שאלות ותשובות

תשובה:

נחלקו בזה האחרונים, דעת החתם סופר (שו"ת יו"ד קלב) שאפשר לחלל על שטרות של כסף אמנם דעת החזו''א (דמאי סי' ג סק' יב) שצריך לחלל דווקא על מטבע ואין להקל לחלל על שטר, וכן נהגו. (משפטי ארץ טו ח)  

האם צריך לחלל דווקא על מטבע, או גם שטרות של כסף.

תשובה:

יש לעשר ואין לחוש לחרם כיון שכל החרם היה רק בפירות שהם ודאי של גוי, אבל אם יש ספק אין על זה חרם. (וכן מביא בדרך אמונה פרק א מתרומות ציון הלכה רכט). ומכיוון שהמציאות היום בדוכנים בצידי הדרכים יש הרבה פירות שמגיעים ממטעים יהודים, הרי זה ספק אולי קנה הערבי מישראל לכן יש לעשר בלא ברכה, ובמקרה שקונה ליד מטע של גוי שמן הסתם הוא קטף ממטעו ופטור מתרומות ומעשרות.

קניתי מדוכן של ערבים דובדבנים האם צריך לעשר מספק או מכיוון שיש חרם שלא להפריש תרומות ומעשרות מפירות גוי שלא לעשר אין לעשר?

תשובה:

מחללים הכל על אותה הפרוטה, (כך מבואר בחזון איש דמאי ג סקט ז). וכן הוא בנוסח של חזו''א. ומ''מ במקום שיש ספק אם צריך חומש, טוב לומר על שיתחלל המעשר שני וחומשו אם צריך על פרוטה ורביע, כדי שאם פטור מחומש, לא ייווצר מצב שהמעשר שני התחלל על פחות משוה פרוטה. (משפטי ארץ פרק טו ג).

האם חילול החומש הוא על אותה פרוטה יחד עם המעשר שני כך שאת המשער שני וחומשו מחללים על פרוטה אחת מהמטבע, או שמחללים את המעשר שני והחומש על פרוטה וחומש.

תשובה:

כן, הפירות חייבים במעשר, אף גוי שעשה גמר מלאכה בפירות של ישראל מכל מקום מדרבנן חייבים במעשר. (משפטי ארץ פרק ד ו). אמנם לגבי ברכה על ההפרשה כיון שדעת המביט (ח"ב סימן קצו) שבזמן הזה שעיקר חיוב פירות בזמן הזה לא גזרו חיוב תרומות ומעשרות בפירות שנגמרה מלאכתם ביד גוי, אף שלהלכה לא מקלים בזה מכל מקום יפריש תרומות ומעשרות בלי ברכה.

גוי קטף פירות משדה ישראל, והביא לי הפירות, האם צריך לעשר. והאם לברך על ההפרשה.

תשובה:

גם התרומה הגדולה לא חלה, משום שלא היה לפניה 'יותר מאחד ממאה', וכשאמרה בנוסח ההפרשה שהתרומה גדולה תחול ביותר מאחד ממאה נמצא שלא היה לתרומה גדולה מקום לחול עליו.

ולגבי תרומת המעשר ושאר המעשרות נסתפקו הפוסקים האם הן חלים באופן חלקי, או לא חלו כלל. ובחזון איש דמאי סימן ב סק ו נשאר בצ"ע. ובמעדני ארץ תרומות פ"ג הכ"ג מצדד שלא חלו כלל.

ולפי הסוברים ששאר המעשרות לא חלו כלל תוקנו הפירות ע''י ההפרשה השנייה, אבל אם ההפרשה חלה באופן חלקי ויחסי יש כאן ספק שמא הפרישו מפטור על חיוב.

ובמצב כזה מה העצה כדי לתקן הפירות מכל חשש?

אם לא אכלו מהפירות יש לעשות 'שאלה' בפני שלושה על ההפרשות הראשונות, ולחזור ולהפריש כדין.

במקרה שכבר אכלו מהפירות אסור להישאל על ההפרשה הראשונה, ולכן יש לשעות שאלת חכם ולקבל הדרכה פרטנית מה ניתן לעשות במצב כזה ואיך ניתן לתקן את הפירות.

אחותי הביאה לי 5 ק''ג דובדבנים שקטפה בקטיף חוויתי, ואמרה לי שהפרישה תרו''מ, אבל הפרישה רק דובדבן אחד לתרו''ג ותרו''מ, ולכן חזרתי והפרשתי שוב התרו''מ, האם כעת ההפרשה הוא בסדר.

