שאלות ותשובות

תשובה:

הם אינם חייבים בחלה.

הבוטנים אמריקאיים והקבוקים המצופים קמח אינם חייבים בחלה אף לדעת ר"ת, ואף לסוברים שלרבינו תם אטריות חייבות בחלה, מ"מ תהליך עשיית הבוטנים הוא על ידי שמכניסים בוטנים לתוך מערבל ששופכים לתוכו סירופ כדי ערבול כך נדבק הקמח לבוטנים. ולכן כיון שבתהליך זה לא עושים תחילה את הבצק ואחר כל מצפים את הבוטנים אלא הבצק נעשה תוך כדי ציפוי הבוטנים אין זה נחשב לעיסת לחם מתחילה ואינו בכלל עריסותיכם שחייבה תורה ואינו חיייב בחלה לכולי עלמא. משפטי ארץ פרק א הערה 15.

האם בוטנים אמריקאיים וקבוקים חייבים בהפרשת חלה?

תשובה:

בזמן שהחלה הייתה ניתנת לכהנים היה שיעור מדרבנן להפרשת החלה אולם בזמן הזה שאין נתינת חלה לכהנים המנהג שלא להפריש כשיעור וכתב הרמ"א שנהגו להפריש כזית, וע"כ צריך להפריש כזית לחלה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

אני רגילה להוציא חתיכה קטנה להפרשת חלה, אולם בשיעור ששמעתי בסמינר המורה אמרה שהמנהג להוציא כזית. האם אני צריכה לשנות את הרגלי?

תשובה:

כן, שני הקמחים מצטרפים יחד, ואם ביחד יש שיעור חלה, העיסה מתחייבת בחלה, ויש להפריש חלה בברכה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

אני רגילה לאפות חלות מקמח שיפון ומקמח חיטה, ולא לערב ביניהם בכדי שכל אחד מבני הבית יקבל את החלה שהוא אוהב.
בטעות שפכתי קמח שיפון על קמח חיטין ואין באפשרותי עכשיו להפרידם האם מצטרפים הקמחים לשיעור הפרשת חלה?

תשובה:

על הפרשת חלה להיות מן המוקף, ומכיוון שיש שיטות מהו "מוקף" ינהג  לכתחילה לפתוח את כל הקופסאות ולעטוף אותן במפה גדולה עד שיכוסו לגמרי וכך יפריש. לקריאת המאמר המורחב בנושא דיני צירוף סל >>

כאשר מפרישים חלה מכמה חבילות מצות מכונה שנמצאות בבית, האם צריך לפתוח את כל החבילות או מספיק שהן נוגעות אחת בשנייה?

תשובה:

נפסק להלכה שאסור להפריש חלה ביום טוב. ואם עשה תנאי מערב יום טוב יכול להפריש על סמך התנאי אך אם לא עשה תנאי יבקש משכנים וכדו' מצות שהפרישו עליהם חלה כדין. בשעת הדחק שאין לו ממי לקחת ניתן לסמוך על אותם רבנים שמפרישים חלה בערב פסח עבור כלל הציבור שלא הפרישו. (יש פוסקים שהתירו להקנות מצה אחת לקטן שהגיע לגיל י"ב שנה ויום אחד שהוא מוגדר בהלכה "מופלא הסמוך לאיש", שהוא יפריש על המצה שלו ויכוון לפטור את  כל המצות - אך הסכמת הפוסקים שאין לסמוך על זה, ומשום כך אין אפשרות לאכול את המצות. להרחבת התשובה לחץ כאן>>

מי ששכח להפריש חלה מהמצות, ובליל הסדר נזכר שלא הפריש האם יש עצה?

תשובה:

הוראת מרן הגרי"ש אליישיב זצ"ל לרבני בית המדרש הייתה להפריד את הבצק שמייעדים להפרשת החלה, קודם הברכה, במחשבה שלא תחול החלה בהפרדה זו, ורק אחר כך לברך, ועל כן, יש להפריד את חתיכת הבצק מיועדת להפרשת החלה, ולהקיפה לשאר הבצק כדי שההפרשה תהיה מן המוקף ואחר כך לברך על ההפרשה, ולהפריש את החלה. (ולגבי זמן אמירת הרי זו חלה ראה עוד בהרחבה) להרחבת התשובה לחץ כאן >>

השתתפתי בערב להפרשת חלה והרבנית שהפרישה חלה לא נטלה חלה לפני הברכה אלא בירכה ואחר כך נטלה חלה. לעומת זאת בביתנו אנו נוהגים ליטול חתיכה ואחר כך לברך. ורציתי לברר מה הסדר הנכון בהפרשת חלה האם קודם מברכים ואחר כך נוטלים את החלה או שנוטלים את החלה ואחר כך מברכים?

