ארכיון שאלות ותשובות - בית המדרש להלכה בהתישבות

סמכות הבעלים לאיזה עני יתן מעשר עני

שאלה:

הפרשתי מעשר עני, האם חובתי לתת אותו לכל עני שיבוא לבקשו, או זכותי לקבוע לאיזה עני אתן אותו?

תשובה:

אם הפרשת המעשר עני נעשית בגורן, אין בו טובת הנאה לבעלים, אלא באים העניים ונוטלים אותו על כרחו של הבעלים, אבל אם ההפרשה נעשית בבית, יש לבעלים טובת הנאה, ויכול לתתו לכל עני שירצה. (מקורות: רמב"ם מתנות עניים ו, י)

הפרשתי מעשר עני, האם חובתי לתת אותו לכל עני שיבוא לבקשו, או זכותי לקבוע לאיזה עני אתן אותו?

נתינת מעשר עני בפירות שנקנו אצל מי שאינו מפריש תרומות ומעשרות

שאלה:

קניתי פירות מחקלאי שאינו שומר תורה ומצוות ואינו מפריש תרומות ומעשרות, האם אחרי שאני מפריש, עלי לתת את המעשר עני לעניים?

תשובה:

אף שחובת ההפרשה והנתינה הייתה מוטלת מלכתחילה על החקלאי, כיון שפירות אלו הם בחזקת 'טבל ודאי', חייב המפריש לתת את המעשר עני לעניים. (מקורות: הוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הובא במשפטי ארץ תרומות יז הערה 5)

קניתי פירות מחקלאי שאינו שומר תורה ומצוות ואינו מפריש תרומות ומעשרות, האם אחרי שאני מפריש, עלי לתת את המעשר עני לעניים?

מעשר עני בפירות טבל שגדלו אצל גוי ונגמרה מלאכתן אצל ישראל

שאלה:

קיבלתי פירות טבל שגדלו אצל גוי ונגמרה מלאכתן אצל ישראל, האם צריך לתת את המעשר עני לעניים?

תשובה:

נחלקו הפוסקים בדין זה: יש אומרים שחייב לתת את המעשר עני לעניים, ויש אומרים שיכול להשאירם ברשותו. (מקורות: דרך אמונה תרומות א, קלא)

קיבלתי פירות טבל שגדלו אצל גוי ונגמרה מלאכתן אצל ישראל, האם צריך לתת את המעשר עני לעניים?

האם חובה להביא מעשר עני לעני, או די בהפרשה והעני יבוא ליטלו?

שאלה:

הפרשתי מעשר עני. האם חובה עלי לתת את הפירות לעני, או שאני רשאי להשאירם ברשותי עד שיבוא עני לבקשם ממני?

תשובה:

במקום שמצויים עניים צריך לתת את הפירות לעני מיד, ואסור להשהותם אצלו. ואם אין עניים מצויים עליו להקפיד לתתם לפני החג (הרגל) הקרוב, ולא יאחר לתתם יותר משלושה רגלים. (מקורות: עי' משפטי ארץ תרומות טז, יא)

הפרשתי מעשר עני. האם חובה עלי לתת את הפירות לעני, או שאני רשאי להשאירם ברשותי עד שיבוא עני לבקשם ממני?

האם יוצאים ידי חובת מצות ד' מינים בסוכות באתרוג טבל?

שאלה:

קיבלנו אתרוג טבל ודאי, ושכחנו להפריש ממנו תרומות ומעשרות, האם יצאנו בו ידי חובת מצות ד' מינים בסוכות?

תשובה:

אתרוג של טבל מאחר שאסור באכילה, פסול כל שבעת ימי החג. (מקורות: שו"ע או"ח תרמט, ה ומשנ"ב מה)

קיבלנו אתרוג טבל ודאי, ושכחנו להפריש ממנו תרומות ומעשרות, האם יצאנו בו ידי חובת מצות ד' מינים בסוכות?

האם מותר להוציא פירות מעשר עני לחוץ לארץ?

שאלה:

האם מותר להוציא פירות מעשר עני לחוץ לארץ?

תשובה:

בעל הפירות והעני אסורים להוציא פירות מעשר עני מן הארץ, ואם עברו והוציאו, אסורים לאוכלם בחוצה לארץ, וחובתם להחזירם לארץ ישראל. ויש אומרים, שהאיסור הוא רק על בעל הפירות ולא על העני שקיבלם, וכן פסק החזו"א. (מקורות: ספרי דברים פרשת כי תבוא פיסקה שג, רמב"ם מתנות עניים ו, יז, דרך אמונה שם)

האם מותר להוציא פירות מעשר עני לחוץ לארץ?

נתינת מעשר עני כפירעון חוב

שאלה:

אני חייב לחברי העני סך 50 ₪, וברשותי פירות מעשר עני ששויים גם 50 ₪. האם אוכל לתת לו את הפירות תמורת פירעון החוב?

