תשובה:

ראשית זכות גדולה היא לעזור לאחינו בדרום, אשריך! לגופם של דברים אכן מכיוון שב'קרן המעשרות' מקפידים למנות את המנויים לחלל על המטבע (שנשארת בבעלות הקרן), בכל בוקר ממנים את המנויים חדשים במינוי בכתב. ומכיוון שכרגע (בזמן הגעת השאלה) אין אפשרות להשיג את הממונה על הקרן על מנת שימנה אותך שליח באופן פרטני, אין באפשרות לחלל את המעשר שני שבידך על המטבע של הקרן מאחר שעדיין לא נתמנית שליח. אמנם ניתן להפריש ולקבוע את המעשר שני על פירות מסוימים ומהם לא לאכול עד החילול שייעשה מחר, ואת שאר הפירות יהיה מותר לאכול מיד לאחר ההפרשה. אך מאחר ובנוסח ההפרשה הרגיל פירות המעשר שני נקבעים בדרומם של הפירות וקשה לדעת היכן הם בדיוק ואסור לאכול מהם עד אחרי חילול המעשר שני יש לקבוע את המעשר שני במקום מסוים. לצורך כך מלבד היותר ממאית אותו אתה מפריש על מנת לקבוע בו את התרומה הגדולה עליך להוציא לכל הפחות תשיעית מן הפירות ולהניחם בערימה נפרדת, לומר את נוסח ההפרשה שלפניך עד אחרי קביעת תרומת המעשר - ולשנות בנוסח הפרשת מעשר שני, במקום לומר "ומעשר שני בדרומם של הפירות" עליך לומר ומעשר שני יהיה בערימה זו – ולהצביע על ערימה התשיעית אותה הכנת. כעת ערימת היותר ממאית אסורה שהרי היא תרומה ותרומת מעשר, ערימת התשיעית אסורה לעת עתה (עד החילול מחר) משום שהיא קדושה בקדושת מעשר שני, ושאר הפירות מותרים כבר עכשיו באכילה. למחרת כאשר המנוי יכנס לתוקף ותיעשה שליח לחילול המעשר שני על המטבע תוכל לחלל את המעשר שני בברכה: בא"ה אקבמ"ו על פדיון מעשר שני, ואז לומר: הַמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי שעשיתי אתמול יְהֵא מְחֻלָּל עַל פְּרוּטָה בַּמַּטְבֵּעַ הַמְיֻחֶדֶת לְחִלּוּל זֶה, בַּקֶּרֶן לְחִלּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְפִי תְּנָאֵי הַקֶּרֶן.

חקלאי מעוטף עזה "נתקע" עם כמות גדולה של גידולי אננס שהוא לא הצליח לשווק אותם עקב הלחימה בדרום, לצורך כך גייסתי סכום מסוים מכמה חברים וקנינו מהחקלאי את כל התוצרת אותה נחלק למפונים בעזרת ה', היות והשנה שנת מעשר שני עשיתי היום מנוי לקרן המעשרות על מנת שאוכל לחלל את המעשר שני על המטבע בקרן, אך הסבירו לי שהמנוי מתחיל רק מחר. האם יש לי דרך לעשר היום את הפירות ולאכול מהם בלי לחלל על המטבע היום?

תשובה:

נחלקו בזה האחרונים, דעת החתם סופר (שו"ת יו"ד קלב) שאפשר לחלל על שטרות של כסף אמנם דעת החזו''א (דמאי סי' ג סק' יב) שצריך לחלל דווקא על מטבע ואין להקל לחלל על שטר, וכן נהגו. (משפטי ארץ טו ח)  

האם צריך לחלל דווקא על מטבע, או גם שטרות של כסף.

תשובה:

יש לעשר ואין לחוש לחרם כיון שכל החרם היה רק בפירות שהם ודאי של גוי, אבל אם יש ספק אין על זה חרם. (וכן מביא בדרך אמונה פרק א מתרומות ציון הלכה רכט). ומכיוון שהמציאות היום בדוכנים בצידי הדרכים יש הרבה פירות שמגיעים ממטעים יהודים, הרי זה ספק אולי קנה הערבי מישראל לכן יש לעשר בלא ברכה, ובמקרה שקונה ליד מטע של גוי שמן הסתם הוא קטף ממטעו ופטור מתרומות ומעשרות.

קניתי מדוכן של ערבים דובדבנים האם צריך לעשר מספק או מכיוון שיש חרם שלא להפריש תרומות ומעשרות מפירות גוי שלא לעשר אין לעשר?

