מדריכים הלכתיים

מאמרים

שאלות ותשובות

הכמות שמותר לקחת מאוצר בי"ד

שאלה:

ראיתי בבית הכנסת מודעה מטעם אוצר בית דין שהם מחלקים ארגזי מיץ ענבים משובח במחיר זול במיוחד. ברצוני לגשת ולקחת כמות של חמשה ארגזים, שתספיק לי למשך כל השנה. האם ישנה הגבלה על הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין?

תשובה:

אסור לקחת פירות שביעית מן ההפקר, או מאוצר בית דין, אלא בשיעור שאדם מכין לאכילת ביתו לימים מועטים. ובזמנינו שדרך אדם לקנות ארגז יין, אפשר להקל לקחת ארגז גם מאוצר בית דין. אמנם יש מפוסקי זמננו שכתבו שהרשות ביד בית הדין לחלק גם כמות גדולה יותר, כשהדבר נחוץ לתועלת הענין ולטובת הציבור. ואכן לשיטה זו, אם ביד בית הדין מצויה כמות גדולה של יין, ובית הדין החליט לטובת הציבור לאפשר חלוקה בכמות רבה יותר, מותר לקחת כפי הכמות שמאפשר בית הדין. להרחבת התשובה לחץ כאן

ראיתי בבית הכנסת מודעה מטעם אוצר בית דין שהם מחלקים ארגזי מיץ ענבים משובח במחיר זול במיוחד. ברצוני לגשת ולקחת כמות של חמשה ארגזים, שתספיק לי למשך כל השנה. האם ישנה הגבלה על הכמות שמותר לקחת מאוצר בית דין?

ביעור באוצר בי”ד

שאלה:

בביתי ארגז של בקבוקי יין שקניתי מאוצר ב”ד. ברצוני לדעת האם יש חובת ביעור על יבול של אוצר בי”ד?

תשובה:

גם פירות או יין שנקנו מאוצר ב”ד חייבים בביעור, כשאר פירות שביעית שיש לו בביתו. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
לקטוף פירות מפרדס שמטופל על ידי אוצר בי"ד

שאלה:

בשלהי שנת השמיטה יצאתי לאחד מפרדסי האתרוגים, כדי לקטוף לעצמי אתרוג של הפקר. כשהגעתי אל הפרדס, ראיתי פועלים של אוצר בית דין שקוטפים את האתרוגים עבור האוצר. האם מותר לי לקחת מן האתרוגים הללו?

תשובה:

גם הפירות המוחזקים והמטופלים על ידי אוצר בית דין הינם הפקר, ורשאי כל אדם ללקט מהם כפי השיעור שמותר ללקט בשאר שדות הפקר. אך לאחר שכבר נלקטו הפירות ונאספו על ידי בית הדין, אין לקחת מהם ללא רשות. ואדם הלוקח פירות מהאוצר או ממקום החלוקה בלא לשלם - יתכן שנחשב כגזלן. להרחבת התשובה לחץ כאן
ארבעת המינים לאחר סוכות

שאלה:

מה לעשות עם האתרוג הקדוש בקדושת שביעית אחרי סוכות? האם ניתן להכין ממנו ריבת אתרוגים? ומה לגבי הלולב, ההדסים והערבות?

תשובה:

אתרוג אתרוגים מגידולי הארץ קדושים בקדושת שביעית, ומותר להכין מהם ריבות ולאכלם כדין פירות שביעית ואסור להפסידם. זמן הביעור באתרוגים הוא כפי הנראה בחודש שבט, ובע"ה נעדכן לאחר בדיקה בשטח בבוא העת, יש לעקוב אחר הפרסומים בנושא. הדס לולב וערבה בהדסים לולבים וערבות אין קדושת שביעית משום שהם לא עומדים לשימוש של מאכל או ריח ומותר לנהוג בהם בכשאר שנים.
דמי שביעית במכירת פירות שביעית

שאלה:

ליקטתי שני אתרוגים מפרדס מופקר, בחרתי לעצמי אחד מהם, ואת השני, שהיה גם הוא אתרוג מהודר, מכרתי לשכני בסכום נאה. ברצוני לדעת האם הכסף שקיבלתי בעד האתרוג נתפס בקדושת שביעית.

