הבא: סימן ט' השכרת כלים חקלאיים בשביעית ולפני שביעית <<
שביעית סימן ח'
הוראות מרן רבינו זצוק"ל בדבר נתינת כשרות בשנת השמיטה
הנה בשנות השמיטה האחרונות זכינו ובהרבה מקומות היו רבנים יראי ה' שלא רצו ליתן תעודת הכשר למאכלות אסורים כספיחין. אולם השלטונות לחצו אותם ליתן "הכשר", והרה"ג שליט"א העומדים על משמר הכשרות היו נבוכים כיצד עליהם לנהוג, ולבקשתם הבאנו הדברים קמיה דמרן רבינו זצוק"ל. וזה אשר השבנו להם ואף זכינו שעבר מרן רבינו זצוק"ל על כל הדברים והוסיף בכתי"ק "כנים הדברים".
לכבוד הרה"ג שליט"א העומדים על משמר הכשרות
שלו' רב
במענה לבקשתכם הבאתי קמי' מרן שליט"א את שאלותיכם בנושא שמירת שמיטה, וזה אשר זכיתי לשמוע מרבינו מרן (שליט"א) זצוק"ל.
א. א"א ליתן הכשר לשום איסור דרבנן, ובכלל זה איסור ספיחין בשביעית – כדי להציל איסור תורה של נו"ט, ודבר זה אינו צריך דיון.
ב. בכגון זה, אין להסכים שיהא גוף אחר שיתנו "הכשר" במקומו, כי הדבר דומה שמסכים שיתנו הכשר במקומו לבשר שנתבשל בלא מליחה או בשר עוף שנתבשל בחלב.
ג. במקרה שיש בבית העסק – מוצרים אסורים ומותרים (כגון מחלקת בשר כשרה ומחלקת ירקות ספיחין ח"ו), ויש חשש שאם לא יתנו הכשר למוצרים המותרים יביאו במקום מוצרים אסורים, על רבני המקום לדון בדבר אם רצוי ליתן הכשר לחלק מהמוצרים כדי למנוע מכשול. ויש לשים לב, כי נתינת הכשר לחצאין גם היא עלולה לגרום מכשול וטעות, וידונו בזה רבני המקום שליט"א.
ד. כאשר טרם הגיע מועד הספיחין – או כאשר נבדקה התוצרת ואין בה איסור ספיחין יש מקום לדון בשעת הדחק ולמניעת מכשול, ליתן תעודת הכשר כי המוצרים בחנות הינם כשרים. הגם שהמוכר עובר על איסור סחורה (ולחלק מהפוסקים אף הלוקח והגם שיש בזה גם שאלות של שמור ונעבד – בזה יש לסמוך על המקילין) ולציין כי התעודה מעידה רק על המוצרים שהם בהשגחה, ולא על דרכי המסחר בחנות, ודמיא להא דדן האגר"מ (יו"ד ח"א סי' נב).
הכו"ח בהוראת מרן עט"ר
יוסף י. אפרתי
כנים הדברים האמורים לעיל
יוסף שלו' אלישיב
ונוסיף הסבר אודות מה שכתבנו דדומה לדברי האגר"מ (יו"ד סי' נב) אודות נתינת כשרות במרכז יהודי שהאכילו נבלות וטריפות, והסכימו להכשיר המקום רק אם "יניחו אותם ליתן למי שרוצה לשתות חלב וגלידה קרה – אחר ארוחת הבשר", והתיר להם ליתן הכשר שם יעו"ש. וכתבנו רק דדמיא דאפשר לחלק בין המקרים, מחד בנידון דידן התוצרת שתהא תחת השגחה תהא כשרה מה שאין כאן שם שנותן חלב אחרי בשר ומאכילו איסור. ומאידך דרכי המסחר כאן אסורות, לעומת זאת שם המאכלים גופא כשרים ומותרים במכירה. ואילו כאן יש שאלה של שמור ונעבד ויש שאלה של סחורה. ולמעשה גם בסדר השביעית שהדפיס ר"ז שפירא התיר החזו"א בשעה"ד להקל בשמור ונעבד, וגם בסחורה. (רק שכתב שם שיקנו בהקפה). ובנידון דידן יש בזה דמיון גם למ"ש האגר"מ זצוק"ל בסוף התשובה "ויש מהם גם הרבה שהן כעין שוגגין שאין יודעין חומר האיסור מחסרון ידיעתם שהם כתינוק הנשבה בין העכו"ם שודאי גם מחוייבין אנחנו למנוע מהם איסורים כפי שאפשר". וכל דברינו רק לבאר הדבר, שהרי למעשה כבר הורה זקן רבינו זצוק"ל בכותבו "כנים הדברים האמורים לעיל".
