או"ח א' סימן ט'
עוד בעניין הנ"ל
אני מעתיק לך מן הכתוב ברשימותי – ובתוספת מה ששמעתי לאחרונה ממרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל.
לגבי השאלה האם מותר לאותם שמקפידים על כתב ב"י לצאת בס"ת שנכתב בכתב האר"י וכן להיפך, שכידוע החיד"א בשו"ת יוסף אומץ סימן יא כתב שלפיכך נהגו הספרדים שאינם עולים לתורה בספר תורה אשכנזי וכן להיפך, ועיין בשערי תשובה או"ח סימן לו סק"א וחזו"א סימן ט סק"ו מה שהאריך לקבוע שאותם שנוהגים לעשות הצ' ישרה הרי זה לעיכובא ואינם יוצאים ידי חובה בצ' הפוכה אך בזאת מרן (שליט"א) זצוק"ל מורה להקל לעלות לתורה בס"ת שהכתב בו (עפ"י מנהג ומסורת) שונה.
בקריאת התורה דאוריתא כמו בפרשת זכור ראוי להקפיד לאותם שנוהגים בכתב מסוים שיהא הספר תורה כתוב כפי המנהג.
לגבי הכנסת ס"ת בכתב האר"י לביהכ"נ שנהגו בו מקדמת דנא – בכתב ב"י, הבנתי ממרן (שליט"א) זצוק"ל שלא אריך למיעבד הכי שהרי משנים ממנהג המקום ובפרט לפי החזו"א שאין לברך על ס"ת שנכתב שלא בכתב ב"י.
[ואף בשבט הלוי (ח"י סי' ז) כתב "ובודאי תאחז כל קהילה ומדינה במנהגם כי כן נאה ויאה"].
בביהכ"נ חדש – שטרם נקבע מנהגם, ואחד מן המתפללים כתב ס"ת בכתב האר"י וביקש להכניסו לבית הכנסת ואותם שמקפידים בכתב ב"י מערערים על כך, הרי הכל לפי הענין – על פי העקרונות שנכתבו לעיל.
