מדריכים הלכתיים

מאמרים

שאלות ותשובות

דין רמת הגולן לעניין שמיטה

שאלה:

יצאנו לחופשה משפחתית ברמת הגולן, ובחצר הדירה ששכרנו מצאנו עץ פרי. ברצוננו לשאול האם פירותיו קדושים בקדושת שביעית, והם מופקרים, או שמא רמת הגולן נחשבת כחוץ לארץ?

תשובה:

רמת הגולן נכללה בכלל הארץ שהובטחה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים בפרשת לך לך, אך אינה כלולה בגבולות הארץ המפורשים בתורה בפרשת מסעי. ומכל מקום חלקים גדולים מרמת הגולן, נכבשו על ידי משה רבינו וניתנו לחצי שבט המנשה, והם ארץ סיחון ועוג. דעת הרמב"ם והראב"ד שעולי בבל לא החזיקו בארץ סיחון ועוג, והשביעית נוהגת שם מדרבנן, ואין נוהג שם איסור ספיחין. אכן יש מקומות בארץ סיחון ועוג שהחזיקו בהם עולי בבל, ומכיון שלא נתברר היטב מה הם המקומות הפטורים, הוראת רבותינו להחמיר ולנהוג בכל רמת הגולן גם בקדושת שביעית וגם באיסור ספיחין. להרחבת התשובה לחץ כאן
ממתי צריך לחשוש לאיסור ספיחין

שאלה:

בלוחות זמני השביעית היוצאים לאור על ידי בית המדרש להלכה בהתישבות מצוינים שני זמנים שבהם יש לחוש לאיסור ספיחין, האחד הזמן בו עלול להיות מאותו ירק מסוים ספיחין בשוק, והשני הזמן בו יש ממנו רוב ספיחין בשוק. לדוגמא: גזר, מתחיל להיות בשוק מאיסור ספיחין מט"ז טבת השתא, ומג' שבט  כבר יש לחוש שרוב הגזר המצוי בשוק הכללי (שאינו מהדרין) אסור בספיחין. ולא התברר לי ע"פ שורת הדין מאימתי צריך לחוש לאיסור ספיחין האם כבר מעת שמצויים ספיחין בשוק מאותו המין, או שרק כאשר הרוב בשוק הוא ספיחין אז אסור.

תשובה:

כאשר קונה בשוק ויש שם חנות שבודאי מוכרת ספיחין נחשב קבוע וכל מה שקנה אסור. כאשר לא ידוע על חנות שמוכרת ספיחין אבל יש רגלים לדבר שיש חנות כזו, צ"ע האם נאסר. כאשר באותו מקום אין רגלים לדבר שיש חנות שמוכרת איסור ספיחין, מותר לכו"ע. מקובל שהלוחות שהתפרסמו בחיי חזו"א ציינו רק לזמנים שהיה רוב ספיחין בשוק, ומשמיה דמרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל מטו להחמיר כאשר יש רגלים לדבר שיש ספיחין בכל מקום ומקום. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
דין בית שאן לעניין שמיטה

שאלה:

אני מתגורר בבית שאן, כידוע, בית שאן היא מהמקומות שלא נתקדשו על ידי עולי בבל. האם מותר לי לזרוע ולשתול בחצרי בשמיטה?

תשובה:

אכן, בית שאן היא מהמקומות שלא נתקדשו על ידי עולי בבל כדי שיסמכו עליהם עניים בשמיטה. אך גם במקומות אלו אסור לזרוע ולעבוד, ככל שאר ארץ ישראל, וגם ישנה קדושת שביעית בגידולים שגדלים שם. הקולא היחידה שנוהגת להלכה במקומות שלא כבשום עולי בבל, שאין נוהג שם איסור ספיחין. אמנם גם בנוגע לאיסור ספיחין למעשה אין אפשרות להתיר, מכיון שאין לנו ידיעה ודאית היכן הם גבולות בית שאן שנמנעו מלקדשה כדי שיסמכו עליה העניים בשביעית, ולכן בכל אזור בקעת בית שאן והסביבה, אסור לעבוד את האדמה, כל הנזרע שם אסור באיסור ספיחין, ומה שגדל שם בהיתר קדוש בקדושת שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
דין הערבה הצפונית לעניין שמיטה

שאלה:

קיבלתי ארגז עם ירקות מעין יהב, הנמצאת בערבה הצפונית. האם יש בירקות אלו איסור ספיחין וקדושת שביעית?

