האם בעץ לימון יש לחשוש שלא כל הפירות הם מאותה שנה?

אכן, זנים מסוימים של הלימון עשויים לחנוט בתקופת ט"ו בשבט, ובמקרה כזה אכן עלול לקרות שחלק מן הפירות יחנטו לפני ט"ו בשבט וחלקם אחריו, ונמצא שעל העץ פירות ששייכים לשתי שנים, שאי אפשר לעשר מאלו על אלו.
במקרה כזה רצוי לסמן, במידת האפשר, אלו פירות חנטו לפני ט"ו בשבט, ואלו חנטו לאחריו, ולהפריש מאלו בנפרד ומאלו בנפרד.
אם לא היה ניתן לסמן את הפירות, או שסימנם, אך במשך הזמן נשר הסימון ואינו יודע אלו פירות חנטו לפי ט"ו בשבט ואלו אחריו, הדרך הפשוטת לתקנם היא כך:
יביא לימונים אחרים שהם טבל ודאי, שחנטו בודאי לפני ט"ו בשבט, בכמות של יותר מ-1% מכלל הפירות, ויפריש מהם על כל הפירות שבתערובת, שחנטו לפני ט"ו בשבט, ויקבע מעשר ראשון בצפונם של אותם הפירות, ומעשר שני או מעשר עני בדרומם של אותם הפירות, בכל מקום שהם.
ואחר כך יביא לימונים אחרים שהם טבל ודאי, שחנטו בודאי אחרי ט"ו בשבט, בכמות של יותר מ-1% מכלל הפירות, ויפריש מהם על כל הפירות שבתערובת, שחנטו אחרי ט"ו בשבט, ויקבע מעשר ראשון בצפונם של אותם הפירות, ומעשר שני או מעשר עני בדרומם של אותם הפירות, בכל מקום שהם.
אם אינו מוצא לימונים אחרים שהם טבל ודאי, ינסה לזהות לפחות מקצת מן הפירות שחנטו לפי ט"ו בשבט ומקצת מן הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט. (למשל, אם ברור לו שהפירות הבשלים והגדולים חנטו מוקדם יותר, והקטנים והירוקים חנטו מאוחר יותר). ויפריש מן הפירות שחנטו מוקדם – על הפירות שבתערובת שחנטו לפני ט"ו בשבט, ומן הפירות שחנטו מאוחר – על הפירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט, כפי שביארנו למעלה.
אם אירעה תערובת כזו באופן שחלק מהפירות שייכים לשנת מעשר שני, וחלק מהפירות שייכים לשנת מעשר עני, (כגון: שהחנטה היתה בסביבות ט"ו בשבט של השנה השלישית, שאלו שחנטו לפני ט"ו בשבט שייכים לשנה השניה, ומתעשרים מעשר שני, ואלו שחנטו אחרי ט"ו בשבט שייכים לשנה השלישית, ומתעשרים מעשר עני), אזי מן הפירות השייכים לשנת מעשר שני, יפריש מעשר שני, ומן הפירות השייכים לשנת מעשר עני – יפריש מעשר עני. ואחרי כן יחלל את המעשר שני, וגם יתן לעניים (מספק) מעות כשווי של 9% מן התערובת.