תשובה:

אין פורעין ממעשר עני הלוואה, משום שנאמר (דברים כו, יב): "כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר, ונתתה ללוי לגר", וגו'. ומדויק בלשון הכתוב נתינה ולא מכירה, כלומר, בחינם. ואם פורע בו חובו הרי הוא כמוכרו לעני. (מקורות: רמב"ם מתנות עניים ו יז, ודרך אמונה שם)

אני חייב לחברי העני סך 50 ₪, וברשותי פירות מעשר עני ששווים גם 50 ₪. האם אוכל לתת לו את הפירות תמורת פירעון החוב?

נתינת מעשר ראשון או מעשר עני מסוג ב'

שאלה:

כשאני מפריש מעשר ראשון כדי לתתו ללוי, או מעשר עני כדי לתתו לעני, האם עלי להקפיד להפריש הפירות היפים, או שניתן לתת גם פירות סוג ב'?

תשובה:

איסור תורה להפריש תרומה או מעשר מפירות הרעים על פירות היפים, אלא מפריש לעולם מן המשובח ונותנו ללוי או לעני. האיסור חל דווקא במעשרות שניתנים בפועל לעני או ללוי, כדי שיקבלו פירות ראויים לאכילה, אולם תרומה אפשר להפרישה מהפירות הרעים כיון שהכהנים טמאים ואסורים באכילתה והולכת לאיבוד. (מקורות: רמב"ם מעשר א, יג, תרומות ה, א; שו"ע יו"ד שלא, נב)

כשאני מפריש מעשר ראשון כדי לתתו ללוי, או מעשר עני כדי לתתו לעני, האם עלי להקפיד להפריש הפירות היפים, או שניתן לתת גם פירות סוג ב'?

קניתי פירות בשוק, ואינני יודע האם יש לחנות בה קניתי השגחה שאני יכול לסמוך עליה

שאלה:

קניתי פירות בשוק, ואינני יודע האם יש לחנות בה קניתי השגחה שאני יכול לסמוך עליה, ואני נוהג להפריש בביתי תרומות ומעשרות, האם אני צריך לתת את המעשר עני לעניים?

תשובה:

אינך צריך לתת את המעשר לעניים, כיון שספק אם הפירות חייבים בתרומות ומעשרות, או שמא כבר הופרשו מהם תרומות ומעשרות כדין. (מקורות: חוברת הל' תרומות ומעשרות של הרה"ח ר"ז שפירא שעפ"י החזו"א)

קניתי פירות בשוק, ואינני יודע האם יש לחנות בה קניתי השגחה שאני יכול לסמוך עליה, ואני נוהג להפריש בביתי תרומות ומעשרות, האם אני צריך לתת את המעשר עני לעניים?

מי נחשב 'עני' שאפשר לתת לו מעשר עני?

שאלה:

מי נחשב 'עני' שאפשר לתת לו מעשר עני?

תשובה:

כל שאינו מסודר בפרנסתו שיש בה כדי מחיתו ופרנסת בני ביתו הסמוכים על שולחנו נקרא עני. (מקורות: קונטרס הל' תרומות ומעשרות שנדפס ע"פ מרן החזו"א (דרך אמונה כרך ג). הליכות שדה 64 מאמר הגר"י אפרתי שליט"א בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל)

מי נחשב 'עני' שאפשר לתת לו מעשר עני?

הפרשתי מעשר עני, ואחר ההפרשה אכלתי את המעשר בטעות

שאלה:

הפרשתי מעשר עני, ואחר ההפרשה אכלתי את המעשר בטעות, האם יש בו קדושה?

תשובה:

מעשר עני הוא חולין, ואין בו שום קדושה, אלא שהאוכל את המעשר גזל את העניים. (מקורות: רמב"ם מעשר שני א, יא. רש"י מכות טז, ב ד"ה טבל)

הפרשתי מעשר עני, ואחר ההפרשה אכלתי את המעשר בטעות, האם יש בו קדושה?

מתי נקבע זמן התבואה והקטניות לעניין מעשר שני או מעשר עני?

שאלה:

מתי נקבע זמן התבואה והקטניות לעניין מעשר שני או מעשר עני?

תשובה:

ראש השנה שלהם לענין מעשרות הוא בא' בתשרי, והשלב הקובע בהם הוא הבאת שליש. (מקורות: שו"ע יו"ד שלא, קכה)

מתי נקבע זמן התבואה והקטניות לעניין מעשר שני או מעשר עני?

האם שנת הירק נקבעת תמיד על פי זמן הלקיטה?

שאלה:

האם שנת הירק נקבעת תמיד על פי זמן הלקיטה?

תשובה:

יש בזה שתי שיטות: יש אומרים שזמן הלקיטה הוא הקובע את שנת המעשר. אלא שאם יבש עוקץ הפרי, הרי הוא כתלוש. ויש אומרים שלקיטה פירושו גמר גידול הפרי, שאף שהירק מחובר, כיון שאינו משביח מן הקרקע, נקבעה שנתו. (מקורות: חזו"א שביעית כז, ז)

האם שנת הירק נקבעת תמיד על פי זמן הלקיטה?

מהי ההגדרה של שלב החנטה לעניין תרומות ומעשרות?

שאלה:

מהי ההגדרה של שלב החנטה לעניין תרומות ומעשרות?