תשובה:

ישנם שני מנהגים בארץ ישראל בנוגע לשיעור הפרשת חלה. בירושלים נהגו כשיטת הגר"ח נאה, להפריש בברכה מ-1666 גרם ומעלה, (ויש אומרים מ-1550 גרם ומעלה, ויש אומרים מ-1450 גרם ומעלה). והנוהגים כשיטת החזון איש מפרישים בברכה רק מ-2250 גרם ומעלה. לשתי השיטות, יש להפריש בלי ברכה החל מ-1200 או 1250 גרם ומעלה. בביאורים לתשובה זו נבאר את את שיטת הגר"ח נאה ומקורותיה, ובתשובה הבאה נרחיב בע"ה בשיטת החזון איש. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

ברצוני להפריש חלה בברכה, ואבקש לדעת מהו שיעור הקמח שממנו יש להפריש חלה בברכה, כפי מנהג ירושלים?

תשובה:

עוגת טורט חייבת בחלה בתנאי שיש בבלילה שיעור קמח החייב בהפרשת חלה, ובדרך כלל אין זה מצוי אלא במוסדות שמכינים עוגה גדולה. או כשעושים שמחה ומצרפים כמה עוגות בכלי אחד. לכן בדרך כלל בבית אין מציאות של הפרשת חלה בעוגת טורט לעומת זאת כשקונים ממאפיות או בעוגות שאופים במוסדות צריך להפריש חלה. החיוב בהפרשת חלה בעוגת טורט הוא לאחר אפיה, ולכן צריך להקפיד שתהיה העוגה בתבנית אחת או בכמה תבניות ולצרף אותם בכלי או בשקית אחת. מכיוון שהחיוב לאחר אפיה יש לזכור להפריש מיד לאחר האפייה ולכוון לפטור את הבלוע בתנור ובתבניות, ואם שכחו להפריש לאחר 24 שעות יש לעשות שאילת חכם על התנור והתבניות. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

במשפחתנו נהגו מאז ומעולם שלא להפריש חלה מעוגת טורט, לאחרונה שמעתי שיש חובת הפרשת חלה מעוגת טורט. כיצד נכון לנהוג?

תשובה:

כפי המקובל, משקל הקמח להפרשת חלה בברכה לפי שיעור החזון איש הוא 2250 גרם. וכך כתב מרן בעל הקהילות יעקב בספרו שיעורין של תורה, וכך יש לנהוג להלכה ולמעשה. ומ-1200 גרם ומעלה יש להפריש חלה בלי ברכה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

בביתנו נוהגים להפריש בברכה רק מ-2250 גרם, כשיעור חזון איש. אך לאחרונה שמעתי שיש שטוענים שלפי החזון איש מפרישים בברכה רק מ-3 ק"ג קמח ומעלה. ברצוני להבין מה המקור למנהגים אלו, וכיצד יש לנהוג למעשה?

תשובה:

השיעורים המוזכרים לעיל, לשיטת הגר"ח נאה: 1666 גרם ולשיטת החזון איש: 2250 גרם, נאמרו לגבי קמח חיטה לבן. בקמח חיטה מלא השיעור נמוך יותר, לשיטת הגר"ח נאה ניתן להפריש בברכה כבר מ-1600 גרם, ולשיטת החזון איש מ- 2200 גרם. מ-1200 גרם ומעלה יש להפריש בלא ברכה. בקמח דגנים אחרים השיעור נמוך עוד יותר, ובביאורים כתבנו בפירוט את המשקל המחייב עבור כל סוגי הקמחים. נדגיש שדברינו אמורים בקמח מלא אמיתי, כלומר: מדגן שנטחן בשלמותו ולא ניפו ממנו את הסובין והמורסן. אך יש שמשווקים 'קמח מלא' שאינו אלא קמח רגיל שהוסיפו לו סובין ומורסן. בקמח כזה יש אומרים שצריך להוסיף על השיעורים הנזכרים בין 7% ל-15%, כפי שיבואר בתשובה על הפרשת חלה מקמח לבן עם סובין >>. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

תשובה:

יש אומרים שסובין ומורסן שהופרדו מן הקמח והוחזרו לתוכו אינם מצטרפים לשיעור הפרשת חלה, ויש לחוש לדבריהם לעניין ברכה, ולכן הרוצה להפריש בברכה מקמח כזה יחשב את כמות הקמח הנחוצה בלי הסובין והמורסן. אם לא ידוע כמה סובין מכיל הקמח, יש לחשוש שהוא מכיל עד כ-15% סובין ומורסן. באופן זה השיעור להפרשה בברכה לשיטת הגר"ח נאה כ-1900 גרם, ולשיטת החזון איש כ-2570 גרם. אך גם מקמח כזה יש להפריש בלא ברכה מ-1200 גרם ומעלה, שכן יש פוסקים שסוברים שהסובין והמורסן מצטרפים כיום לשיעור הקמח, וכפי שנבאר בביאורים. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