תשובה:

דין הישוב עין יהב, וכל איזור הערבה הצפונית, שנוי במחלוקת. יש אומרים שהוא נחשב כחוץ לארץ ואין שם קדושת שביעית ולא איסור ספיחין, ויש אומרים שיש לחשוש שמא הוא מארץ ישראל, וכן היתה דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ולפי זה יש לנהוג קדושת שביעית בפירות שגדלו שם, ויש לנהוג איסור ספיחין בירקות שנזרעו שם. איזור הערבה הדרומית, מן המעלה ה-30 ולדרום, נחשב בוודאות כחוץ לארץ. להרחבת התשובה לחץ כאן
ירקות שהתחילו לגדול בשישית ונלקטו בשביעית

שאלה:

כמה שבועות לפני תחילת השמיטה זרעתי בגינתי ירקות, והם הספיקו לנבוט ולבצבץ מעל פני הקרקע עוד לפני ראש השנה. אמנם עיקר גידולם יהיה בשביעית. האם ירקות אלו אסורים באיסור ספיחין?

תשובה:

נחלקו הראשונים בדבר, ולהלכה אנו נוקטים כדעת רוב הראשונים, שאם הירקות התחילו לגדול בשנה השישית - אין בהם איסור ספיחין. והחזון איש נוקט שלדעה זו, כל שנבטו הירקות בשישית מעל פני הקרקע, אפילו מעט, אין בהם איסור ספיחין. אמנם, יש בירקות אלו קדושת שביעית לכל דבר, אסור להפסידם ואסור לסחור בהם. להרחבה התשובה לחץ כאן
פירות השייכים לשנת השמיטה ומצוה להפקירם

שאלה:

בחצרי עץ לימון שנותן פירות כמה פעמים בשנה. בתקופה זו רוב הלימונים שעל העץ גדלו כמעט לגמרי בשנה השישית, אך יש בו גם לימונים שהופיעו בשישית וגדלו בשביעית, ואף לימונים קטנים וחדשים - שהופיעו בשביעית. ברצוני לדעת אלו לימונים עלי להפקיר ואלו לא? וכן מאימתי יש להפקירם, משעה שהופיעו או רק כאשר יגדלו?

תשובה:

לימונים שהחלו לצמוח בשביעית, יש להחמיר ולנהוג בהם קדושת שביעית החל מתחילת צמיחתם, וכן להפקירם משעה זו. לימונים שהתחילו לצמוח בשישית, אך הגיעו לשליש גידולם בשביעית, יש לנהוג בהם קדושת שביעית, ויש להפקירם מאז שהגיעו לשליש גידולם. אבל לימונים שהגיעו לשליש גידולם בשישית, אינם שייכים לשנת השביעית ואין חובה להפקירם. והגם שאתרוגים שהגיעו לשליש גידולם בשישית ונלקטו בשביעית יש להחמיר ולנהוג בהם קדושת שביעית, מפני שנלקטו בשביעית, אין הלימונים בכלל זה אלא דינם כשאר הפירות, שאין מתחשבים כלל בשעת הלקיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
נטיעה שניטעה באיסור בשנה השישית

שאלה:

לפני כמה שנים, בחודש אלול שלפני השמיטה הקודמת, נטעתי עץ פרי בגינתי. עתה התברר לי שנטעתי אותו מאוחר מידי, והנטיעה היתה באיסור. האם עלי לעקור את העץ? ומה דין הפירות שכבר גדלו על העץ?

תשובה:

מי שנטע עץ פרי בשישית בזמן האסור לנטיעה, כאשר נודע לו הדבר עליו לעקור את העץ, אף אם הנטיעה היתה בשוגג, ואפילו אם כבר עברה שנת השמיטה. אולם הפירות שגדלו על העץ לפני שעקר אותו, אף שגדלו באיסור, מותרים באכילה. להרחבת התשובה לחץ כאן
מתי צריך לכתוב את הפרוזבול ?