תשובה:

יש בזה שתי שיטות: יש אומרים שחנטת הפרי היא בתחילת גידולו כשהפרח נופל וניכר הפרי הקטן, שנקרא 'סמדר' או קצת אח"כ שנקרא 'בוסר'. ויש אומרים שהחנטה היא עונת המעשרות, כלומר, בזמן שהפרי ראוי למאכל. ברוב האילנות זה בשלב הבאת שליש, ובחלק מהפירות הוא קודם לכן, בזמן שהפרי ראוי לאכילה (כפי הבאת שליש של שאר הפירות). (מקורות: משפטי ארץ תרומות ומעשרות ח, ו)

מהי ההגדרה של שלב החנטה לעניין תרומות ומעשרות?

באילו שנים מפרישים מעשר שני, ובאילו מעשר עני?

שאלה:

באילו שנים מפרישים מעשר שני, ובאילו מעשר עני?

תשובה:

סדר השנים הוא במחזור של שבע שנים, וחלוקת השנים היא: בשנים א, ב, ד, ה, נוהג מעשר שני. ובשנים ב, ו, נוהג מעשר עני, והשנה השביעית היא שנת שמיטה. במחזור בו אנו נמצאים, שנת תשפ"ד היא השנה השנייה, והיא שנת מעשר עני, ושנת תשפ"ה השנה השלישית היא שנת מעשר עני. (מקורות: רמב"ם מתנות עניים ו, ד-ה).

באילו שנים מפרישים מעשר שני, ובאילו מעשר עני?

האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מפירות משדה הפקר שהכנסנו לבית?

שאלה:

קטפנו פירות משדה הפקר והכנסנו אותם לביתנו, האם צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות?

תשובה:

מן התורה גידולי הפקר פטורים מתרומות ומעשרות, אבל העושה גורן מפירות הפקר חייבוהו חכמים להפריש מהם תרומות ומעשרות, ומאחר שלא נתברר בפוסקים גדרי גורן המחייב, ראוי להפריש מכל כמות שצבר, אך יפריש ללא ברכה. (מקורות: רמב"ם תרומות ב, ט, ו-יא. ושם בראב"ד)

קטפנו פירות משדה הפקר והכנסנו אותם לביתנו, האם צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות?

קניתי מגוי ענבים וייצרתי מהם יין, האם עלי להפריש תרומות ומעשרות?

שאלה:

קניתי מגוי ענבים וייצרתי מהם יין, האם עלי להפריש מהם תרומות ומעשרות?

תשובה:

עליך להפריש מהם תרומות ומעשרות. אמנם לענין ברכה על ההפרשה, נחלקו הפוסקים, ויש לשאול שאלת חכם. (מקורות: משפטי ארץ תרומות ומעשרות ד, ב)

קניתי מגוי ענבים וייצרתי מהם יין, האם עלי להפריש מהם תרומות ומעשרות?

האם מותר לנו לקנות מדרוזים דובדבנים ולאוכלם?

שאלה:

בטיול בצפון הארץ נתקלנו בדרוזים שמכרו דובדבנים מהמטע שלהם, האם היה מותר לנו לקנות מהם דובדבנים ולאוכלם?

תשובה:

מותר לכתחילה לקנות מהם ולאוכלם, והטעם, שלענין ערלה הלכה היא 'כל דפריש מרובא פריש', כלומר, אנו תולים שהפורש מן הרוב הוא פורש, והרוב הרי אינו ערלה. ולענין תרומות ומעשרות, הלכה היא שפירות שגדלו בקרקע של גוי, ונגמרה מלאכתן בידו, הרי הם פטורים מתרומות ומעשרות. (מקורות: שו"ע יו"ד שלא, ד. קי, ג)

בטיול בצפון הארץ נתקלנו בדרוזים שמכרו דובדבנים מהמטע שלהם, האם היה מותר לנו לקנות מהם דובדבנים ולאוכלם?

האם צריך לעשר פירות חו"ל שנכנסו לארץ?

שאלה:

האם צריך לעשר פירות חו"ל שנכנסו לארץ?

תשובה:

לדעת חלק מן הראשונים צריך לעשר פירות חו"ל שנכנסו לארץ, משום שגזרו עליהם מחמת שדומים לפירות ארץ ישראל. אבל יש ראשונים החולקים וסוברים שלא צריך להפריש תרומות ומעשרות מפירות חו"ל שנגמרה מלאכתם בחו"ל, וכן נוהגים. ברם, אם הפירות הגיעו לארץ כאשר אינם מוכנים לגמרי וחסרים הם עדיין מלאכה, כגון: ענבי חו"ל שנסחטו בארץ ועשו מהם יין, חייבים בהפרשה. (מקורות: ר"ש דמאי א, ג; חזו"א דמאי ה, ב, ושביעית ד, א; דרך אמונה תרומות א, יב)

האם צריך לעשר פירות חו"ל שנכנסו לארץ?

מה דין פירות חוץ לארץ בארץ ישראל?

שאלה:

קניתי בשוק בדוכן ללא הכשר תפוחים שעליהם מדבקות המציינות את העובדה שגדלו בחו"ל. האם צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות?

