או"ח ב' סימן נ"ה
בדיני ברכת האילנות
שאלותיך בענין הוראות מרן שליט"א בברכת האילנות, ועיקרם על דיוק לשון הגמרא (ברכות דף מג) "האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר וכו'".
א. האם חודש ניסן הוא בדווקא.
ב. האם לשון הגמ' "דנפיק" מורה דצריך לצאת חוץ לעיר לגינות ושדות.
ג. האם צריך דוקא כמה אילנות כלשון הגמ' "וחזי אילני".
ד. האם מברכים על אילנות ערלה, על אילנות מורכבים ועל אילנות שגדלים במרפסות ובגגות.
ה. האם לברך בשב"ק.
ו. האם בעינן שהאילן יניב הרבה פירות.
הנני להשיבך:
א. בענין מועד וזמן הברכה – רבינו נוהג לברך בימים הראשונים של חודש ניסן כפשטות לשון הגמ' והשו"ע. ועי' בכף החיים (סי' רכו בשם הברכ"י) מה שהביא בשם חכמי תורת הנסתר שלא לומר הברכה אלא בניסן. אמנם הבנתי מרבינו שליט"א שהגם שלכתחילה ראוי לומר הברכה דווקא בחודש ניסן, הרי שאם לא בירך בניסן יכול לברך אף אחרי ניסן.
ועוד שמעתי מרבינו לפני רבות בשנים שיכול גם לברך לפני חודש ניסן.
ועוד פשוט דודאי שבמקום שזמן הפריחה של האילנות הוא בתקופה אחרת כמו בחלק הכדור הדרומי שהפריחה היא בחודש תשרי, דמברך גם בחודש אחר כל שרואה הליבלוב פעם ראשונה. וע' במ"ב (סק"א) דכתב דהא דכתב השו"ע בימי ניסן "אורחא דמלתא נקט שאז דרך ארצות החמים ללבלב האילנות וה"ה בחודש אחר כל שרואה הליבלוב פעם ראשונה, מברך".
ב. המהר"ח פלאג'י בלב חיים (ח"ב סי' מד) כתב דיש לצאת לשדות ולגינות לומר הברכה, ותמך יתדותיו בדברי הגמרא "האי מאן דנפיק". ושמעתי בזה ממרן שליט"א שלא נהגו כן, ואף מרן אומר הברכה על עצים הנמצאים בחצר בנין.
ג. בענין לשון הגמ' "אילני" שזה לשון רבים, ראיתי שרבינו לכתחילה נוהג כמו שמובא בחיד"א (מורה באצבע אות קצח) שהמדקדקים מקפידים שיהיה ב' אילנות, אמנם אין צורך בשני מינים ודי בשני אילנות ממין אחד (לא הקפיד שיהיו שני האילנות סמוכים זה לזה). אך הוסיף שמעיקר הדין מותר לברך אף על אילן אחד.
ד. לכתחילה נהג רבינו כדברי הרעק"א (בגליון השו"ע) והדברי מלכיאל (ח"ג סי' ב) שלא לברך על אילנות שהם בשנות ערלה, אף שלדעתו מעיקר הדין מותר לברך על אילן בשנות ערלה שהרי מברכים על פריחת האילנות ולא על אילנות אלו בדווקא.
לענין ברכה על אילנות המורכבים באיסור (ששכיח לדאבוננו הרבה באר"י), לדעתו אין ראוי לברך עליהם שהרי אילנות אלו יסודם באיסור, משא"כ אילנות ערלה שלא איתעביד בהם איסור (וראה בכף החיים סקי"א). ולמעשה כן עולה מדברי הרב פעלים (ח"ג סי' ט) שמתיר לברך על אילן של ערלה ואינו מתיר לברך על אילנות המורכבים שהם "עשויים בידי אדם הפך רצון הבורא יתברך" (רב פעלים ח"ב סי' לו) – ולכן הגם שפירות אילן שהורכב באיסור מותרים באכילה אין ראוי לברך עליהם ברכת האילנות.
ולגבי ברכה על אילנות הגדלים במרפסות ובגגות שמעתי מרבינו דכיון דלא הכל מסכימים עם דברי הרא"ש דחשיב כמו שגדל בקרקע (כלל ב, סימן ד) וכמ"ש בשו"ת בית דוד (סי' א) ועוד – לכן ראוי שלא לברך על אילנות אלו.
ה. מה שהוספת לשאול לגבי ברכה בש"ק ראה בכף החיים שכתב שלא לברך, דחיישינן שמא יתלוש בשבת (ועוד הוסיף שם טעם עפ"י הסוד), ומאידך מובא בשם האדר"ת שהיה מברך בש"ק כדי להוסיף ברכה בש"ק למאה ברכות, ואכן מרבינו שליט"א שמעתי שיכול לברך בשבת.
ו. ולגבי השאלה אם בעינא שיהיה אילן מניב פרי בכמות מרובה – מילתא דא לא שמיע, כלומר לא סבירא לרבינו שליט"א ופשוט שאף אילן שנותן פירות אפילו בשיעור קטן – שבכהאי גוונא מותר לעוקרו מן הדין, אפשר לברך עליו, משום שהברכה היא על קיום אילנות בעולם אלא שסמכו חכמים הברכה כשרואה פריחתם אבל אין שום ענין בכמות הפרי שעל האילנות.
