הבא: סימן י' דין כלאים בגפן <<
זרעים סימן ט'
משא ומתן ותשובות ממורנו הגר"ח קנייבסקי שליט"א בענין הנ"ל
מכתב א
אל מע"כ הגאון האדיר פאה"ד חדב"נ מורנו הגר"ח קניבסקי שליט"א
הנה העזתי להעלות כמה שאלות להו"כ שליט"א – בעניני ערלה.
א. האם ניתן לקבוע מהו קוטר הנקב – שיהא בבחינת שורש קטן, הנחשב כעציץ נקוב. ובמאירי שבת כתב שהוא מעט פחות מכזית.
ב. מה דין נקבים מקובצים, היש מקום לדמות לשפופרת הנאד ולהחשיבו כנקוב.
ג. האם עציץ נקוב המונח ע"ג יתדות – חשיב כנקוב לכו"ע, לקולא ולחומרא, (כן נראה מחזו"א ערלה סי' א סקי"ז בטעם שחרס חשיב נקוב).
ד. הנה החזו"א (בסי' ב), כתב להוכיח שעציץ נקוב אף אם נתנו קודם נטיעתו מחדש בעציץ שא"נ מונין ערלה מנטיעה ראשונה, ואח"ז דחה ראיתו, ולשעבר זוכרני בשם כהדר"ג שס"ל דהחזו"א מספק"ל בשאלה כשמעבירים את העציץ במכונית, אם חשיבא העברה זו ניתוק וצריך למנות מחדש, או אפשר להקל הואיל והוי ניתוק לזמן. וראה בחזו"א דיני ערלה (סוף אות לב), שאפי' בעציץ שא"נ נשאר בצ"ע.
ה. הרבה שתלנים נוהגים לשים יריעות פוליאטילן ע"ג הקרקע למניעת עשבי', האם יריעה שתהא מחוברת לקרקע – תחשב כנקוב בצורה כזו: שהיריעה תהא מונחת בקרקע, וביריעה ישנם מספר חורים, ועל זה אדמה – האם היריעה בטלה לקרקע (כדין זורע באדמה בגג) או לא, או שמא זה נחשב עציץ נקוב בתוך עציץ נקוב כשהנקב של זה אינו כנגד זה שמתחתיו.
ו. בעציצים הנקובים קיימת שאלה שבורח העפר מתוך העציץ כשרוצים לשתול בו או לנטוע, בעיקר כאשר עושים חורים גדולים כדי שיחשב כעציץ נקוב – באו כעת בהצעה לשים בתחתית העציץ צמר סלעים שזהו דבר שמחלחל וע"ז לשים אדמה, צמר סלעים מורכב בעיקר מפירורי אבן בזלת, והוא עביר מאד לפי דעת המומחים לאויר ומים – ונסתפקנו דאפשר שאם לוקח צונמא ומפרר ומעבירו ממקום ושותל ע"ג חשיבו כא"נ, וא"כ ה"ה צמר סלעים ואסור לעשות כן. יורנו כהדר"ג מה חוו"ד בזה.
והנני בזה בכל חותמי הברכות
ובכל הכבוד,
יוסף י. אפרתי
הסבר למכתב השאלה
מכתב השאלות למורנו הגר"ח קניבסקי שליט"א היה אחד מהבירורים שנערכו במשך שתי עשרות שנים, כאשר ביקשנו במכון לחקר החקלאות למנוע מכשול ערלה ברחבי ארץ הקודש, (חלק מהדברים פורסמו בחוברות הליכות שדה במשך השנים וכן בספר משפטי ארץ ערלה בהוצאת בית המדרש). מטבעו של מכתב שהשאלה נכתבת בקיצור שהרי לפני המשיב (מורנו הגר"ח קניבסקי שליט"א) פרוסה היריעה כולה, לתועלת הקורא נרחיב בשורות דלהלן את השאלות.
שאלה א: בענין גודל הנקב כדי להחשיב עציץ לנקוב אין שיעור מפורש בש"ס. אכן בגמ' שבת (דף צה ע"ב) איתא חמש מידות בנקב בכלי חרס והם: מוציא משקה, כונס משקה, ניקב כשורש קטן, כמוציא זיתים, וכמוציא רימונים. מבואר בגמ' שנקב כשורש קטן הוא גדול מכונס משקה וקטן ממוציא זיתים – ואף על פי שבמושכל ראשון שורש קטן משמעותו חור בקוטר קטן אבל יתכן והוא קרוב לכונס משקה ויתכן והוא קרוב לכזית. ובמאירי בשבת כתב "עציץ שהוא נקוב בכדי שיצא ממנו שורש קטן והוא פחות מכזית מעט הרי הוא כקרקע והנטוע בו אינו מקבל טומאה… אף לענין תרומה ומעשר זרע תבואה בעציץ נקוב הרי הוא כארץ וחייב בתרומות ומעשרות וכו'". הרי שמבואר בדבריו שהוא קרוב לכזית.