תשובה:

מותר להפריש מסוג אחד של פלפל על סוג אחר שהכל חשיב מין אחד. הכלל הקובע הוא לפי הכלל במסכת תרומות פרק ב משנה ו "כל שהוא כלאים בחברו לא יתרום מזה על זה" לכן פרי שיש בו כמה זנים כמו ענבים שחורים וירוקים פלפל ועוד כולם נחשבים כמין אחד מפני שאינם כלאים ומפרישים מזה על זה. משפטי ארץ תרומות ומעשרות פרק ה ב

אמנם יש לציין שפלפל חריף ארוך ופלפל מתוק רחב, ספק אם הם ממין אחד ואין להפריש מאחד על השני.

יש לי בגינה שני סוגי פלפל אדום וצהוב האם צריך להפריש מכל סוג וסוג או שאפשר מסוג אחד על חברו?

תשובה:

יש בזה מחלוקת הפוסקים בהר צבי זרעים ח”ב סי’ ל”א מחייב במעשרות, ובאז נדברו ח”ד סי’ נ”א חולק ופוטר. ובדרך כלל הם גדלים בתוך בית ויפריש בלי ברכה.

האם צריך לעשר גידול  הידרופני?

תשובה:

אסור לך לחלק פירות אלו לשאר השכנים עד שתפריש תרומות ומעשרות, כיון שאסור למכור ולחלק פירות טבל, וכן אסור ליתנם במתנה. רמב"ם פרק ו ממעשר הלכה ו וטעם הדבר שמא יבוא הלוקח לידי מכשול.

לפעמים השכן קוטף מעץ השסק שבחצר שלו ומביא לי לחלק לאנשים, רציתי לשאול איך עלי לנהוג?

תשובה:

אם השכן לא הפקיר את הפירות לגמרי, אלא רק נותן רשות לקחת הפירות חייבים בתרומות ומעשרות, רק במפקיר לגמרי הפירות פטורים מתרומות ומעשרות. כך מבואר בחזון איש המובא בתורת זרעים דמאי פ"ג מ"ב שצריך שיפקיר בפירוש.

שכני נותן רשות לכולם לקטוף מעץ השסק שלו האם אני חייב בתרומות ומעשרות?

תשובה:

לא, שהנאכל לרפואה אינו מאכל אדם רמב"ם פ"א מכלאים ה"ד כתב כן לגבי כלאים. ואם הוא צמח שדרך לאכול ממנו לחיזוק בריאות גם לבריאים, אך איננו נאכל לטעם או לשובע, יש להסתפק אם נחשב לרפואה. משפטי ארץ פרק א הלכה ח.

האם צריך להפריש תרו''מ על צמחים שמשתמשים רק לצורך רפואה?

תשובה:

כיון שמדובר בשתית משקה סחוט מפרי, נחשב כאכילת קבע וחייבים לעשר.

באכילת פרי כמות שהוא בלי סחיטה, גם אין הבדל בין אם הנך עושה זאת תחת העץ או במקום אחר, אלא תלוי אם המקום הוא חצר של בית, או אם הנך משלם על הלימונים, אם מדובר במטע שאיננו בחצר בית ואינך משלם על הלימונים הפירות מפטורים מתרומות ומעשרות, אלא אם מדובר באכילת קבע כשתית משקה סחוט מפרי, או אכילת מבושל. רמב''ם הל' מעשר פ"ג ושם בהלכה יט.

אני נמצא בטיול  בצפון, ולקטתי לימונים במקום שאינם הפקר, אני רוצה לסחוט לימון לתוך כוס ולשתות ממנו לימונדה, אני עושה את זה תחת העץ.

תשובה:

הפקר פטור מתרומות ומעשרות, ולכן עץ הנמצא במקום ציבורי שאין בעלי המקום מקפידים כלל על הפירות, הרי הם פטורים מן המעשר. משפטי ארץ תרומות ומעשרות פרק ה הל' ב.

אנו נמצאים כעת בטיול ויש שם עץ פירות במקום ציבורי האם צריך להפריש תרומות ומעשרות?

תשובה:

אף שלכתחילה עדיף להשתמש במטבע שבו ניתן לקנות במקום בו אתה נמצא (מטבע היוצא), בשעת הדחק, וכמו באופן המדובר שאין לך פרוטה חמורה ממטבע הנסחרת בחו"ל במקום בו הנך נמצא, ניתן לחלל על המטבע שנמצא וקונים בו בארץ ישראל שיש בו פרוטה חמורה. וזאת משום שאפשר לסמוך על דעת הראב''ד (הל' מעשר שני פרק ד הי"ד) ורוב הפוסקים (כמבואר בדרך אמונה הל' מעשר שני פרק ד, צה"ל אות קמו) שעיקר הקובע על מה ניתן לחלל הוא שהמטבע נמצא במקום שניתן לקנות בו. לדעת החזון איש (מעשרות סימן ז סק כג) כך היא גם כן דעת הרמב''ם. ולכן אף שאנו חוששים גם לשיטות שצריך שהאדם יהיה במקום בו ניתן לקנות במטבע, במקום הצורך ניתן להקל ולסמוך על שיטות אלו.

