הבא: סימן ע”ג השתתפות אבלים בשמחת נשואי קרובים בתוך שלושים <<

יו”ד סימן ע”ב

דעת הלשם בענין להיות ש”צ בז’ ימי אבילות

הנה המנהג הרווח – הוא שהאבל או האבלים משמשים כש”צ – גם בימי השבעה. והנה כשישב רבינו מרן שליט”א ל”ע באבלות על בתו הרבנית אויערבאך ע”ה הראה מרן שליט”א את מה שכתב בעל הלשם בהגהה בכתי”ק עלי גליון השו”ע שלו וז”ל, “אך בתוך ז’ לא יתפלל להוציא את הציבור אם לא דליכא אחר וכמ”ש לקמן סי’ שפד סעיף ג’ וכן מפורש יותר בב”ח שם במ”ש שם בשם הר”מ ובשם הר”י מקורביל דדוקא לאחר ז’ ע”ש, והטעם הוא דחובתו הוא להיות יושב ודומם ולראות בעצמו כאלו הוא הטפל והאחרון לכולם ולא לעבור לפניהם להיות להם לראש והגם כי בספר בית הלל לא כתב כן אך מכל הפוסקים מוכח כמו שכתבנו”. אולם יצויין כי המנהג – וכן נהגו בבית רבינו שליט”א – (למרות דברי הלשם), שהאבלים ל”ע הינם ש”צ גם בימי האבילות.