שאלה ב: אף אם נאמר דבעינן קרוב לכזית האם כמה נקבים שכל אחד מהם פחות משורש קטן מצטרפים ביחד לשיעור להחשיבו לעציץ נקוב, ומצאנו לגבי נקב במקוה שכדי לערב מקוה פסול למקוה כשר צריך שהנקב שביניהם יהיה רחב כשפופרת הנאד ובשו"ע (סי' רא סעי' נד) פסק שאם יש נקבים דקים הרבה מצטרפים לשפופרת הנאד, והשאלה האם גם כאן כמה חורים קטנים יצטרפו לשיעור של שורש קטן.
שאלה ג: אם האילן הנטוע בעציץ משתרש בתוך הקרקע, הרי אנו חוששים שהניתוק מהקרקע לפני המעבר למטע יגרום שיצטרכו למנות לו שנות ערלה מחדש בגלל שהיניקה היא מהקרקע ולא מהעציץ, לכן מניחים את העציץ מוגבה מהקרקע. והשאלה האם גם כשמונח גבוה נחשב למחובר לקרקע או דוקא כשמונח ע"ג הקרקע נחשב למחובר, ובריטב"א בגיטין (דף ז ע"א) כתב לחלק בין למטה מי' טפחים ללמעלה מי' טפחים.
שאלה ד: סדר הדברים בהעברת שתיל שגדל בעציץ נקוב למטע – שמבצעים את ההעברה למטע ע"ג משאית, והשאלה האם זמן מועט זה של העברה החשיבה אותו לעציץ שא"נ וצריך יהיה למנות לו שנות ערלה מחדש. ובחזו"א (סי' ב סקי"ג) דן בשאלה זו והביא ראיה מהגמ' בגיטין (דף ז ע"ב) שדנה לגבי עציץ המונח ע"ג יתידות ויכלה הגמ' להביא ראיה מאילן שנעקר והסלע עימו דאם יכול לחיות פטור, והרי היה באויר לפני שנטעו אותו שוב ואם נאמר דחשוב א"נ הרי ניפסק חיותו, אלא ודאי דגם בנתנו בא"נ לא נתבטלה נטיעה ראשונה. ושוב דחה ראיתו שבסלע שבאויר השורש כנגד הנקב ובזה ודאי גם האויר נחשב לנקוב והוא מחובר. ונשאלה השאלה האם החזו"א רק דחה את ראיתו מדברי הגמ' אבל נשאר להלכה כדבריו בתחילה או שחזר גם מעצם דבריו.
שאלה ה: במטרה למנוע מעשבים וממזיקים לשבש את גידול השתילים בעציצים נקובים פורסים השתלנים יריעות פלסטיק ע"ג הקרקע עליהם הם מפזרים עפר. והשאלה ההלכתית היא האם עציצים המונחים ע"ג יריעות אלו נחשבים כעציצים נקובים. שאלה זו תלוי' כמובן בדברי הרא"ש בתשובה (כלל ב- ד) שפסק כי גינה חקלאית על הגג חייבת במצוות התלויות בארץ. אלא שיש לדון בדבריו אם הוא משום שפריסת העפר נותנת לגינה שם שדה או משום שעפר בגג נחשב כמחובר לקרקע. ולפי צד זה יצטרכו שהפלסטיק יתבטל לקרקע. בזמנו כתבנו (במכתב שפורסם בספר תבואת יוסף) בשם מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שצריך לפזר עפר ע"ג הפלסטיק בכמות שהעץ יוכל להתקיים בו ואז יחשב כמחובר לקרקע.
המכתב גם עוסק בהצעה נוספת – לחורר מספר חורים בפלסטיק כך שהעפר על הפלסטיק יחשב כ"עציץ נקוב" ובהנחת העציצים הנקובים על העפר אולי יחשב דינם כעציץ נקוב המונח על גבי עציץ נקוב.