שאלה:

בערב ראש השנה של תחילת השמיטה התעורר ויכוח בין המתפללים בבית הכנסת, האם צריך כעת לכתוב פרוזבול, או שהזמן הנכון לכתיבתו הוא בערב ראש השנה של מוצאי השמיטה. מה הוא הזמן הנכון לכתיבתו?

תשובה:

נחלקו הראשונים האם צריך לכתוב פרוזבול בערב ראש השנה של תחילת שנת השמיטה. והעיקר להלכה שזמן כתיבת הפרוזבול הוא בערב ראש השנה של מוצאי השמיטה. אכן דעת הרבה פוסקים שראוי להחמיר ולכתוב פרוזבול גם בערב ראש השנה של תחילת השמיטה. להרחבת התשובה לחץ כאן
פירות נכרי שהיו בזמן הביעור ברשות ישראל שאינו נוהג בהם קדושת שביעית

שאלה:

התארחתי אצל ידידי, והלה הציג בפני בקבוק של יין משובח מיבול שביעית. לשאלתי, האם ביער את היין, השיב ידידי שהיין נעשה מענבים של יבול נכרי, והוא אינו נוהג קדושת שביעית ביבול נכרי. הסתפקתי, האם עבורי, שאני נוהג קדושת שביעית ביבול נכרי, יין זה מותר בשתיה או לא?

תשובה:

כפי שביארנו כאן, הנוהגים קדושת שביעית בפירות של נכרים, אכן חייבים גם לבערם. אך אם בזמן הביעור היו הפירות ברשות הנכרי, לא נאסרו הפירות, והקונה יבערם ביום הקניה. אולם פירות נכרים, שהיו בזמן הביעור ברשות ישראל, ולא נתבערו, אסורים הם לאחר הביעור, ואפילו אם היו אצל ישראל שאינו נוהג בהם קדושת שביעית. ויש אומרים שגם במקרה זה, כשבאו לידי מי שנוהג בהם קדושת שביעית, יבערם מיד ויוכל להשתמש בהם. להרחבת התשובה לחץ כאן
ירקות ‘עולי מצרים’

שאלה:

לאחרונה נכנסתי לחנות ירקות באחת הערים, וראיתי שעל אחד הדוכנים תלוי שלט מעניין: "אוצר בית דין - עולי מצרים". כשהבחין המוכר בפליאתי, הסביר לי שבירקות אלו אין איסור ספיחין. רציתי להבין מה הכוונה "אוצר בית דין – עולי מצרים", והאם באמת אין בהם איסור ספיחין?

תשובה:

כשכבשו ישראל את הארץ בימי יהושע, נתקדשה ארץ ישראל בקדושה ראשונה, וכשגלו ישראל בימי בית ראשון בטלה קדושתה. כשחזרו עולי בבל בימי עזרא, קידשו את הארץ קדושה שניה, וקדושה זו לא בטלה. אמנם, עולי בבל לא התיישבו בכל הארץ שנתקדשה בקדושה הראשונה, ויש מקומות שכבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל. המקומות שקידשום עולי בבל, נוהגים בהם כל דיני שביעית. אולם המקומות שקידשום עולי מצרים ולא קידשום עולי בבל, נוהגת שם קדושת שביעית, אך לא גזרו חכמים שם איסור ספיחין. ולכן, אם זרעו שם ירקות לפני השמיטה, אף אם לא הספיקו לנבוט מעל הקרקע לפני השמיטה, מותרים הירקות באכילה, לפי שבאותם מקומות לא נוהג איסור ספיחין. אמנם יש בהם קדושת שביעית, והם אסורים בסחורה, ולכן עושים אוצר בית דין על ירקות אלו. וזהו פשר השלט 'אוצר בית דין – עולי מצרים'. אמנם, הוראת רבותינו זצוק"ל שלמעשה אין לסמוך על זה להלכה, מכיון שמקומות אלו שכבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל אינם ברורים כיום די הצורך, ולכן אין להתיר איסור ספיחין גם באיזורים שנחשבים כמקומות שלא כבשום עולי בבל. להרחבת התשובה לחץ כאן