תשובה:

פירות חו"ל שנגמרה מלאכתם בחו"ל, ואחר כך נכנסו לארץ ישראל, פטורים מתרומות ומעשרות. (מקורות: רמב"ם תרומות א, כב)

קניתי בשוק בדוכן ללא הכשר תפוחים שעליהם מדבקות המציינות את העובדה שגדלו בחו"ל. האם צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות?

מה דין כלים שבישלו בהם טבל?

שאלה:

קניתי פירות וירקות טבל, בישלתי אותם, ורק אחרי הבישול נזכרתי שלא הפרשתי מהם תרומות ומעשרות, מה עלי לעשות?

תשובה:

הנך יכול להפריש תרומות ומעשרות מהפירות ומהירקות לאחר הבישול, ולכוון לעשר גם על מה שנבלע בדפנות הסירים והכלים מהפירות והירקות המבושלים. גם אם שכח לכוון, או אם לא ידע שצריך לכוון, חלה הפרשה זו גם על הבליעות. אבל אם חלפו עשרים וארבע שעות משעת הבישול, נחלקו הפוסקים האם אפשר להפריש על הטבל הבלוע בכלים, או שמא צריך להגעיל את הכלים מחמת בליעות הטבל. ומשום ריבוי הפרטים בשאלה כזאת, יש לשאול מורה הוראה כיצד לנהוג בזה. (מקורות: משפטי ארץ, תרומות ומעשרות ב, יב-יג)

קניתי פירות וירקות טבל, בישלתי אותם, ורק אחרי הבישול נזכרתי שלא הפרשתי מהם תרומות ומעשרות, מה עלי לעשות?

קניתי פירות וירקות במקום ללא הכשר. מה עלי לעשות?

שאלה:

קניתי פירות וירקות בדוכן בשוק שאין בו הכשר. מה עלי לעשות?

תשובה:

עליך להפריש מהפירות ומהירקות תרומות ומעשרות, כי ספק האם הם מעושרים. ובנוגע לאכילת הפירות בכלל עליך לשאול רב מוסמך האם מיני פירות אלו הם בחשש ערלה ואסורים בשימוש. וכן לפדות אותם מקדושת רבעי, שמא הם רבעי. (מקורות: כדין כל ספק שחוששים לכל צד איסור שיש בו)

קניתי פירות וירקות בדוכן בשוק שאין בו הכשר. מה עלי לעשות?

מה דין עקירת ירקות ושתילה מחדש?

שאלה:

שתלתי בחצר ביתי כמה מיני ירקות, כגון: צנון, לפת, קולרבי, וכעת, כשהם באמצע שלב הגדילה, אני רוצה לעוקרם ללא גוש האדמה שהם שתולים בו ולהעבירם למקום אחר בגינה, האם עלי להפריש מהם תרומות ומעשרות לפני השתילה מחדש?

תשובה:

אם השתילה השניה נעשית על מנת ללקטם אחר כך לאכילה, אינך צריך לעשרם. אבל אם הנך שותלם כדי להשאירם בקרקע עד שיתקשו ולא יהיו ראויים לאכילה, על מנת לקבל זרעים שיהא אפשר לזורעם, חובה עליך לעשרם לפני השתילה השניה, כי זריעתם השניה מפקיעה אותם מתרומות ומעשרות. הדברים אמורים במיני ירקות ובגידולים שבשתילתם בפעם השניה הירק אינו נרקב, אלא ממשיך לגדול ולהוסיף בגופו. ובזרעים המתכלים בזריעתם, אסור לזורעם פעם שניה, אלא יש להפריש מהם תרומות ומעשרות לפני הזריעה. (מקורות: רמב"ם מעשר ו, ג, שו"ע יו"ד שלא קטז).

שתלתי בחצר ביתי כמה מיני ירקות, כגון: צנון, לפת, קולרבי, וכעת, כשהם באמצע שלב הגדילה, אני רוצה לעוקרם ללא גוש האדמה שהם שתולים בו ולהעבירם למקום אחר בגינה, האם עלי להפריש מהם תרומות ומעשרות לפני השתילה מחדש?

מה דין העברת שתיל עם גוש אדמה?

שאלה:

בחצרי נטוע שתיל פלפל שצמחו עליו פלפלין. ברצוני לעוקרו יחד עם גוש האדמה שהוא שתול בתוכו ולהעבירו למקום אחר בחצר, האם עלי לעשר את הפלפלין לפני השתילה מחדש?

תשובה:

אינך צריך להפריש תרומות ומעשרות לפני השתילה מחדש, משום שהעקירה אינה נחשבת 'אסיפת הפירות', אלא רק העברת השתיל. (מקורות: רמב"ם מעשר ו, ג, שו"ע יו"ד שלא קטז).

בחצרי נטוע שתיל פלפל שצמחו עליו פלפלין. ברצוני לעוקרו יחד עם גוש האדמה שהוא שתול בתוכו ולהעבירו למקום אחר בחצר, האם עלי לעשר את הפלפלין לפני השתילה מחדש?

פירות טבל שניתנו לאחרים ללא הפרשת תרומות ומעשרות

שאלה:

בעץ שבחצרי גדלו פירות, קטפתי מהם, את חלקם מכרתי ואת חלקם חילקתי לשכנים ולמכרים. ורק אז נזכרתי כי שכחתי לעשרם, מה עלי לעשות?

