מהי מצוות הפרשת חלה?
על מצוות הפרשת חלה נצטווינו בתורה (במדבר טו י"ט-כ' )
"והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה' ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה…"
כאשר מכינים עיסה העשויה מחמשת מיני דגן בכמות של עישרון על מנת לאפותה בתנור חייבים בהפרשת חלה מהבצק או הלחם, וכן בנתינת החלה לכהן (בזמן המקדש כשהיו הכוהנים טהורים).
איך מפרישים חלה?
מי מפריש?
מצוות ההפרשה מוטלת על בעל העיסה איש או אישה.
ונהגו שהנשים מפרישות חלה לתיקון חטאה של חווה, ולכן עדיף שהאישה תפריש. אם הבעל רוצה להפריש, כדאי שייטול רשות מאשתו, אך גם אם לא עשה זאת- ההפרשה חלה.
הכמות שיש להפריש?
מהתורה, מספיק להפריש "כלשהו", חתיכה קטנה. חז"ל נתנו שיעורים למצווה זו, אך בימינו, כאשר הכוהנים, להם מיועדת התרומה, טמאים ואסור להם לאכול אותה, מפרישים חתיכה קטנה. אמנם רבים מבני אשכנז נוהגים להפריש "כזית".
זמן ההפרשה:
לכתחילה יש להפריש לאחר הלישה, לפני האפייה, אך אם לא הפריש, יפריש לאחר האפייה.
מי מפריש?
הכמות שיש להפריש
זמן ההפרשה
סדר ההפרשה
מפרישים
בזמן הפרדת החתיכה יש לחשוב שעדיין לא מקיימים בכך את המצווה.
מברכים
אומרים
נהנים כהלכה
(אין לשרוף בתנור אפיה, אך ניתן לשרוף על המבערים שבכיריים). ישנם השומרים את החלה במקפיא ושורפים אותה בערב פסח בשריפת חמץ. על העושים כן יש להיזהר מאד שלא יבואו במשך הזמן לאוכלה בטעות. אם אין אפשרות לשרוף את החלה, יש להשליכה לאשפה בצורה מכובדת, עטופה בשקית ניילון וכדו'.
ישנן שתי שיטות בסדר ההפרשה:
שיטה א:
- מפרישים
- מברכים
- אומרים
שיטה ב:
- מברכים
- מפרישים
- אומרים
מאיזה בצק מפרישים חלה?
לפני שמפרישים חלה יש לבדוק האם העיסה אכן חייבת בהפרשת חלה.
עיסה החייבת בהפרשת חלה הינה עיסה העשויה מחמשת מיני דגן בכמות של עישרון שנעשתה על מנת לאפותה בתנור.
מהם חמשת מיני דגן?
חמשת מני דגן הם: חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל וכוסמין.
(מקובל שכוסמין הנמכר כיום הוא חיטת 'ספלטא' ונחשב לאחד מחמשת מיני דגן, לעומת זאת כוסמת הנמכרת כיום היא מין קטניות שאינו חייב בהפרשת חלה.)
מהי כמות של 'עישרון'?
חז"ל אמדו את שיעור עישרון בשיעור של 'מ"ג ביצים וחומש ביצה' (כמניין חלה),
ובמונחים של ימינו: ישנה מחלוקת מהי הכמות המתחייבת בהפרשת חלה בברכה אליה התכוונו חז"ל: יש לשים לב לכך שהכמויות משתנות בהתאם לסוג הקמח, וכן לכך שהינן בערך ולא בדיוק.
לשיטת רבי חיים נאה | לשיטת החזו"א | בלי ברכה | |
קמח חיטה לבן | כ- 1.666 קילו | כ- 2.250 קילו | כ- 1.200-1250 קילו |
קמח חיטה מלא | כ- 1.616 קילו | כ- 2.200 קילו | כ- 1.200-1.150 קילו |
שעורה | כ- 1.420 קילו | כ- 2.085 קילו | כ- 1.050 קילו |
כוסמין | כ- 1.640 קילו | כ- 2.205 קילו | כ- 1.175 קילו |
שיבולת שועל | כ- 1.197 קילו | כ- 1.805 קילו | כ- 890 גרם |
שיפון | כ- 1.390 קילו | כ- 2.030 קילו | כ- 1.040 קילו |
פירות הדר אחרי ט"ו בשבט
פירות הדר גם הנקטפים אחרי ט"ו בשבט דינם כפירות שביעית כיון שחנטו לפני ראש השנה, ופטורים מתרומות ומעשרות.
צבר (סברס) בתקופה זו
צבר (סברס) יש כבר מחנטת שמינית, אך עדיין מצויה אצל המשווקים כמות גדולה של צבר הקדוש בקדושת שביעית [מקירור] ויש לקנותו רק במקומות מפוקחים ולעקוב אחרי הכיתוב הנלווה.
תפוחי אדמה בתקופה זו
בימים אלו מתחילים להגיע לשוק תפוחי אדמה מזריעת שמינית. אמנם בחלק מן המקומות ישנם עדיין תפו"א מלקיטת שביעית האסורים באיסור ספיחין, או מגידולי נכרי והנוהגים כדעת החזון איש עליהם לנהוג
כאשר מפרישים עם ברכה ע"פ הכמויות הנ"ל ראוי מאד להחמיר בעוד כ- 50 – 100 גר' על הכמויות הנ"ל.
בני אשכנז נוהגים להפריש בלי ברכה גם מעיסה ששיעורה קטן מהשיעורים הנ"ל, ראה עמודת "בלי ברכה" בטבלה הנ"ל.
בני ספרד לא מפרישים כלל מעיסה כזו.
איזה בצק מתחייב בהפרשת חלה?
רק בצק המיועד לאפיה חייב בהפרשת חלה. אך אם רוצים לבשל את הבצק או לטגנו כגון בצק של סופגניות, לא מפרישים ממנו חלה, ובני אשכנז יפרישו בלי ברכה.
אמנם, גם בצק המיועד לבישול, אם אופים אפילו חתיכה קטנה ממנו – חייב בהפרשת חלה.
הנוזלים בעיסה:
תנאי נוסף לחיוב העיסה בהפרשת חלה הוא שהקמח נילוש דווקא באחד משבעת המשקים. שבעת המשקים הם: יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם, מים. וסימנם: "יד שחט דם".
אם העיסה נילושה ב'מי פרות' בלבד, כגון מיץ תפוזים או מיץ תפוחים וכדומה ללא שום תערובת של מים או של אחד משאר המשקים הנ"ל, ישנו ספק אם צריך להפריש חלה מעיסה זו ולכן למנהג בני אשכנז יפריש בלי ברכה, ולמנהג בני ספרד אין צריך להפריש. (יש להימנע מלהכין עיסה כזו, אך אם הכין, ינהג כנ"ל.)
בצק המיועד לחלקו לכמה אנשים:
אם מחלקים אותו לפני האפייה, ולכל אחד לחוד לא תהיה כמות החייבת בהפרשת חלה, פטור מהפרשת חלה.
אם מחלקים אותו לאחר האפייה, חייבים בהפרשת חלה.