שאלה:

לאחר שהפרשתי תרומות ומעשרות באמירת הנוסח המקובל, גיליתי שחלה טעות בכמות שהפרשתי, והחלק המופרד לא היה יותר מאחוז אחד, האם חלה ההפרשה? אם לא, מה עלי לעשות, וכיצד ניתן לתקן את הפירות?

תשובה:

נוסח ההפרשה פותח ב"היותר מאחד ממאה שיש כאן הרי הוא תרומה גדולה וכו'", ומכיוון שלא הפריש יותר מאחוז, התרומה הגדולה שנקבעת על החלק של היותר מאחוז לא חלה, והפירות טבולים לתרומה גדולה. לגבי שאר המעשרות יש להסתפק האם חלה קביעת המעשרות.

כדי לצאת מן הספק יש להישאל על ההפרשה ע"י אמירה בפני שלשה אנשים שהוא מתחרט על ההפרשה שאם היה יודע שההפרשה כפי שעשאה אינה ראויה לא היה מפריש, ושלשת האנשים יענו לו ג' פעמים בלשון "מותר לך", או בלשון "התרומות והמעשרות בטלין", או "ההפרשות בטלות", ובזה בוטלה למפרע הפרשת התרומות ומעשרות שעשה, ולאחר מכן יפריש [שנית] תרומות ומעשרות כדין.

יש אומרים שבמקרה כזה אפשר להישאל אף אם כבר אכל חלק מהפירות, אף שבדרך כלל אי אפשר להישאל כשאכל חלק מהפירות, וכמו שיבואר בביאורים.

במקרה שאינו יכול להישאל, כגון שנתן כבר מעשר ראשון ללוי או מעשר עני לעני, ולחלק מהפוסקים גם במקרה שכבר אכל מעט מהפירות, יביא טבל ודאי מפירות אחרים של אותו המין, באותו דרגת חיוב של הפירות שרוצה להתיר [כגון אם היו פירות שלו, יביא עוד טבל שלו, אם היו פירות קנויים שהם "לקוח" יביא עוד טבל לקוח וכדו'], ויקבע באמירתו את התרומה גדולה ואת התרומת מעשר בפירות הטבל שהביא, וכן את שאר המעשרות יקבע כראוי בפירות הניתרים באכילה, לפי הנוסח המבואר בביאורים.

את ההפרשה יעשה בברכה שהרי מחויב בה מחמת התרומה גדולה שלכו"ע לא חלה, אך על חילול המעשר שני שנחלקו הפוסקים האם חלה קביעת המעשר שני [שהפריש בתחילה וחילל], לא יברך.

להרחבת התשובה לחץ כאן >>

גם אתם מוזמנים לשלוח לנו את שאלותיכם בענייני מצוות הארץ,
ורבני בית המדרש ישיבו לכם תשובה בהקדם.