תשובה:

כיון שגרמת לקונים ולשכנים מכשול של אכילת טבל, הנך מחויב להודיע להם מיד כי הפירות טבל, וכי עליהם להפריש תרומות ומעשרות כדין. אם נשארו ברשותך פירות, חובתך להפריש מפירותיך על פירותיהם כדי להצילם מאכילת טבל, זאת גם כשאינך יודע מי הם הקונים, ואף אם הנך מסופק האם כבר נאכלו הפירות. אולם אם ידוע לך בוודאות שכל הפירות כבר נאכלו, אינך צריך להפריש עליהם תרומות ומעשרות. (מקורות: רמב"ם מעשר ו, ז)

בעץ שבחצרי גדלו פירות, קטפתי מהם, את חלקם מכרתי ואת חלקם חילקתי לשכנים ולמכרים. ורק אז נזכרתי כי שכחתי לעשרם, מה עלי לעשות?

האם מותר להשתמש בפירות טבל?

שאלה:

האם מותר להשתמש בפירות טבל, כגון: להסקה או לאכילת בעלי חיים?

תשובה:

פירות טבל אסורים בהנאה של כילוי, כלומר, אסור להשתמש בהם לשימוש שמכלה אותם או אפילו חלק מהם. לכן, האכלת בעלי חיים וכיוצא בזה אסורים עד שיפריש תרומות ומעשרות. (מקורות: דרך אמונה מעשר בפתיחה להלכות טבל)

האם מותר להשתמש בפירות טבל, כגון: להסקה או לאכילת בעלי חיים?

מה דין עלים שיצאו מבצל לאחר הפרשת תרומות ומעשרות?

שאלה:

קניתי בצל בחנות שמפרישים בה תרומות ומעשרות כדין. אחרי כמה ימים שהבצל עמד בסל, יצאו ממנו עלים ירוקים, האם צריך לעשר את העלים החדשים?

תשובה:

אין מפרישים תרומות ומעשרות מהעלים החדשים, משום שגדלו מהלחות שבאוויר, ולא ממצע גידול כמו אדמה או מים. (מקורות: תוס' עירובין עז, א ד"ה הטומן)

קניתי בצל בחנות שמפרישים בה תרומות ומעשרות כדין. אחרי כמה ימים שהבצל עמד בסל, יצאו ממנו עלים ירוקים, האם צריך לעשר את העלים החדשים?

האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מגידולי מים?

שאלה:

האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מגידולי מים?

תשובה:

נחלקו הפוסקים האם גידולי מים חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, וההוראה המקובלת היא שחייבים להפריש, אך ללא ברכה. (מקורות: הליכות שדה גליון 63)

האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מגידולי מים?

האם צריך להפריש מפטריות תרומות ומעשרות?

שאלה:

בזמננו מגדלים פטריות על ידי זריעה, האם צריך להפריש מהן תרומות ומעשרות?

תשובה:

כיון שפטריות אינן גדלות מן הארץ הן פטורות מתרומות ומעשרות. ואף שלמראית עין נראה שגדלות וניזונות מן הקרקע, כבר מבואר בגמ' (נדרים נה, ב) לפי פירוש הראשונים, שמן הקרקע הן יוצאות (כלומר, נבראות – כל בו, סי' כד) ומתגדלות, אבל עיקר יניקתן היא מהאוויר, ואין להן שורשים בארץ. (מקורות: ר"ש מעשרות תחילת פרק ראשון; גמ' נדרים נה, ב ופירוש הר"ן, רש"י ותוס' רא"ש; רש"י סוכה יא, ב ד"ה כי חגיגה; רש"י תענית כג, א)

בזמננו מגדלים פטריות על ידי זריעה, האם צריך להפריש מהן תרומות ומעשרות?

האם מצות הפרשת תרומות ומעשרות נוהגת היום מהתורה או מדרבנן?

שאלה:

האם מצות הפרשת תרומות ומעשרות נוהגת היום מהתורה או מדרבנן?

תשובה:

נחלקו הראשונים בדין זה, יש אומרים שאף שקדושה שניה שהתקדשה ארץ ישראל בימי עזרא בעליית עולי בבל לא בטלה, כפי שנאמר: "קדושה שניה - קידשה לשעתה ולעתיד לבוא", אבל יש תנאי לחלות הקדושה, והוא, שיהיו רוב ישראל על אדמתם. ומאחר שכיום אין רוב ישראל יושבים בארצם, נוהגות המצוות התלויות בארץ מדרבנן ולא מהתורה. ויש הסוברים שבתרומות ומעשרות לא קיים תנאי זה, ולכן נוהגת מצווה זו מהתורה גם בימינו. ולמעשה, השו"ע והרמ"א פסקו להלכה כדעות שכיום הפרשת תרומות ומעשרות נוהגת מדרבנן. (מקורות: שו"ע יו"ד שלא, ב)

האם מצות הפרשת תרומות ומעשרות נוהגת היום מהתורה או מדרבנן?

האם צריך להפריש תרומת מעשר מן המוקף?

שאלה:

האם צריך להפריש תרומת מעשר מן המוקף?

