הבא: סימן ד’ נאמנות ומינוי אשה לפיקוח כשרות ודין שררה <<

יו”ד סימן ג’

איסור מאכלים משום מראית עין

אודות שאלותיו בענין מראית עין, להאכיל מאכלים כשרים במסעדה אשר טעמם כטעם דברים אסורים, או מאכל פרווה שיש בו מראית עין שטעמו כטעם בשר, אבוא בקצרה.

בדבר המאכל המכונה בלשון ההמון “שרימפס כשר” וכוונתם למאכל כשר בטעם מאכל שרצים ודגים טמאים, הנה הקונים יודעים כי קיים מאכל כזה, ודמיא למה שפסק הרא”ש (נדה פרק ט’ הלכות כלאי בגדים סימן ז’) דבזה”ז אפשר להקל בחוטי משי דאין בזה משום מראית עין (עיין יור”ד סי’ רצח בענין קנבוס), וכבר כתבו האחרונים שחוששים למר”ע רק בכה”ג שיש כדמות הוכחה לצד האיסור.

יתירה מזו הסועדים במסעדה ואוכלים מאכל זה הרי אינו נראה להם כמראה הדג הטמא, וגם רוב האוכלים אינם יודעים שטעמו כטעם הדג הטמא שהרי מעולם לא נתגעלו במאכלי טומאה, לכן לכאורה אין כאן מראית עין. רק מהיות טוב כדאי שיצויין על התפריט כי ניתן לקבל במסעדה זו מעדן דגים כשר שטעמו כטעם הדג הטמא.

ובדבר לאכול מאכלי חלב אחרי אכילת תחליפי בשר צמחיים כבר נהגו להקל, והטעם הוא משום דכאן אין המר”ע של אכילת דבר איסור אלא מראית עין שעובר על איסור המתנה של אכילת חלב אחרי בשר וזה אינו אלא מר”ע באיסורי דרבנן, ובזה רבו המקילים כמבואר ברמ”א (סי’ פז סעיף ג’), ובפרט שרבו גם רבו היודעים מכך שתעשית תחליפי הבשר נפוצה מאד וידוע שמדובר בתחליף צמחי ולכן די שיציינו ע”ג המוצר שהמרכיבים הם תחליפי בשר צמחי וסגי בהכי.

אלו עיקרי הדברים שזכיתי לשמוע מהו”כ מרן רבינו עט”ר הגרי”ש אלישיב שליט”א.