הבא: סימן ס"ד בדבר לימוד ילדים וילדות בכיתה אחת <<

אבן העזר סימן ס"ג

הנהגה הראויה למטפלות בילדים בנים
בחינוך מיוחד

נשאל רבינו זצוק"ל אם מותר לאשה לטפל בילדים בנים בחינוך מיוחד שיש צורך ליגע בהם ולפעמים גם בדרך חיבה.

הנה בעיקר דין נגיעה פליגי הרמב"ם והרמב"ן אי הוה איסור דאורייתא, הרמב"ם (אסו"ב פכ"א ה"א) ס"ל דהוה איסור דאורייתא, ולהרמב"ן (בסה"מ ל"ת שנג) הוה איסור דרבנן, וכמש"כ "שלא נימנה ענין הקירבה לאו בפני עצמו". ועי' ב"י (יו"ד סי' קצה) דהביא דברי התרוה"ד דאסר לבעל רופא למשש דופק אשתו נדה. וכתב שם הב"י דלהרמב"ם יתכן דאף במקום סכנה יהיה אסור דהוה אביזרייהו דג"ע. ובש"ך (שם סק"י) פליג עליו וכתב דגם להרמב"ם לא הוה איסור דאורייתא רק כשעושה דרך חיבת ביאה, ובב"ש (סי' כ סק"א) פסק כהב"י.

ובנדו"ד, שמעתי ממרן רבינו זצוק"ל דאמנם אף אם נאמר דלגבי הילדים עצמם אין שאלה של איסור, אבל לגבי המורות והמטפלות יש. ולכן יש לנהוג כדלהלן.

א. בנגיעה שאינה של חיבה וכגון לתופשו כדי להרגיעו מכעסו וכדו' מותר גם בגיל מבוגר.

ב. בנגיעה של חיבה – כגון "לטיפה" לעודד הילד, שלדעת המומחים יש בזה תועלת לחינוכם, עד גיל תשע מותר במקום הצורך, אבל יש למעט כמה דאפשר.

ג. בילדים מעל גיל תשע אפשר להקל בדוחק בחלק הגוף המכוסה בבגדים אבל לא בגוף הילד.