אני מנוי לקרן המעשרות ונמצא כעת בחו''ל, ישנם מוצרים שאני רוצה לעשר כי הם מתוצרת הארץ, אך יש בהם רכיבים שאין בהם שווה פרוטה, אין לי פרוטה חמורה ממטבע של חו''ל, כיצד אוכל לחלל את המעשר שני?

תשובה:

ענבים שהגיעו לשליש גידול וראויים לאכול על ידי הדחק חייבים במעשר. במשנה (מעשרות פ"א מ"ב) "הענבים משהבאישו משעה שחרצניהם נראים בחוץ מרוב מימיהם וזכותם הם מתחייבים במעשרות".

האם צריך לעשר ענבי בוסר או שניתן לאכול גם בלי מעשר?

תשובה:

יש להפריש תרומות ומעשרות מן התפוזים בנפרד, ומהמיץ הסחוט בנפרד. יש לדעת כי לכתחילה ראוי להפריש תרומות ומעשרות מפירות לפני שסוחטים אותם למיץ, הדבר נכון בכל מיני הפירות למעט זיתים וענבים שהרוצה לעשות מהזיתים שמן, ומהענבים יין, לא יפריש עד שיעשה את השמן או היין, שזהו גמר מלאכתם. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

היו לי תפוזים של טבל ואת חלקם סחטתי למיץ לפני שהפרשתי תרומות ומעשרות מהתפוזים, כיצד עלי להפריש כעת תרומות ומעשרות?

תשובה:

בכל יום מחלל הממונה על הקרן את הקדושה שחיללו המנויים על כלל המטבעות, למטבע נפרד, ובכך הוא מפנה את המטבעות שבקרן לחילולים נוספים שיתבצעו ביום המחרת. את המטבעות "המלאים" מבער הממונה על הקרן במועד הביעור.

תשובה:

עליך להירשם כמנוי בקרן המעשרות, להפריש תרומות ומעשרות מהתוצרת שרכשת בחנות ולחלל את המעשר שני בנוסח המיוחד לחברי הקרן. שים לב! בחנויות שאינן בהשגחה מהודרת עלולים להימצא פירות שיש בהם חשש ערלה. בית המדרש להלכה בהתיישבות מפרסם מדי תקופה עדכונים ולוחות אודות מיני הפירות שיש בהם חששות ערלה. ללוח אחוזי ערלה לחץ כאן.

תשובה:

בקרן ישנם מטבעות רבים, מסודרים וממוספרים שעליהם מחללים מנויי הקרן את מעשרותיהם. כאשר מפריש אחד המנויים תרומות ומעשרות, עליו לומר את נוסח החילול המיוחד לחברי הקרן, וכך הוא מעביר את קדושת המעשר שני (או הרבעי) מפירותיו למטבע  מסוים - לפי תנאי הקרן.

תשובה:

אם המזון המוגש בבית החולים עומד תחת השגחה מוסמכת, אלא שרוצה להחמיר ולהפריש בעצמו, יכול להתנות מערב שבת ולעשר את מה שיגישו לו בשבת. מזון זה יש לדמותו לפירות דמאי, שניתן להתנות עליהם מערב שבת אף אם עדיין לא באו לרשותו. אולם אם אין השגחה מוסמכת בבית החולים, יש לדון את הפירות והירקות המוגשים בו כספק טבל. ופירות טבל וכן ספק טבל, אי אפשר להתנות עליהם אלא אם באו כבר לרשותו. ומעתה יש לדון, האם בעת שהפירות והירקות מצויים במטבח בית החולים נחשב הדבר שכבר באו לרשותו, מכיון שבית החולים מחוייב לספק לו מזון, או שמא אין הפירות והירקות נחשבים ברשותו עד שיקבלם בפועל. להלכה, הורה הגרי''ש אלישיב זצ"ל שיבקש מהאחראי על הכשרות בבית החולים, שימנה אותו כשליח להפריש תרומות ומעשרות מהפירות והירקות של בית החולים, ואז יוכל להתנות מערב שבת ולעשר בשבת.

תשובה:

לכל אדם הנוהג להפריש בעצמו תרומות ומעשרות כגון: חקלאים ובעלי גינות פרטיות, לרוכשים פירות וירקות בשווקים או בחנויות שאינן בפיקוח ועדת כשרות מהודרת וכן לאלו המהדרים להפריש תרומות ומעשרות בביתם גם מתוצרת עם השגחה מהודרת.

תשובה:

יש מחלוקת בין הפוסקים אם פירות וירקות שגדלו בתוך הבית חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, ולדינא יש להפריש מהם תרומות ומעשרות בלא ברכה.

