האם מותר לברך ברכת האילנות על עץ שהוא עדיין בשנות ערלה? לכתחילה יש לברך על עצים שאינם ערלה ואם אין לו יכול לברך.
האננס הוא צמח שעיקרו שושנת עלים קקטוסיים ובמרכזו קנה. העלים החיצונים יוצאים מתוך הקרקע והעלים הפנימיים יוצאים מפרק בקנה המרכזי מעל פני האדמה.
אנחנו רוצים לקטוף רק לימון אחד מהעץ שבחצר, האם הכנסה לבית קובעת גם בפרי אחד ואסור לאוכלו בלי לעשר? ומה הדין כאשר הגידולים הם בתוך הבית?
שאלה אשה המכינה עיסה שיש בה שיעור חלה וכוונתה לאפות עוגות או חלות ולחלקם במשלוחי מנות
יש הנוהגים ליתן זכר למחצית השקל כשיעור משקל מחצית השקל של 'כסף טהור'. שיעור משקלו הוא
האם מברכים ברכת האילנות על עצים מורכבים וברכת שהחיינו על פירותיהם? במכתב מאת רבי יוסף י. אפרתי שליט“א, מתבארים הוראתם של הגרי“ש אלישיב והגר“ח קניבסקי זצוק“ל.
פרי הפאפיה הוא צמח טרופי שמתקיים כמה שנים, ומשום כך יש לדון האם דינו כאילן שנוהג בו ערלה או שמכיוון שבצורת גידולו כמה מסימני ירק דינו כירק.
רוב הנטיעות בזמנינו לא נעשות על ידי זריעת זרע, אלא קונים שתיל מוכן שנזרע מגרעין או יחור במשתלה ואותו נוטעים בחצר או במטע.
פעמים רבות הקמח שמשתמשים בו למצות הוא מחיטים שגדלו בשתי שנות מעשר, יש לדון אם וכיצד ניתן לצרף את המצות לחיוב חלה כדין, וכפי שיתבאר במאמר.
לאחרונה החלו בכמה מטחנות קמח להפריד את הסובין והמורסן בשעת הניפוי לטחינה חוזרת ושבים ומחזירים אותם, יש לדון האם הם מצטרפים לשיעור חלה.
מאמר זה מבאר את המציאות הרלוונטית לנידון ואת השאלה ההלכתית העולה ממנה. כמפורט במאמר ישנן סוגיות נוספות המחייבות ליבון מלבד האמור כאן.
מאמר זה עוסק בזן הפלפל המצוי בגידול פרטי בחצרות הבתים וכן בזן הפלפל החריף שיש לבני עדת תימן וכן בזני פלפלים שהפועלים התאילנדיים הביאו מארצם.
ט"ו בשבט לעניין תרומות ומעשרות ט"ו בשבט לעניין ערלה ורבעי אלו עיקרי השיטות, אך ישנם עוד
עקב שינוים בצורת המסחר הבינלנאומי והמקומי חברות רבות מחזיקות בארץ טבל שגדל ברשות ישראל ומפרישים ממנו תרומות ומעשרות כשהטבל נמצא ברשות החברה שהינה בבעלות גוי, מציאות זו יוצרת בעיה חמורה,
ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילן הן לענין תרומות ומעשרות הן לענין ערלה. תתבאר כאן הנפקא מינה למעשה בהיות ט"ו בשבט ראש השנה לאילן לענין מעשר.
מי שאופה בביתו סופגניות בתנור, ואת הבצק הוא קונה ממאפיות וקודם המכירה הפרישו חלה במאפיה האם מועילה ההפרשה שנעשתה במאפיה?
בימים אלו גם בעקבות המצב הקשה והמאורעות בעוטף עזה, וכחלק מהתגייסות מבורכת של הציבור לסייע לחקלאים
ישנם אזורים בתחומי מדינת ישראל שנחשבים מכיבוש עולי מצרים ולא מכיבוש עולי בבל, מה דינם של אזורים אלו, ואלו מקומות נחשבים ספק, מוסבר ומתבאר במאמר שלפנינו.
24 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע, משיבים רבני בית המדרש לשאלותיהם של המוני העם, הן חקלאים
הגדרת אילן וירק באופן כללי בנוגע למצות ערלה, כלאי זרעים, ספיחין בשמיטה וברכות הנהנין והתמקדות בפרי הבננה.
כדרכו ממשיך גליון הליכות שדה (226) בשילוב שבין נידונים אקטואליים מעשיים המתעוררים חדשים לבקרים לבין בירור
פרק מתוך קונטרס בדיני חלה שכתב הרב יוסף מאיר בלאט שליט"א, פרק זה עוסק בתערובות המצויות היום בהפרשת החלה בעיסות שלנו
מאמר מתוך דיוור חודש חשוון תשפ"ד סוגי הרחקות בכלאי זרעים הננו ממשיכים לעסוק בהלכות כלאי זרעים.
רבי מיכאל גלעדי שליט"א מרבני בית ההוראה ע"ש הרב ש. א רוזנברגוראש כולל "זכרון משה" שעל
ישנם סוגי פירות בהם יתכן שיהיו תערובות של פירות משתי שנות מעשר נשאלנו כיצד יש להפריש תרומות ומעשרות מפירות אלו
שאלות שהגיעו לבית ההוראה בנוגע לחודש ניסן – ערלה וכלאים בברכת האילנות, הפרשת חלה ממצות, מרור מגידולי מים, איסור קצירת חדש ועוד
פירות שחנטו בשנה הרביעית לנטיעה נקראים בלשון חכמים רבעי. קיצור כל דיני נטע רבעי בזמנינו ונוסח החילול שיש לאמר.
סדר פדיון רבעי יקח מטבע השוה לפחות פרוטה (כיום של חצי שקל), יברך: "ברוך אתה ה'
פעילות תורנית
פעילות חינוכית
כלי עזר
כל הזכויות שמורות | תקנון אתר
