הבא: סימן קס"ב נטילת לולב בירושלים בגגין ועליות <<
או"ח ב' סימן קס"א
בענין נטילת לולב בירושלים המקודשת
מן המפורסמות הוא שמרן שליט"א חושש לדברי הביכורי יעקב (סי' תרנח) אשר מחדש כי גם בזה"ז יש ליטול לולב כל שבעה מדאורייתא בירושלים המקודשת, וטעמו ונימוקו דהרמב"ם בפירוש המשניות (סוכה פ"ג) מפרש דברי המשנה "במקדש היו נוטלים לולב כל שבעה", דהכוונה לירושלים (דלא כרש"י שפירש שהכוונה למקדש), ומכיון שקדושת המקדש וירושלים נתקדשה קדושת עולם ולא נתבטלה כמבואר ברמב"ם (פ"ו מהל' בית הבחירה הט"ז) הרי ירושלים בקדושתה, ולכן יש ליטול בה לולב כל שבעה (ועיין בזה בדברי מרן שליט"א בקובץ תשובות ח"א סי' סו). ומשום כך במשך שנים רבות נוטל רבינו לולב ברחבת הכותל המערבי בכל יום מימי חול המועד.
בשנים האחרונות נתרבו הבאים המבקשים לברך על הלולב של מרן שליט"א, והדבר נמשך זמן רב, ולכן בשנת תשע"ב מחמת חולשתו ביקשו ליטול לולב במקום מוצנע יותר אשר יהיו בו פחות אנשים ולא ברחבה הפתוחה ליד הכותל, וביקשו לעשות כן בבנין של מוסדות אש התורה המרוחק קמעא. והנה דבר פשוט – שהמבקש לקיים דברי הביכורי יעקב, עליו ליטול לולב בשטח שנתקדשה בו ירושלים, ובענין קידוש ירושלים ביאר הרמב"ם (פ"ו מהל' בית הבחירה ה"י ואילך) דכדי לקדש בעינן מלך, נביא ואורים ותומים, וסדר הקידוש מבואר שם (הי"ב) ואם כן שטח שהתווסף לירושלים שלא בסדר הזה אפי' בזמן הבית אינו בכלל קדושת ירושלים.
והנה מצאנו לשנים מרבותינו אחרוני הראשונים וראשוני האחרונים שנקטו לדבר פשוט – שהרובע היהודי ודאי שאין כולו כלול בתוך ירושלים המקודשת, ראה בכפתור ופרח (מהדורת ביהמ"ד ח"ג פר' מא עמ' כב) "שהרי ירושלים לחוד וציון לחוד" – כלומר השטח מחוץ לירושלים המקודשת נקרא ציון, "וזה קרוב מאד אל בית הכנסת שהוא היום שם ואל השכונה" ע"ש. וראה בזה מ"ש הרדב"ז (בכמה תשובות, ח"א סי' תרלג ועיין סי' תרלט שהזכיר אף דברי הכפו"פ ע"ש ור"ע ח"ב סי' תשלא) בענין פדיון מעשר שני בתחומי העיר העתיקה, שמפני הספק שמא שכונת היהודים בעיר העתיקה איננה בתוך ירושלים המקודשת סמכו תושבי העיר לפדות שם מע"ש, וראה בספר חרדים (פרק נב אות כא) וראה עוד בהערות לכפתור ופרח מהדורת בית המדרש (ח"ג עמ' כב ואילך) מה שהובא בשם הגט פשוט וכ"ה בטיב גיטין (שמות הערים אות טז) ומהר"ם חגיז (בספר ואלה מסעי עמ' ה ועמ' כב), שהרובע היהודי חלוק בין ירושלים לציון. – ע"ש שהחלוקה היא בחצי רחוב היהודים (צפון לדרום) כאשר החלק המזרחי צפוני הוא ירושלים.
ובספר עיר הקודש והמקדש (ח"ב פרק ג) האריך להביא ראיות כי ציון וירושלים חד הן, וציון היא חלק מירושלים. אבל הדבר ברור שאחרי שיש הרבה מרבותינו שחששו שחלק מהרובע היהודי איננו קדוש בקדושת ירושלים, הרי ודאי שהמבקש לצאת מכל ספק, ורוצה להדר ולקיים נטילת לולב בירושלים המקודשת ראוי שיטול במקום שהוא קדוש ודאי. ולכן בשנת תשע"ב ביקשנו לקיים המצוה במקום סמוך לכותל – בשיפולי הרובע היהודי, בבנין ישיבת אש התורה – שזה אינו רחוק הרבה מחומת הר הבית המערבית והדרומית והוא בתוך ירושלים המקודשת.
