הבא: סימן ז' בענין קשר של תפילין <<
או"ח ג' סימן ו'
בדיני חליצת תפילין ועוד
אבוא בקצרה אודות שתי שאלותיך בדיני חליצת תפילין. הראשונה האם בעינן לחלוץ של ראש ולהניחם בתוך שקית התפילין בטרם יחלוץ הש"י, והשאלה הב' מפני מה מקילין רבים בחליצת תפילין לפני רבם.
א. בענין חליצת תפילין כתב המ"ב (סי' כח ס"ק ח) דנכון ליזהר שלא יחלוץ של יד עד שיניח של ראש בתוך התיק, ומקור דבריו ציין בשעה"צ (ס"ק יד) לפמ"ג בשם הב"ח, ובב"ח סמך דבריו על מה שכתב הטור "וכשיסירן יסיר של ראש תחילה ויניחן בתיקן ואח"כ יחלוץ של יד", ודקדק הב"ח דכוונתו להורות דלא יסיר ש"ר וימתין מלהניחן בתיק עד שיסיר גם של יד, אלא מיד כשיסיר ש"ר תחילה יניחם בתיקו כדי שלא יבוא לידי שגגה להניח של יד תחילה ואח"כ של ראש", כלומר ביקש הב"ח שיניח בתיק תחילה "של ראש" ואחרי זה "של יד" כדי שלמחרת היום בבואו להניח תפילין לא יפגע בש"ר תחילה ויזדקק להעביר על המצוות. וראיתי למרן רבינו זצוק"ל בכתי"ק שכתב שכך הם דברי העיטור בהלכות תפילין (שער התפילין חלק ה) "דלא יחלוץ אותם עד שיחלוץ תחילה של ראש ויתנם בכיס שלהן ויחזור ויחלוץ של יד ונמצא של יד עליונים בשעה שרוצה להניחם". ועוד הביא שם רבינו זצוק"ל מדברי השע"ת (ס"ק ג) דכתב דדברי הב"ח עולים יפה לשיטתו דעושין התיק של התפילין גבוה וצר כדי להניח התפילין ש"י ע"ג התפילין ש"ר כדי שבזמן שבא להניח תפילין בודאי יפגע בש"י תחילה וכפי שנראה בעיטור. אבל אנן דנהגינן כדעת המג"א (וכמו שהביא המ"ב בס"ק ז) דיותר טוב ליתן התפילין בתיקן זה בצד זה משום דלשיטת הב"ח יוצא שמניח תפילין ש"י ע"ג התפילין ש"ר שקדושתו חמורה טפי (וכמבואר בריש סי' מד), ולכאורה אין ראוי לעשות כן – א"כ אין צורך להקפיד בכך. והוסיף השע"ת שמחמת כן השמיט המג"א דין זה דצריך להניח התפילין ש"ר בתיק קודם שיחלוץ הש"י, משום דסובר דמניחים התפילין בתיק זה לצד זה.
והנה המשנ"ב, הגם דכתב כמו המג"א דיותר טוב להניח תפילין בתיקן זה לצד זה, הביא דברי הב"ח דלא יחלוץ הש"י עד שיניח הש"ר בתיק, וצ"ע בטעמו. וראיתי בכי"ק של רבינו דהביא טעם נוסף להא דיש להניח התפילין ש"ר בתיק קודם שיחלוץ הש"י והוא מהפמ"ג "דאין ראוי להניח הש"ר מידו עד שיניחן בתיק", ולטעם זה הרי אפי' לדידן דנהגינן כהמג"א להניח התפילין בתיקן זה בצד זה, יש להניח הש"ר בתיק קודם שיחלוץ הש"י, ומובנים דברי המ"ב.
ועוד כתב רבינו בכי"ק טעם נוסף להאי דינא, דטוב יותר שיתעסק בהנחת הש"ר בתיק ובינתים הש"י מונח במקומו על ידו ומקיים מצות תפילין ש"י דהרי כל אחד מצוה בפנ"ע כמבואר בסי' כו. וגם לפי טעם זה דאמר רבינו יש להקפיד גם לדידן בהאי דינא, ולהניח תפילין ש"ר בתיק קודם חליצת תפילין של יד.
[ונראה לענ"ד דניתן להליץ טוב על אלו שכשחולצים התפילין בר"ח קודם תפילת מוסף ובכדי להזדרז לתפילת מוסף אין מקפידים ליתן התש"ר בתיק קודם שחולצים הש"י, דלפי שני הטעמים הנזכרים שפיר עבדי, דהרי אין זה חשיב בזיון לתש"ר, דדוקא כשהוא לא מניח הש"ר בתיק בלא סיבה הוי בזיון, אבל אם אינו מניח בתיק כדי שיוכל להזדרז להסיר השל יד ויוכל להתפלל עם הציבור אין בזה בזיון. וגם הטעם שמקיים בינתיים מצוות תפילין של יד איננו שייך כל כך כאן שהרי הוא מבקש להסירם כעת כדי להתפלל מוסף].
