או"ח א' סימן קי"ח

כמה הערות בת"ב שחל ביום א'

א. אחרי שברכת בורא מאורי האש אומרים בביהכנ"ס לפני איכה, נשאלה השאלה האם נשים יאמרו ברכה זו בביתם. הנה בדין ברכת בורא מאורי האש לנשים – מסקנת דברי הביה"ל (סי' רצו ד"ה לא) שאין נשים חייבות בברכה זו מפני שזו ברכה שהז"ג שנתקנה על בריאת האור במוצ"ש, אם כן אין ברכה זו כרוכה בחיובי נשים בשבת שבהם איתקש 'זכור' ל'שמור'. (ומשמעות דבריו גם שאין זה מהברכות שהז"ג שנהגו נשים לחייב עצמם).

אמנם שמעתי ממרן (שליט"א) זצוק"ל שמדברי הריטב"א בפסחים (דף נד ע"א) שכתב וז"ל, ומה שנהגו עכשיו העולם להוליך לבתיהם נר ששבת מביהכנ"ס לברך עליו לפי שהם מחברות [מחבבות] מצות וכיון שאפשר להם לקיים מקיימים המצוה מאחר שבאת לידם וסיפק בידם לעשות עכ"ל, משמע מדבריו שאפשר לנשים לברך.

אמנם למעשה שמעתי ממרן (שליט"א) זצוק"ל, שאין לנהוג כנגד דברי הביה"ל, אע"פ שהי' מקום לומר כי מכיון שהמ"ב לא ראה דברי הריטב"א ואם הי' רואה אפשר שהי' מודה, מכ"מ למעשה אי אפשר לומר שיאמרו ברכה כנגד הכרעת המ"ב לכן העצה היעוצה בזה – אחרי שברוב המקומות מתפללים ערבית מאוחר וכל המתפללים מגיעים בבגדי חול אחרי שהבדילו בין קדש לחול, ולא כמו שנהגו בעבר שהיו מתפללים בזמן והי' הש"ץ מחליף נעליו קודם ברכו והציבור מחליף נעליו אחרי ברכו (סימן תקנג), אלא הציבור מגיע לבית הכנסת יותר מאוחר כדאי שיברך בורא מ"ה בביתו ויוציא בני ביתו בברכה זו.

ב. בענין הבדלה במוצאי תשעה באב כשחל ביום א', הנה במ"ב (סימן תקנו סק"ג) הביא בשם הדגול מרבבה שאף על פי שבשבת חזון כתב הרמ"א (סימן תקנא סעיף י) שלכתחילה יתן יין ההבדלה לקטן לשתות – הרי מוצאי ת"ב קל יותר ממוצש"ק פ' חזון, וכנראה טעם הדברים כמו שכבר הביא בביאה"ל (סי' תקנח ד"ה עד) שהנהגות האבל בליל עשרה באב הוא רק מנהג כשר.

אמנם יש מהאחרונים (עיין פרמ"ג סי' תקנו א"א סק"א) שכתבו שגם במוצאי ת"ב יתן היין לתינוק (אע"פ שגם לדעתו מוצאי ת"ב קל מתשעת הימים – ראה סי' תקנח).

ושמעתי ממרן (שליט"א) זצוק"ל שמי שבידו עדיף שיעשה הבדלה על חמר מדינה – כגון: בירה, שלדעתו חשיב חמר מדינה (ודלא כמובא בשם מרן החזו"א דאין בזמן הזה חמר מדינה), וכדברים הללו כתב בערוה"ש וז"ל (סעיף ב) וגם לא יבדיל על היין אלא על שאר משקה דיין אסור במוצאי ט"ב, עכ"ל.