תשובה:

מותר. הרחבה: אילן שגדלים עליו תבלינים שאינם ראויים לאכילה בפני עצמם, או עלים המשמשים לריח, אינו נחשב עץ מאכל לענין איסור קציצת אילנות. וכשם שאין בו איסור ערלה, ואין מברכים על אכילתו בורא פרי העץ, כך אין איסור לעוקרו. וכן הורו הגר"ש וואזנר בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סימן צה) והגרי"ש אלישיב זצוק"ל (עץ השדה פרק ג הערה סא). ודעת רוב הפוסקים שאין לעקרו, אלא אם כן יש צורך בעקירתו. אבל  לעקרו בדרך השחתה בלבד, אסור מכח 'בל תשחית' ואפילו בעצי סרק. יעוין בספר עץ השדה פרק ג-ד ובהערות שם.

האם מותר לעקור עצי תבלין או עצי ריח לצורך נטיעת צמחים אחרים?

תשובה:

ניתן לאכול למצות מרור חסה שגדלה בעציץ שאינו נקוב ובחממות לכתחילה. וכמו יוצאים ידי חובה בחסה שגדלה בגידולי מים. ואף לגבי ברכה מן הדין מברכים עליהם בורא פרי האדמה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

האם  ראוי לכתחילה לאכול בפסח באכילת מרור (חסה) שגדלה בעציץ שאינו נקוב בחממות? וכן האם יוצאים ידי חובה בחסה שגדלה בגידולי מים?

תשובה:

ט"ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות. מעבר למנהגים ולסגולות, יש ליום זה משמעות הלכתית מקיפה בנוגע לדיני תרומות ומעשרות, ערלה ורבעי. בשנים רגילות ביום זה 'מתחלפת' השנה עבור פירות האילן. פירות האילן שחנטו לפני ט"ו בשבט – נחשבים כפירות השנה שעברה, ואילו פירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט – נחשבים כפירות השנה החדשה. משמעות 'התחלפות' השנה נוגעת בשני תחומים עיקריים, תרומות ומעשרות, ואיסור ערלה ורבעי. גם בשנה זו ישנה משמעות הלכתית ליום זה כפי שניתן לקרוא במאמר אודות המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית>>

ט"ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות. מעבר למנהגים ולסגולות, מהי המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית?

תשובה:

ברכת האננס היא בורא פרי האדמה. ובמקומות שהוא מצוי כל השנה, כפי שמצוי בארץ ישראל בשנים האחרונות, אין לברך עליו שהחיינו כיון שלא ניכר חידושו.

תשובה:

אם האבוקדו לא היה מצוי בשוק לכל הפחות שלושים יום, נחשב כפרי חדש שניכר חידושו ויש לברך עליו שהחיינו.