ב. בהא דראינו רבים שאינם מקפידים שלא לחלוץ תפילין בפני רבם, ולכאורה זה כנגד דין מפורש בשו"ע (סי' לח סעיף יא) "לא יחלוץ תפילין בפני רבו, אלא יפנה לצד אחר מפני אימתו ויחלוץ שלא בפניו", ראיתי לרבינו מרן זצוק"ל דציין בזה הענין לדברי הנושאי כלים ש"היינו רבו מובהק דרוב חכמתו הימנו" (מ"ב סקל"ה). ולכאורה אצל מרן רבינו זצוק"ל בהלו נרו על ראשנו הי' צריך להקפיד בזה, דגדול הדור – כרבו מובהק יחשב אף אם לא זכה לשתות מבאר תורתו, וכמבואר בתוספות (ברכות לא, ד"ה מורה), ומדברי התירוץ הראשון שם בביאור הא דשמואל חשיב מורה הלכה בפני רבו אע"פ שלא למד ממנו, הבין התרה"ד (סי' קלח) דחשיב לכל מילי כרבו מובהק, ועיין במהרי"ק (שורש קסט) דפליג דרק אם בא ללמוד אצל גדול הדור חשיב רבו – דלדעתו ב' תירוצי התוספות אחד הם, וכמדומני שבחיד"א בכמה מקומות נטה לדעת תרוה"ד, ראה מדבר קדמות (מערכת מ אות ז) וראיתי מביאים מספרו כסא רחמים (אבות דרבי נתן פרק א דף ע).
וזכורני שראיתי כמה וכמה ת"ח שלא הקפידו בזה. ואולי אפשר להסביר מנהגם דהנה מצאנו פלוגתא בטעם הדבר דלא יחלוץ בפני רבו. בט"ז הביא דעת רש"י דהוי זלזול שמגלה ראשו בפניו, ועוד טעם הביא שהוה כמורה הוראה בפני רבו דהם היו מניחין תפילין כל היום וכשהתלמיד חולץ מחזי כמורה הוראה דהגיע הזמן לחלוץ התפילין, ובמג"א כתב עוד טעם בשם השל"ה דבזמן שחולץ מונע עצמו מלשמש לרבו עיי"ש.
ויש מקום לעיין אם טעמים אלו קיימים כיום, שהרי הטעם שבחליצת תפילין הוא מורה הלכה בפני רבו – קיים כאמור רק אם מניחים תפילין כל היום. ולגבי טעמו של רש"י דהוי זלזול שמגלה ראשו בפני רבו, ראיתי בכתי"ק של מרן רבינו זצוק"ל שדן בהאי דינא של חליצת תפילין בפני רבו וציין לדברי הברכי יוסף (שם סעי' ח) דכתב דאפשר דהקפידא היתה דוקא בזמנם "דלפי סדר ומנהג צניפת ראשם היה צריך לגלות ראשו בחליצת תפילין, אבל לדידן בנקל יכול לחלוץ בלי שום גילוי". ויתכן דלדעת מרן רבינו עיקר הטעם דאיסור חליצה הוא מחמת גילוי ראשו כדעת רש"י ולכן כיום יש מקום לדון לקולא, דאף הטעם שמורה הלכה בפני רבו אינו שייך לדידן וכמשנ"ת ובזה ניחא מה דמצינו דרבים אין מקפידים בזה.
וכאמור, ראיתי בכתיבת יד קודשו של מרן רבינו זצוק"ל שציין את דברי הברכ"י לדון להקל בזה. אמנם כאשר שאלתי הלכה למעשה לרבינו השיב שאף שהיום אין מגלים הראש בזמן חליצת תפילין, בכל אופן יש להקפיד על דינא דגמרא, אולם חוץ לד' אמות של רבו מותר לחלוץ (אף אם נמצא באותו חדר).
שבתי ושאלתי עוד לרבינו אם גם בטלית יש להקפיד בכך והשיב רבינו [עפ"י דרכו המתבארת כאן] דאין צריך, שהרי כל יסוד האיסור בתפילין זה כדי שלא יגלה ראשו בפני רבו, ואף שבזמננו אין שייך זה, יש להחמיר – הואיל והדבר נאסר ע"י חז"ל, אולם לגבי טלית שלא מצינו שאסור אין מקום להחמיר כלל בזה"ז כשאין בזה חשש של גילוי הראש.
ג. ודאתינא להכא לדון בענין חליצת תפילין אוסיף עוד דבר שראיתי בכתי"ק של מרן רבינו זצוק"ל. הנה השע"ת (הנז' לעיל אות א) הביא מהמחזיק ברכה דבספר אור צדיקים (סימן כו סעיף יב) כתב שיש מניחים התפילין על הסידור לאחר שחולצים אותם, והעיר על זה "ואין נכון לעשות כך שלענין שבועה בנקיטת חפץ חמור סידור מנקיטת תפילין". ורבינו זצוק"ל ציין בכי"ק לדברי הט"ז בחו"מ (סי' פז) שכתב דטפי יש קדושה בתפילין ממה שיש בסידור דהא בתפילין נתקדשו שמות שבהם משא"כ בחומשים וכ"ש באותן שנדפסו, ובהמשך דבריו כתב הט"ז "ואף דהסמ"ע כתב דשאר ספרים עדיפי מתפילין לא נהירא כלל". והגם שמהשע"ת לא נעלמו דברי הט"ז (ע"ש) נראה דכוונת רבינו מרן זצוק"ל בכותבו ההערה לומר שמותר להניח תפילין ע"ג סידור וכדעת הט"ז.