שאלה ו: היו חקלאים ושתלנים שהציעו כדי למנוע בריחת עפר מתוך העציץ, שחלק מחומר המילוי של העציצים יהא "צמר סלעים" – שהם סלעי בזלת מפוררים שמייצרים אותו בחימום, מתוך מחשבה שדבר זה אינו גרוע מחרס והשתיל גדל בעציץ נקוב.
תשובה א
ממורנו הגרח"ק שליט"א
כב' ידידינו הרי"א שליט"א עיינתי בקשר לשאלות – בהל' ערלה
א. במאירי בשבת צ"ו בפחות מכזית מעט וכ"מ ל' הפוסקים. ויש מי שהעיד בשם מרן החזו"א שצוהו לעשות הנקב 2 צ"מ על 2 צ"מ וצ"ע.
ב. מסתבר שאין מצטרפין.
ג. בחזו"א ערלה סי' ג (א) סקט"ז אות ב' פסק דנחשב כמחובר וכ"פ בעה"ש סי' ע סי"ז.
ד. בחזו"א ערלה סי' ב סקי"ג נסתפק גם בזה ולא הכריע.
ה. לכאו' כיון שנתחבר לקרקע בקביעות לא גרע מגג.
ו. מסתבר דכיון שפיררו הו"ל עפר ממש ועי' חולין פ"ח א דשחיקת אבנים נזרע בו ומצמיח ומקרי עפר.
כל הנ"ל לפלפולא אבל למעשה יתייעץ הכל עם מו"ח שליט"א וכאשר יורה כן יקום. אם מו"ח שליט"א לא יסכים לא' מהנ"ל אבקש שיודיעני.
דוש"ת
חיים קניבסקי
מכתב ב
לאחר מכן שבנו ופנינו למורנו הגר"ח אודות עציצים שהי' העפר יוצא מהם דרך הנקבים (המדובר בעציצים קטנים ובחורים בעלי קוטר גדול) ולכן הועלתה הצעה להניח נייר בתחתית העציץ מתוך מחשבה שנייר איננו שונה מכלי חרס ולכן יחשב עציץ נקוב. מורנו הגר"ח דימה את הנייר לכלי עץ ולא לכלי חרס. מכיון שהחזו"א מכריע כי עציץ מעץ חשיב כאינו נקוב ובעי נקיבה בעץ (כפי מה שכתב מורנו הגר"ח במכתב המתוקן) אם כן א"א להשתמש בנייר לכסות הנקב (יעויין תשובת הגר"ש וואזנר שליט"א משפטי ארץ ערלה עמ' 163 שהקל בכיסוי נייר בתנאים מסויימים)
תשובה ב
ממורנו הגרח"ק שליט"א
בהג"מ פ"ח בשבת בשם מהרי"ח משמע דבגד ועץ שוין וא"כ לפ"מ שמצדד מרן החזו"א להקל דבעץ א"צ נקיבה לאילן לכא' ה"ה בגד ומסתבר דה"ה לנייר שנעשה ג"כ מעץ או מבגד ובענין ניילון ופלסטיק הדבר מסור למו"ח שליט"א להכריע. ולענין ליתן צמר עפר, לכאו' אם נותן עפר עד שקשה להוציאו נתבטל ואפי' אם אח"כ יוציאו אין לחוש ולמעשה הכל כהוראת מו"ח שליט"א.
מכתב ג
מע"כ הגהא"ד פאה"ד
מורנו הגר"ח קניבסקי שליט"א, אחדשכהדר"ג בכל הכבוד הראוי,
נתכבדתי ביקרתו, ובל"נ אדבר עם מרן שליט"א בזה, רק בהרמונתי' דכהדר"ג, כתב שם וז"ל: "בהג"מ פ"ח בשבת בשם מהרי"ח משמע דבגד ועץ שוין וא"כ לפ"מ שמצדד מרן החזו"א להקל דבעץ א"צ נקיבה לאילן לכאורה ה"ה בגד ומסתבר דה"ה לנייר", עכ"ל כהדר"ג, ולכא' לא כן כתב מרן זצלל"ה שהרי בדיני ערלה אות לב כתב "ויש לצדד להקל ולומר שאינו אלא מדרבנן" לגבי עציץ שא"נ מעץ הרי דס"ל דעץ שא"נ חשיב א"נ ולא כמו חרס "שחייב מה"ת" וכן משמע ערלה סי' א סקט"ז אות א.
יוסף יקותיאל אפרתי
תשובה ג
ממורנו הגרח"ק שליט"א
כנראה כתבתי טעות וצריך לתקן בהמכתב צריך נקיבה (במקום א"צ נקיבה).