תשובה:

אין צורך להפריש תרומת מעשר מן המוקף, אבל תלמידי חכמים תורמים מן המוקף. (מקורות: רמ"א יו"ד שלא, כד, וש"ך שם)

האם צריך להפריש תרומת מעשר מן המוקף?

האם עלי להפריש תרומות ומעשרות מפירות גוי סמוך לשדהו?

שאלה:

קניתי פירות מגוי סמוך לשדהו, האם עלי להפריש מהם תרומות ומעשרות?

תשובה:

פירות שגדלו אצל גוי, ונגמרה מלאכתם אצלו, פטורים מתרומות ומעשרות. (מקורות: שו"ע יו"ד שלא, ד, וכס"מ תרומות א, יא)

קניתי פירות מגוי סמוך לשדהו, האם עלי להפריש מהם תרומות ומעשרות?

חומש בחילול מעשר שני במטבעות 'הקרן לחילול מעשר שני'

שאלה:

אני מחלל את המעשר שני שבפירותי על המטבעות של 'הקרן לחילול מעשר שני', האם עלי להוסיף חומש בחילול?

תשובה:

בחילול מעשר שני יש להוסיף חומש רק כאשר המעשר שני וגם המטבע שייכים למחלל. מכיון שהמטבעות בקרן לחילול מעשר שני שייכות לממונה על הקרן, אינך צריך להוסיף חומש. (מקורות: רמב"ם מעשר שני ה, א-ד-ח)

אני מחלל את המעשר שני שבפירותי על המטבעות של 'הקרן לחילול מעשר שני', האם עלי להוסיף חומש בחילול?

האם מותר להפריש תרומות ומעשרות בנוסח הקצר שתיקן החזו"א?

שאלה:

האם מותר להפריש תרומות ומעשרות בנוסח הקצר שתיקן החזו"א?

תשובה:

יש מחמירים שלא להפריש בנוסח זה, אבל דעת החזו"א שמותר להפריש בנוסח זה לכתחילה, וכן נוהגים. אמנם אין ראוי לנהוג כן באופן קבוע, מכיון שהנהגה זו גורמת לשכחת התורה. (מקורות: קונטרס הל' תרו"מ לחזו"א)

האם מותר להפריש תרומות ומעשרות בנוסח הקצר שתיקן החזו"א?

מה דין אכילת ענבים בכרם ללא הפרשת תרומות ומעשרות

שאלה:

ערכנו סיור בתשלום בכרם, וניתנה לנו רשות לקטוף מהענבים ולאוכלם כאוות נפשנו. שאלתנו היא איך ניתן לקטוף בלא להתחייב בהפרשת תרומות ומעשרות?

תשובה:

מותר לקטוף ענב אחד בלבד ולאוכלו עד תומו, ואז לקטוף ענב אחד נוסף ולאוכלו עד תומו, וכן הלאה. ואם קטף שני ענבים או יותר, יניחם בצד ולא יאכלם, אלא אם כן מפריש מהם תרומות ומעשרות. (מקורות: רמב"ם מעשר ד, יז)

ערכנו סיור בתשלום בכרם, וניתנה לנו רשות לקטוף מהענבים ולאוכלם כאוות נפשנו. שאלתנו היא איך ניתן לקטוף בלא להתחייב בהפרשת תרומות ומעשרות?

מה דין פירות ארץ ישראל בחוץ לארץ?

שאלה:

קטפתי פירות מעץ שבחצרי ולקחתי מהם לנסיעתי לחו"ל. בהיותי במטוס רציתי לאכול אותם, ולא ידעתי אם אחרי שעזבתי את הארץ אני מחויב לעשרם או לא. מה הדין?

תשובה:

פירות שנגמרה מלאכתן בארץ ישראל, חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות. (מקורות: רמב"ם תרומות א, כב; חזו"א דמאי טו, ד ד"ה ופירות)

קטפתי פירות מעץ שבחצרי ולקחתי מהם לנסיעתי לחו"ל. בהיותי במטוס רציתי לאכול אותם, ולא ידעתי אם אחרי שעזבתי את הארץ אני מחויב לעשרם או לא. מה הדין?

האם מותר לטעום אננס במטע ללא הפרשת תרומות ומעשרות?

שאלה:

האם מותר לאכול מספר פלחי אננס כטעימה חינמית במטע מסחרי, כאשר המוכר חותך ומחלק אותם ללא תשלום או התחייבות לקנייה, ללא הפרשת תרומות ומעשרות?

תשובה:

במקרה המתואר, מותר לאכול מספר פלחי אננס כטעימה חינמית במטע בלי להפריש תרומות ומעשרות. הסיבה העיקרית לכך היא שזוהי אכילת ארעי הפטורה מחובת הפרשת תרומות ומעשרות. חשוב לציין כי במקרה זה אין "מקח" (קנייה) או "חצר" (מקום משתמר), שהם גורמים המחייבים בתרומות ומעשרות. ועל אף שמדובר במספר פלחים, אין "צירוף" הקובע למעשרות בלא שאחד התנאים הללו יתקיים. השולחן ערוך (יורה דעה סימן שלא סעיף צא וסעיף צז) אמנם מחייב הפרשת תרומות ומעשרות ברימון שלם, אך זאת רק כאשר יש מקח או חצר, תנאים שאינם קיימים בסיטואציה הנוכחית. לדעת החזון איש (מעשרות סימן ד' סעיף קטן י'), גם אכילת כמות גדולה נחשבת ארעי, כל עוד אינה מוגדרת כסעודת קבע או כהכנה לאכילה עתידית. החזון איש מדגיש: "ענין עראי וקבע אינו תלוי בכמותה של האכילה אלא באיכותה, כיצד מילא את הכלי או ליקט כל צרכו ומוליך לביתו, דתנן פ"ק דאוכל עראי, אוכל אחת אחת אפי' אכל הרבה, והוא בכלל עראי". ההבדל המשמעותי בין ארעי לקבע תלוי באיכות האכילה ולא בכמותה. כמו כן, אין חשיבות לעובדה שהאכילה אינה מתבצעת מתחת לעץ שממנו קוטפים, כדי שתהא זו אכילת ארעי, שכן אין לכך מקור הלכתי מבוסס. החזון איש מוסיף שרק כאשר אדם קובע את הפירות לסעודתו, או מכין אותם לאכילה מאוחרת יותר, הם נחשבים לקבע ואסורים ללא הפרשת תרומות ומעשרות. לסיכום, במקרה של טעימות חינמיות במטע כפי שתואר, מותר לאכול גם כמות גדולה של פלחי אננס ללא חיוב בתרומות ומעשרות, כל עוד האכילה נעשית באופן ארעי ולא כחלק מסעודת קבע או הכנה לאכילה מאוחרת יותר.

האם מותר לאכול מספר פלחי אננס כטעימה חינמית במטע מסחרי, כאשר המוכר חותך ומחלק אותם ללא תשלום או התחייבות לקנייה, ללא הפרשת תרומות ומעשרות?

מה דין הפרשת תרומות ומעשרות בירושלים העתיקה בתוך החומות?

שאלה:

אני גרה בירושלים העתיקה בתוך החומות, קטפתי מעץ הלימונים שבחצרי פירות, איך עלי לנהוג לגבי הפרשת תרומות ומעשרות?

תשובה:

לכתחילה אין מפרישים מעשר שני בירושלים. יש להוציא את פירות הטבל חוץ לגבולות ירושלים העתיקה, להפריש תרומות ומעשרות ולפדות מעשר שני, ורק אחר כך להכניס את הפירות לירושלים העתיקה. (מקורות: רמב"ם מעשר שני, ב, ד)

אני גרה בירושלים העתיקה בתוך החומות, קטפתי מעץ הלימונים שבחצרי פירות, איך עלי לנהוג לגבי הפרשת תרומות ומעשרות?

קטפתי זיתים מרים מאוד במטרה לכובשם, מתי יש לעשרם?

שאלה:

קטפתי זיתים מרים מאוד במטרה לכובשם, האם אפשר לעשרם עוד לפני הכבישה, או רק אחרי שיהיו ראויים לאכילה?

תשובה:

נחלקו בזה הפוסקים, ולמעשה הוכרע להתיר לעשרם כשהם מרים, וכן יש לנהוג. (מקורות: חזו"א מעשרות ה, ב ד"ה זיתים)

קטפתי זיתים מרים מאוד במטרה לכובשם, האם אפשר לעשרם עוד לפני הכבישה, או רק אחרי שיהיו ראויים לאכילה?

האם מאכל בהמה חייב בתרומות ומעשרות?

שאלה:

האם מאכל בהמה חייב בתרומות ומעשרות?

תשובה:

מאכל אדם בלבד חייב בתרומות ומעשרות, ומאכל בהמה - פטור. (מקורות: רמב"ם תרומות, תחילת פרק שני)

האם מאכל בהמה חייב בתרומות ומעשרות?

האם אני יכול לעשר מפירות ללא ידיעת בעלי הבית?

שאלה:

אני מתארח אצל משפחה שקונה מאכלים בכשרות מסוימת שאיני סומך עליה, האם אני יכול לעשר מהפירות שאני אוכל בביתם תרומות ומעשרות ללא ידיעת בעלי הבית, או שעלי ליטול רשות?

תשובה:

חזקה שבעל הבית חפץ לעשות נחת רוח לאורחו, ולכן הנך יכול להפריש תרומות ומעשרות בלי להודיעו, רק אין לעשות כן בפניו, כדי שלא להביאו לידי בושה. ורצוי שאורח יתכוון לזכות במנתו באחת מדרכי הקניין לפני ההפרשה. (מקורות: ירושלמי דמאי, תחילת פרק ז, מאמר הגאון ר"י אפרתי שליט"א הליכות שדה 54)

אני מתארח אצל משפחה שקונה מאכלים בכשרות מסוימת שאיני סומך עליה, האם אני יכול לעשר מהפירות שאני אוכל בביתם תרומות ומעשרות ללא ידיעת בעלי הבית, או שעלי ליטול רשות?

האם אפשר להפריש תרומות ומעשרות על ידי 'ברירה'?

שאלה:

בזמן הזה, שמצוות תרומות ומעשרות הנם מדרבנן, האם אפשר להפריש תרומות ומעשרות על ידי 'ברירה'?

