הבא: סימן ב’ בענין נט”י ליוצא מביהכ”ס <<

או”ח ג’ סימן א’

עד היכן חשיב מקום מגולה ביד

לכבוד

הבחורים בני הישיבה וכו’.

במכתבכם למרן רבינו הגרי”ש אלישיב (שליט”א) זצוק”ל כתבתם, “נסתפקנו עד היכן מותר לקפל את השרוולים בימות הקיץ, דמהמ”ב לכאורה משמע שתלוי לפי מנהג המקום”.

הנה המ”ב כתב (סי’ ב סק”א) “וכן צריך להזהר תמיד מחמת טעם זה שלא במקום הכרח מלגלות בשרו ואפילו מעט כל מה שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם, אולם רשאי לגלות ידו עד קובד”ו” (מרפק), ועיין במחה”ש (סי’ ד סקכ”ג). ולענין גילוי מקום שלמעלה מפרק הזרוע – כתב באגרות חזון איש (ח”א אגרת ד) דלמעלה מפרק הזרוע של היד בכל מקום חשיב מכוסה, “אף שרבו מגולי כל היד, בטלה דעתם”. וראה מה שכתבנו בזה בשו”ת ישא יוסף (ח”ג סי’ ד) אודות אם נגע במקום למעלה מן המרפק אם בעי נטילה.

אמנם בנדון שאלתכם עד היכן מותר בימות הקיץ לקפל השרוולים, על זה כתב רבינו בכי”ק על גליון מכתב השאלה שלכם, “אף שהדבר תלוי לפי מנהגי המקום, מ”מ על בן תורה להשתדל להיות צנוע בכל אורחותיו, כמ”ש בקצש”ע סי’ ג”.

הרי שציין מרן זצוק”ל לדברי הקצש”ע שכתב (סעיף א) “צריך אדם להיות צנוע בכל אורחותיו, ולכן כשלובש או פושט חלוקו ידקדק מאד שלא לגלות את גופו” – ללמד שאף אם נאמר דמכיון שנהגו בזה, לא חשיב כמקום שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם, הרי יש לכסות המרפק, דמעלה היא לבני תורה לכסותו אפילו במקום שמותר מעיקר הדין. ולכן לדעת מרן רבינו זצוק”ל אפילו אם נאמר דמנהג המקום הוא לגלות אף יותר מן המרפק, על בני תורה להשתדל שלא לקפל מעל המרפק. ולדעת מרן החזו”א למעלה מן המרפק אסור לגלות, דמה שרבו מגולי זרוע אינו חשיב מנהג דבטלה דעתם.