תשובה:

חובה להפריש חלה מעוגיות אלו. ועל אף שיש חוקרים שטענו שהקוואקר אינו מחמשת מיני הדגן, הרי שרבותינו זצ"ל הכריעו באופן ברור שהקוואקר הוא הדגן הנקרא במשנה 'שיבולת שועל', וכך היה מקובל בישראל בכל הדורות. ועל כן יש להפריש חלה בברכה ממיני מאפה העשויים מקמח קוואקר. כמו כן, לחם מקמח קוואקר ברכתו המוציא, ומצות מקמח קוואקר - יוצאים בהן ידי חובת מצה בפסח. הבהרה: שאלה זו עוסקת במיני מאפה העשויים מקמח קוואקר. בנוגע לגרעיני קוואקר שלמים או חצויים הניתנים בעיסה, אם מצטרפים לשיעור חלה ניתן לראות כאן >>. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

תשובה:

נחלקו הפוסקים האם צריך להפריש חלה מקוגל אטריות יש הסוברים שהוא פטור מהפרשת חלה משום שבתחילה בישלו אותו, ולאחר מיכן שאפו אותו כבר אין עליו תואר לחם. ויש הסוברים שצריך להפריש ממנו חלה בלא ברכה לפי שחוששים שיש לו תואר לחם כיון שאפו אותו לאחר הבישול. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

תשובה:

כיון שמקפיד שלא יתערבו העיסות זה בזה, אין העיסות מצטרפות וכמו שכתבנו לעיל בשאלה הקודמת בעושה עיסה מסוגי קמחים שונים. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

תשובה:

יש שני דרכים בהפרשת חלה האחת על ידי מעשה הפרשה בלי אמירת 'הרי זו חלה', והשנייה על ידי הפרשת החלה ואמירת הרי זו חלה וכדי לצאת ידי כל השיטות ראוי לומר הרי זו חלה לאחר ההפרשה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

תשובה:

מצוה לשרוף את החלה, כשם שמצוה לשרוף תרומה טמאה. ויש להזהר שלא לשורפה בתנור האפיה, שלא יבלע התנור מטעמה של החלה האסורה באכילה. ואם מניחה בתחתית התנור, כשהיא עטופה כמה פעמים בנייר כסף, אפשר להקל. אם קשה לו לשורפה, אפשר לקוברה, או לעטוף אותה בנילון ולהניחה בפח האשפה.

תשובה:

קמח מלא מחיטים שנטחנו בשלמותם, עם הסובין והקליפה, מצטרף כולו, עם הסובין והקליפות, לשיעור הפרשת חלה. ובקמח כזה, השיעור להפרשת חלה (במשקל) אף נמוך במעט מן השיעור של קמח לבן. (מכיון שהשיעור להפרשת חלה נקבע לפי הנפח, וקמח זה נטחן בטחינה גסה יותר, ונפחו רב משל קמח לבן הטחון דק). אמנם יש טחנות שמפרידים את הסובין והקליפות לפני הטחינה, וטוחנים אותן בנפרד, ומוסיפים אותם לקמח אחר הטחינה. בקמח כזה יש לחוש שהסובין והקליפות אינן מצטרפות לשיעור חלה, ולכן יש להוסיף מעט בשיעור הקמח, תוספת של כ-12% עד 18%, ורק אז ניתן להפריש בברכה.

תשובה:

אם המורה משאירה לעצמה עיסה כשיעור חלה, ואת השאר מחלקת לבנות, כל העיסה חייבת בהפרשת חלה בברכה. אבל אם לשה את העיסה רק כדי לחלקה לתלמידות, וכל תלמידה מקבלת פחות משיעור חלה, העיסה פטורה מן החלה.

תשובה:

כן, אין שינוי בשיעור הקמח להפרשת חלה בין קמח המכיל גלוטן - לבין קמח נטול גלוטן. (אמנם יש הבדל בין השיעור להפרשת חלה מקמח חיטה - לשיעור להפרשת חלה מקמחים אחרים).

תשובה:

אין להפריש חלה בשבת ויום טוב. (אלא אם כן עשו תנאי על ההפרשה מערב שבת ויום טוב). ואם שכחו להפריש חלה, אין אפשרות לאכול מהחלות או העוגות. יש להעיר שיש רבנים שמפרישים חלה בכל ערב שבת ויום טוב, ומכוונים לפטור את כל המאפים ששכחו בני העיר להפריש מהם חלה. ויש לברר אצל רב המקום.