תשובה:

יש מתירים, ויש אוסרים. (מקורות: שו"ע יו"ד שלא יא, ועוד – מתירים. יש"ש ב"ק ה, קונטרס ברירה, לב, וחזו"א דמאי ט, כא – אוסרים)

בזמן הזה, שמצוות תרומות ומעשרות הנם מדרבנן, האם אפשר להפריש תרומות ומעשרות על ידי 'ברירה'?

סנן לפי מצוות

שאלה:

הפרשתי מעשר עני, האם חובתי לתת אותו לכל עני שיבוא לבקשו, או זכותי לקבוע לאיזה עני אתן אותו?

תשובה:

שאלה:

קניתי פירות מחקלאי שאינו שומר תורה ומצוות ואינו מפריש תרומות ומעשרות, האם אחרי שאני מפריש, עלי לתת את המעשר עני לעניים?

תשובה:

שאלה:

קיבלתי פירות טבל שגדלו אצל גוי ונגמרה מלאכתן אצל ישראל, האם צריך לתת את המעשר עני לעניים?

תשובה:

שאלה:

הפרשתי מעשר עני. האם חובה עלי לתת את הפירות לעני, או שאני רשאי להשאירם ברשותי עד שיבוא עני לבקשם ממני?

תשובה:

שאלה:

קיבלנו אתרוג טבל ודאי, ושכחנו להפריש ממנו תרומות ומעשרות, האם יצאנו בו ידי חובת מצות ד' מינים בסוכות?

תשובה:

שאלה:

האם מותר להוציא פירות מעשר עני לחוץ לארץ?

תשובה:

שאלה:

אני חייב לחברי העני סך 50 ₪, וברשותי פירות מעשר עני ששויים גם 50 ₪. האם אוכל לתת לו את הפירות תמורת פירעון החוב?

תשובה:

שאלה:

כשאני מפריש מעשר ראשון כדי לתתו ללוי, או מעשר עני כדי לתתו לעני, האם עלי להקפיד להפריש הפירות היפים, או שניתן לתת גם פירות סוג ב'?

תשובה:

שאלה:

קניתי פירות בשוק, ואינני יודע האם יש לחנות בה קניתי השגחה שאני יכול לסמוך עליה, ואני נוהג להפריש בביתי תרומות ומעשרות, האם אני צריך לתת את המעשר עני לעניים?

תשובה:

שאלה:

מי נחשב 'עני' שאפשר לתת לו מעשר עני?

תשובה:

שאלה:

הפרשתי מעשר עני, ואחר ההפרשה אכלתי את המעשר בטעות, האם יש בו קדושה?

תשובה:

שאלה:

מתי נקבע זמן התבואה והקטניות לעניין מעשר שני או מעשר עני?

תשובה:

שאלה:

האם שנת הירק נקבעת תמיד על פי זמן הלקיטה?

תשובה:

שאלה:

מהי ההגדרה של שלב החנטה לעניין תרומות ומעשרות?

תשובה:

שאלה:

באילו שנים מפרישים מעשר שני, ובאילו מעשר עני?

תשובה:

שאלה:

קטפנו פירות משדה הפקר והכנסנו אותם לביתנו, האם צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות?

תשובה:

שאלה:

קניתי מגוי ענבים וייצרתי מהם יין, האם עלי להפריש מהם תרומות ומעשרות?

תשובה:

שאלה:

בטיול בצפון הארץ נתקלנו בדרוזים שמכרו דובדבנים מהמטע שלהם, האם היה מותר לנו לקנות מהם דובדבנים ולאוכלם?

תשובה:

שאלה:

האם צריך לעשר פירות חו"ל שנכנסו לארץ?

תשובה:

שאלה:

קניתי בשוק בדוכן ללא הכשר תפוחים שעליהם מדבקות המציינות את העובדה שגדלו בחו"ל. האם צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות?

תשובה:

שאלה:

קניתי פירות וירקות טבל, בישלתי אותם, ורק אחרי הבישול נזכרתי שלא הפרשתי מהם תרומות ומעשרות, מה עלי לעשות?

תשובה:

שאלה:

קניתי פירות וירקות בדוכן בשוק שאין בו הכשר. מה עלי לעשות?

תשובה:

שאלה:

תשובה:

שאלה:

בחצרי נטוע שתיל פלפל שצמחו עליו פלפלין. ברצוני לעוקרו יחד עם גוש האדמה שהוא שתול בתוכו ולהעבירו למקום אחר בחצר, האם עלי לעשר את הפלפלין לפני השתילה מחדש?

תשובה:

שאלה:

בעץ שבחצרי גדלו פירות, קטפתי מהם, את חלקם מכרתי ואת חלקם חילקתי לשכנים ולמכרים. ורק אז נזכרתי כי שכחתי לעשרם, מה עלי לעשות?

תשובה:

שאלה:

האם מותר להשתמש בפירות טבל, כגון: להסקה או לאכילת בעלי חיים?

תשובה:

שאלה:

קניתי בצל בחנות שמפרישים בה תרומות ומעשרות כדין. אחרי כמה ימים שהבצל עמד בסל, יצאו ממנו עלים ירוקים, האם צריך לעשר את העלים החדשים?