תשובה:

עשבי תיבול שאין הדרך לאוכלם אלא מוציאים אותם לאחר הבישול, וכן עשבים המיועדים לחליטה שמשליכים אותם לאחר החליטה, כנענע, גרניום ודומיהם, פטורים מתרומות ומעשרות. עשבי תיבול שהדרך לאוכלם, כפטרוזליה וכוסברה, חייבים בתרומות ומעשרות. עשבי תיבול שספק אם הדרך לאוכלם, יש להפריש מהם תרומות ומעשרות מספק, בלא ברכה.  

תשובה:

לא, אין צריך לחשוש לכך. שרוב רובם של הפירות הנמצאים בשווקים בחו"ל - הם מחו''ל, ופירות ארץ ישראל אינם מצויים שם כי אם באחוז אפסי. אכן אם יש יסוד לחשוב שהפירות הם מארץ ישראל, כגון שכתוב על גבי הקופסה שמקורם בארץ ישראל, צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות.

תשובה:

אין צריך להפריש ממנו תרומות ומעשרות, משום שהחלב נעשה מפולי סויה שגדלו בחוץ לארץ, וגמר מלאכתן היה בחוץ לארץ, ונמצא שהחלב מיוצר מפולים שנפטרו מתרומות ומעשרות.

תשובה:

אכן, ה'אחוז ועוד' שהפריש לתרומה ותרומת מעשר, נעשה מוקצה ואסור לטלטלו. אך אם החזיקו בידו בשעת ההפרשה והוא עדיין בידו, יכול לטלטלו ולהניחו במקום המוצנע. ואם הפירות מחנות שיש בה השגחה מהודרת והרפיש מהם רק לחומרא ולהידור, אין ה'אחוז ועוד' מוקצה.

תשובה:

אכן, זנים מסוימים של הלימון עשויים לחנוט בתקופת ט"ו בשבט, ובמקרה כזה אכן עלול לקרות שחלק מן הפירות יחנטו לפני ט"ו בשבט וחלקם אחריו, ונמצא שעל העץ פירות ששייכים לשתי שנים, שאי אפשר לעשר מאלו על אלו. במקרה כזה רצוי לסמן, במידת האפשר, אלו פירות חנטו לפני ט"ו בשבט, ואלו חנטו לאחריו, ולהפריש מאלו בנפרד ומאלו בנפרד. אם לא היה ניתן לסמן את הפירות, או שסימנם, אך במשך הזמן נשר הסימון ואינו יודע אלו פירות חנטו לפי ט"ו בשבט ואלו אחריו, הדרך הפשוטת לתקנם היא כך: יביא לימונים אחרים שהם טבל ודאי, שחנטו בודאי לפני ט"ו בשבט, בכמות של יותר מ-1% מכלל הפירות, ויפריש מהם על כל הפירות שבתערובת, שחנטו לפני ט"ו בשבט, ויקבע מעשר ראשון בצפונם של אותם הפירות, ומעשר שני או מעשר עני בדרומם של אותם הפירות, בכל מקום שהם. ואחר כך יביא לימונים אחרים שהם טבל ודאי, שחנטו בודאי אחרי ט"ו בשבט, בכמות של יותר מ-1% מכלל הפירות, ויפריש מהם על כל הפירות שבתערובת, שחנטו אחרי ט"ו בשבט, ויקבע מעשר ראשון בצפונם של אותם הפירות, ומעשר שני או מעשר עני בדרומם של אותם הפירות, בכל מקום שהם. אם אינו מוצא לימונים אחרים שהם טבל ודאי, ינסה לזהות לפחות מקצת מן הפירות שחנטו לפי ט"ו בשבט ומקצת מן הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט. (למשל, אם ברור לו שהפירות הבשלים והגדולים חנטו מוקדם יותר, והקטנים והירוקים חנטו מאוחר יותר). ויפריש מן הפירות שחנטו מוקדם - על הפירות שבתערובת שחנטו לפני ט"ו בשבט, ומן הפירות שחנטו מאוחר - על הפירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט, כפי שביארנו למעלה. אם אירעה תערובת כזו באופן שחלק מהפירות שייכים לשנת מעשר שני, וחלק מהפירות שייכים לשנת מעשר עני, (כגון: שהחנטה היתה בסביבות ט"ו בשבט של השנה השלישית, שאלו שחנטו לפני ט"ו בשבט שייכים לשנה השניה, ומתעשרים מעשר שני, ואלו שחנטו אחרי ט"ו בשבט שייכים לשנה השלישית, ומתעשרים מעשר עני), אזי מן הפירות השייכים לשנת מעשר שני, יפריש מעשר שני, ומן הפירות השייכים לשנת מעשר עני – יפריש מעשר עני. ואחרי כן יחלל את המעשר שני, וגם יתן לעניים (מספק) מעות כשווי של 9% מן התערובת.