הבא: סימן ל' נשיאת כפים בתענית ציבור לכהן שאינו מתענה <<
או"ח ג' סימן כ"ט
בענין ברכת כהנים בכהן קטן
מעשה שהיה באחת מהישיבות בארה"ק, שהגיע אורח מחו"ל וביקש מרה"י דשם רשות להעלות את בנו הקטן עמו לדוכן, והסכים לו. לאחר התפילה נגש אליו אחד מרבני הישיבה וטען בפניו שכאן בישיבה קדושה זו התפללו גדולי עולם ולא נהגו שקטן עולה לדוכן. וביקשו לידע דעת מרן רבינו זצוק"ל בזה. ונקדים שיטות הפוסקים בברכת כהנים בקטן.
הנה כתב המחבר (סי' קכח סעי' לד) "קטן שלא הביא שתי שערות אינו נושא כפיו בפני עצמו, אבל עם כהנים שהם גדולים נושא, ללמוד ולהתחנך". ומבואר דכהן קטן בפני עצמו אינו נושא כפיו אפי' במקרה, וטעם הדבר כפי שהביא במשנה ברורה משמי' דרש"י (מגילה כד ע"א) שאין זה כבוד הציבור להיות כפופין לברכת קטן, אולם עם כהנים אחרים יכול לישא את כפיו. ובשו"ת הרדב"ז (ח"א סי' תקסה) כתב "ועל ענין כהן קטן אם מותר לעלות עם הגדול ולברך, אע"ג דאיכא פלוגתא בהאי מילתא כבר נהגו העולם שעולה כהן קטן עם הגדולים ומברך ויפה נהגו, ואפילו למ"ד שנשים העושות מצוה שאינם חייבות בה אינם מברכות, שאני קטן דאתי לכלל מצוה, ותו דחייב לחנכו מדרבנן ושפיר מברך, ואין צריך להאריך בראיות כי המנהג ראיה גמורה", עכת"ד. ומבואר בדבריו שכאשר עולים לדוכן כהנים ברי חיוב אף הקטן צריך לעלות. אמנם בחידושי הגהות הביא בשם המהר"ל דאפשר שהטור ס"ל "שאינו חייב לישא כפיו אפי' עם אחרים, אלא אם ירצה נושא כפיו", אבל אין חובה שהקטן יעלה.
ובגדר "קטן" שעולה לדוכן עם הגדולים עי' במ"ב (ס"ק קכג) שכתב שאין זה כדין חינוך בשאר מצוות כבר חמש או שש, אלא כפי השיעור המבואר בגמ' סוכה (מב ע"א ועי' בתוס' ד"ה היודע) בכל מצוה ומצוה, ואף כאן מזמן שיודע לישא כפיו כמנהגי הכהנים יש עליו דין חינוך ויכול לעלות.
אולם יש מהאחרונים שכתבו שאין כהנים קטנים עולים עם הגדולים. ועי' בנימוקי אור"ח (להאדמו"ר בעל מנחת אלעזר סי' קכח אות ד) שהביא שאביו בעל הדרכ"ת מנע מכהנים קטנים לעלות עם כהנים גדולים, וביאר טעמו כי לדעת רש"י (סוכה מב ע"א) אין כהן קטן עולה לדוכן ע"ש. וקדמו בהוראה זו הישועות יעקב (סי' קכא ס"ק טו) שכתב "ובזמנינו לא נהגו הקטנים לעלות אף עם כהנים אחרים", אמנם הוסיף "שיצאו הכהנים הקטנים מבהכ"נ אם רצונם להחמיר".
לגבי מה שכתב הישועות יעקב בסוף דבריו, שיש מקום להחמיר שיצאו הכהנים הקטנים מביהכנ"ס הי' מקום לדון שאולי כוונתו דווקא בחו"ל שעולים לדוכן רק ברגלים ומחמת זה הי' מקום לחייב הקטן לעלות עם הכהנים ברי החיוב הואיל ולא נקרא שהקטן מברך באופן קבוע, אבל באר"י שעולים כל יום – הרי שאם יעלה הקטן יהא זה באופן קבוע, ודבר זה אינו כבוד הציבור ולכן אינו עולה מדינא ואינו צריך לצאת, ודו"ק.
והנה בחודש שבט תשנ"ג אמר מרן רבינו זצוק"ל שהגם שכנים הדברים שקטן שיודע לישא כפיו כמנהגי הכהנים יכול לעלות עם כהנים אחרים לדוכן, המנהג הוא שעולה עמהם רק מיום שהתחיל להניח תפילין. והנה בחלוף השנים כפי הידוע היו פעמים שעלו בבית מדרשו של רבינו כהנים קטנים עם הגדולים, ומכאן אתה למד שהגם שהתבטא שהמנהג שאין עולים, לא אסר שכהנים קטנים יעלו לברך כל שיש עמהם כהנים ברי חיוב.
