הבא: סימן ע"א הוראות מרן רבינו זצוק"ל בענין קדושת שביעית בפירות נכרים <<
שביעית סימן ע'
הפרשת תרו"מ מפירות נכרי בשביעית
במענה למכתבך בו הערת כנגד פירסומי ביהמ"ד להלכה בהתישבות על חיוב תרו"מ בפרי גוי שנגמר מלאכתו ביד ישראל, הואיל ומרן החזו"א הביא דברי המהרי"ט לפטור אף הנגמרים ביד ישראל.
הנה המעיין בדברי מרן החזו"א זצוק"ל (סי' ט, יח וסי' כ, ז), יראה שאמנם לדעה זו (כמובא באבקת רוכל סי' כב) פירות שביעית שגדלו ביד גוי אפי' נגמרה מלאכתם ביד ישראל פטורים מתרו"מ, ואכן החזו"א כתב שראיות המבי"ט מוכרחות, ולכן הכריע שיש קדושת שביעית בפירות גוי. אולם לגבי הפרשת תרומות ומעשרות מסקנתו לנהוג כדעת הרמ"א (סי' שלא סעי' יט) לחומרא ולהפריש תרו"מ, והוסיף בה מילתא, שאף אם יש קדושת שביעית – בפירות נכרי, הרי הואיל ופירותיו של הגוי אינם הפקר הרי הם חייבים בתרו"מ. ואף שבמקו"א (סו"ס ט) כתב שהמיקל כמבי"ט יש לו על מי לסמוך. הרי מסקנת דבריו להפריש, שהרי "מ"מ אין הפקר ביד נכרי שזו מצוה על הבעלים". וכן כתב בסדר השביעית, להרה"ח ר"ז שפירא (אות יב) "אבל פירות שביעית שגדלו ביד גוי ונגמרה מלאכתם ביד ישראל חייבים בתרו"מ ומעשר מעשר עני", (וכך גם כתב הרה"ג קלמן כהנא זצ"ל במצוות הארץ פרק ט סעיף ד ובהערה שם מובא שהלכות שמיטת קרקעות היו לנגד עיני החזו"א).
והנני להוסיף בזה, דשאלנו קמיה רבינו מרן זצוק"ל בתחילת שנת שמיטה בשליחות משגיחים שעובדים במקומות הנקראים "הכשר רבנות" ויש שם תוצרת חקלאית "מהיתר המכירה" והיתה דעתו שמכיון שהמכירה לא חלה, הרי זה פירות ישראל, ופירות ישראל פטורים מתרומות ומעשרות בשביעית, כי לדעת מרן רבינו זצוק"ל בזה נוהגים כהכרעת המבי"ט ששביעית אפקעתא דמלכא (ויש עוד שס"ל דפטור תרו"מ בשביעית הינו מגזירת הכתוב ולא מחמת הפקר ואכמ"ל) והתוצרת פטורה מתרומות ומעשרות, וכשנתפרסם הדבר פנו כמה אנשים לרב גאון א' זצ"ל שהיה ממונה על אותם משגיחים, והוא הורה להם להפריש, באומרו שכך הי' המנהג בעיר בעבר, וההסבר הוא שאף שהמכירה לא חלה – הרי זה פירות ישראל שגדלים בשדות השמורים שלא כדין, ובזה יש צד בבית יוסף שחייב להפריש הואיל ולדעתו שביעית אפקעתא דגברא, ושאלנו שוב למרן רבינו זצוק"ל והשיב שיכולים אנו לומר למשגיחים שינהגו כן, אבל הוסיף ואמר שבמועד שבו יגיעו ספיחין לחנויות לא יפרישו (שהרי הירקות היו קדושים בקדו"ש אבל לשיטת הר"ש אין בהם איסור ספיחין) והתבטא שזה "צחוק" מהמצוה שמפרישים תרומות ומעשרות – מתוצרת אסורה באכילה.
אח"ז הבאנו קמיה רבינו שמרן הגרש"ז אויערבך במנחת שלמה (סי' לח) כתב שכיון שקי"ל לדעת רוב הפוסקים שתרומה בזה"ז דרבנן, ופירות האילן גם בזמן הבית לרוב הפוסקים זה דרבנן, מסתבר שהפירות פטורים מתרו"מ, הרי דלדעתו בכה"ג אין חיוב תרו"מ אלא בדגן תירושו ויצהר, ואמר מרן רבינו זצוק"ל להראות דברי מרן הגרשז"א זצ"ל לאותו גאון (הנז"ל) ולומר לו, שאם כך יחזור מהוראתו להפריש תרו"מ מתוצרת היתר מכירה, וכך אכן נהגו המשגיחים.
(הנה כתבתי הדברים, עם כמה השמטת דברים, שאינם נוגעים להפרשת תרו"מ אלא לדעת מרן רבינו בענין המכירה, ודעתו זו כבר פורטה בהרחבה בריש הספר).
