תשובה:
במקרה המתואר, מותר לאכול מספר פלחי אננס כטעימה חינמית במטע בלי להפריש תרומות ומעשרות. הסיבה העיקרית לכך היא שזוהי אכילת ארעי הפטורה מחובת הפרשת תרומות ומעשרות.
חשוב לציין כי במקרה זה אין "מקח" (קנייה) או "חצר" (מקום משתמר), שהם גורמים המחייבים בתרומות ומעשרות. ועל אף שמדובר במספר פלחים, אין "צירוף" הקובע למעשרות בלא שאחד התנאים הללו יתקיים.
השולחן ערוך (יורה דעה סימן שלא סעיף צא וסעיף צז) אמנם מחייב הפרשת תרומות ומעשרות ברימון שלם, אך זאת רק כאשר יש מקח או חצר, תנאים שאינם קיימים בסיטואציה הנוכחית.
לדעת החזון איש (מעשרות סימן ד' סעיף קטן י'), גם אכילת כמות גדולה נחשבת ארעי, כל עוד אינה מוגדרת כסעודת קבע או כהכנה לאכילה עתידית. החזון איש מדגיש: "ענין עראי וקבע אינו תלוי בכמותה של האכילה אלא באיכותה, כיצד מילא את הכלי או ליקט כל צרכו ומוליך לביתו, דתנן פ"ק דאוכל עראי, אוכל אחת אחת אפי' אכל הרבה, והוא בכלל עראי". ההבדל המשמעותי בין ארעי לקבע תלוי באיכות האכילה ולא בכמותה.
כמו כן, אין חשיבות לעובדה שהאכילה אינה מתבצעת מתחת לעץ שממנו קוטפים, כדי שתהא זו אכילת ארעי, שכן אין לכך מקור הלכתי מבוסס. החזון איש מוסיף שרק כאשר אדם קובע את הפירות לסעודתו, או מכין אותם לאכילה מאוחרת יותר, הם נחשבים לקבע ואסורים ללא הפרשת תרומות ומעשרות.
לסיכום, במקרה של טעימות חינמיות במטע כפי שתואר, מותר לאכול גם כמות גדולה של פלחי אננס ללא חיוב בתרומות ומעשרות, כל עוד האכילה נעשית באופן ארעי ולא כחלק מסעודת קבע או הכנה לאכילה מאוחרת יותר.
האם מותר לאכול מספר פלחי אננס כטעימה חינמית במטע מסחרי, כאשר המוכר חותך ומחלק אותם ללא תשלום או התחייבות לקנייה, ללא הפרשת תרומות ומעשרות?