תשובה:

מחללים הכל על אותה הפרוטה, (כך מבואר בחזון איש דמאי ג סקט ז). וכן הוא בנוסח של חזו''א. ומ''מ במקום שיש ספק אם צריך חומש, טוב לומר על שיתחלל המעשר שני וחומשו אם צריך על פרוטה ורביע, כדי שאם פטור מחומש, לא ייווצר מצב שהמעשר שני התחלל על פחות משוה פרוטה. (משפטי ארץ פרק טו ג).

האם חילול החומש הוא על אותה פרוטה יחד עם המעשר שני כך שאת המשער שני וחומשו מחללים על פרוטה אחת מהמטבע, או שמחללים את המעשר שני והחומש על פרוטה וחומש.

תשובה:

כן, הפירות חייבים במעשר, אף גוי שעשה גמר מלאכה בפירות של ישראל מכל מקום מדרבנן חייבים במעשר. (משפטי ארץ פרק ד ו). אמנם לגבי ברכה על ההפרשה כיון שדעת המביט (ח"ב סימן קצו) שבזמן הזה שעיקר חיוב פירות בזמן הזה לא גזרו חיוב תרומות ומעשרות בפירות שנגמרה מלאכתם ביד גוי, אף שלהלכה לא מקלים בזה מכל מקום יפריש תרומות ומעשרות בלי ברכה.

גוי קטף פירות משדה ישראל, והביא לי הפירות, האם צריך לעשר. והאם לברך על ההפרשה.

תשובה:

גם התרומה הגדולה לא חלה, משום שלא היה לפניה 'יותר מאחד ממאה', וכשאמרה בנוסח ההפרשה שהתרומה גדולה תחול ביותר מאחד ממאה נמצא שלא היה לתרומה גדולה מקום לחול עליו.

ולגבי תרומת המעשר ושאר המעשרות נסתפקו הפוסקים האם הן חלים באופן חלקי, או לא חלו כלל. ובחזון איש דמאי סימן ב סק ו נשאר בצ"ע. ובמעדני ארץ תרומות פ"ג הכ"ג מצדד שלא חלו כלל.

ולפי הסוברים ששאר המעשרות לא חלו כלל תוקנו הפירות ע''י ההפרשה השנייה, אבל אם ההפרשה חלה באופן חלקי ויחסי יש כאן ספק שמא הפרישו מפטור על חיוב.

ובמצב כזה מה העצה כדי לתקן הפירות מכל חשש?

אם לא אכלו מהפירות יש לעשות 'שאלה' בפני שלושה על ההפרשות הראשונות, ולחזור ולהפריש כדין.

במקרה שכבר אכלו מהפירות אסור להישאל על ההפרשה הראשונה, ולכן יש לשעות שאלת חכם ולקבל הדרכה פרטנית מה ניתן לעשות במצב כזה ואיך ניתן לתקן את הפירות.

אחותי הביאה לי 5 ק''ג דובדבנים שקטפה בקטיף חוויתי, ואמרה לי שהפרישה תרו''מ, אבל הפרישה רק דובדבן אחד לתרו''ג ותרו''מ, ולכן חזרתי והפרשתי שוב התרו''מ, האם כעת ההפרשה הוא בסדר.

תשובה:

מותר להפריש מסוג אחד של פלפל על סוג אחר שהכל חשיב מין אחד. הכלל הקובע הוא לפי הכלל במסכת תרומות פרק ב משנה ו "כל שהוא כלאים בחברו לא יתרום מזה על זה" לכן פרי שיש בו כמה זנים כמו ענבים שחורים וירוקים פלפל ועוד כולם נחשבים כמין אחד מפני שאינם כלאים ומפרישים מזה על זה. משפטי ארץ תרומות ומעשרות פרק ה ב

אמנם יש לציין שפלפל חריף ארוך ופלפל מתוק רחב, ספק אם הם ממין אחד ואין להפריש מאחד על השני.

יש לי בגינה שני סוגי פלפל אדום וצהוב האם צריך להפריש מכל סוג וסוג או שאפשר מסוג אחד על חברו?

תשובה:

יש בזה מחלוקת הפוסקים בהר צבי זרעים ח”ב סי’ ל”א מחייב במעשרות, ובאז נדברו ח”ד סי’ נ”א חולק ופוטר. ובדרך כלל הם גדלים בתוך בית ויפריש בלי ברכה.

האם צריך לעשר גידול  הידרופני?