובם של הפירות הנמצאים בשווקים בחו"ל - הם מחו''ל, ופירות ארץ ישראל אינם מצויים שם כי אם באחוז אפסי. אכן אם יש יסוד לחשוב שהפירות הם מארץ ישראל, כגון שכתוב על גבי הקופסה שמקורם בארץ ישראל, צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות.
תרומות ומעשרות מחלב סויה

שאלה:

האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מחלב סויה?

תשובה:

אין צריך להפריש ממנו תרומות ומעשרות, משום שהחלב נעשה מפולי סויה שגדלו בחוץ לארץ, וגמר מלאכתן היה בחוץ לארץ, ונמצא שהחלב מיוצר מפולים שנפטרו מתרומות ומעשרות.
טלטול תרומות ומעשרות בשבת

שאלה:

המפריש תרומות ומעשרות בשבת על ידי תנאי, האם מותר לו לטלטל את ה'אחוז ועוד' שהפריש, או שהיא מוקצה?

תשובה:

אכן, ה'אחוז ועוד' שהפריש לתרומה ותרומת מעשר, נעשה מוקצה ואסור לטלטלו. אך אם החזיקו בידו בשעת ההפרשה והוא עדיין בידו, יכול לטלטלו ולהניחו במקום המוצנע. ואם הפירות מחנות שיש בה השגחה מהודרת והרפיש מהם רק לחומרא ולהידור, אין ה'אחוז ועוד' מוקצה.
האם בעץ לימון יש לחשוש שלא כל הפירות הם מאותה שנה?

שאלה:

האם בעץ לימון יש לחשוש שלא כל הפירות הם מאותה שנה?

תשובה:

אכן, זנים מסוימים של הלימון עשויים לחנוט בתקופת ט"ו בשבט, ובמקרה כזה אכן עלול לקרות שחלק מן הפירות יחנטו לפני ט"ו בשבט וחלקם אחריו, ונמצא שעל העץ פירות ששייכים לשתי שנים, שאי אפשר לעשר מאלו על אלו. במקרה כזה רצוי לסמן, במידת האפשר, אלו פירות חנטו לפני ט"ו בשבט, ואלו חנטו לאחריו, ולהפריש מאלו בנפרד ומאלו בנפרד. אם לא היה ניתן לסמן את הפירות, או שסימנם, אך במשך הזמן נשר הסימון ואינו יודע אלו פירות חנטו לפי ט"ו בשבט ואלו אחריו, הדרך הפשוטת לתקנם היא כך: יביא לימונים אחרים שהם טבל ודאי, שחנטו בודאי לפני ט"ו בשבט, בכמות של יותר מ-1% מכלל הפירות, ויפריש מהם על כל הפירות שבתערובת, שחנטו לפני ט"ו בשבט, ויקבע מעשר ראשון בצפונם של אותם הפירות, ומעשר שני או מעשר עני בדרומם של אותם הפירות, בכל מקום שהם. ואחר כך יביא לימונים אחרים שהם טבל ודאי, שחנטו בודאי אחרי ט"ו בשבט, בכמות של יותר מ-1% מכלל הפירות, ויפריש מהם על כל הפירות שבתערובת, שחנטו אחרי ט"ו בשבט, ויקבע מעשר ראשון בצפונם של אותם הפירות, ומעשר שני או מעשר עני בדרומם של אותם הפירות, בכל מקום שהם. אם אינו מוצא לימונים אחרים שהם טבל ודאי, ינסה לזהות לפחות מקצת מן הפירות שחנטו לפי ט"ו בשבט ומקצת מן הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט. (למשל, אם ברור לו שהפירות הבשלים והגדולים חנטו מוקדם יותר, והקטנים והירוקים חנטו מאוחר יותר). ויפריש מן הפירות שחנטו מוקדם - על הפירות שבתערובת שחנטו לפני ט"ו בשבט, ומן הפירות שחנטו מאוחר - על הפירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט, כפי שביארנו למעלה. אם אירעה תערובת כזו באופן שחלק מהפירות שייכים לשנת מעשר שני, וחלק מהפירות שייכים לשנת מעשר עני, (כגון: שהחנטה היתה בסביבות ט"ו בשבט של השנה השלישית, שאלו שחנטו לפני ט"ו בשבט שייכים לשנה השניה, ומתעשרים מעשר שני, ואלו שחנטו אחרי ט"ו בשבט שייכים לשנה השלישית, ומתעשרים מעשר עני), אזי מן הפירות השייכים לשנת מעשר שני, יפריש מעשר שני, ומן הפירות השייכים לשנת מעשר עני – יפריש מעשר עני. ואחרי כן יחלל את המעשר שני, וגם יתן לעניים (מספק) מעות כשווי של 9% מן התערובת.

אולי יעניין אותך גם...