תשובה:

כסף שמתקבל בעד פירות שביעית נתפס בקדושת שביעית. ובאופן זה שקיבל בעד האתרוג סכום גבוה, מחמת הידורו, יש הסוברים שכל הסכום ששולם עבורו נתפס בקדושת שביעית. ויש הסוברים שאין הקדושה נתפסת אלא כפי שווי אתרוג אחר שכשר למצוה. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
תקנת אוצר בית דין

שאלה:

מהו אוצר בית דין? כיצד מותר לבית הדין למכור פירות של שביעית, הרי הפירות הפקר? מפני מה אין בזה איסור סחורה?

תשובה:

אוצר בית דין מוקם לתועלת הציבור. אנשים רבים אינם יכולים לגשת בעצמם אל המטעים והפרדסים ללקט את פירות השביעית, בפרט אלו הדרים בערים המרוחקות מן המטעים והפרדסים. לפיכך שולח בית הדין פועלים מטעמו ללקט את הפירות לצורך הציבור, לא למכרם, אלא לחלקם בערים. יתרה מזאת, בעלי הפרדסים והמטעים עלולים לזנוח בשביעית את אילנותיהם, ולא לבצע בהם אף את המלאכות המותרות, שהרי אסור להם למכור את הפירות. כתוצאה מכך עלול היבול להיפגע, ולא יימצאו פירות לשומרי שביעית. לפיכך שוכר בית הדין פועלים מטעמו שיטפלו בעצים כפי המותר, ועל ידי כך יימצאו פירות לחלוקה לכל דורש. להרחבת התשובה לחץ כאן
חלוקת פירות אוצר בית דין בתוך חנות רגילה של פירות וירקות

שאלה:

בחנות הירקות שלי אני מוכר בשביעית יבול חו"ל, אולם נתבקשתי על ידי לקוחותיי, להקצות בתוך חנות הירקות שלי גם מדפים למכירת ירקות יבול נכרי ולמכרם על ידי שליחות, וגם מדפים לחלוקת פירות אוצר ב"ד. האם יש בכך בעיה שפירות שביעית נמסרים לציבור בתוך חנות ירקות?

תשובה:

פירות שביעית אסור למכרם כדרך שמוכרים אותם בשאר השנים, אולם פירות שהם מחולקים לציבור ואינם נמכרים כלל, מותר לחלקם בחנות רגילה כאשר ניכר שפירות אלו הינם מאוצר בית דין, ויש מחמירים שאין לחלקם בחנות שמוכרים שם שאר פירות וירקות. להרחבת התשובה לחץ כאן
קניית פירות נכרי ממי שאינו נוהג בהם קדושה

שאלה:

בחנות הירקות הסמוכה לביתי מוכרים יבול נכרי כרגיל, בלא שטר שליחות, משום שבעל החנות סומך על השיטות שאין קדושת שביעית ביבול נכרי. האם מותר לי לקנות יבול נכרי בחנות זו, או שמא עבורי נחשב הדבר כסחורה, שכן אני כן נוהג קדושת שביעית ביבול נכרי?

תשובה:

מי שנוהג קדושת שביעית בפירות נכרי מחמת שרבותיו מורים כך מעיקר הדין, לא יקנה פירות נכרי בחנות שבעליה אינו נוהג בהם קדושה. ואם נוהג בהם קדושה רק בתורת חומרא, אף אם קיבל זאת על עצמו כהנהגה קבועה, יש מקום להקל לו לקנות שם. אולם מי שנוהג קדושת שביעית בפירות נכרי רק במידת האפשר ובגדר הידור בעלמא, יכול לקנות פירות בחנות כזו. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
ממתי צריך לחשוש לאיסור ספיחין

שאלה:

בלוחות זמני השביעית היוצאים לאור על ידי בית המדרש להלכה בהתישבות מצוינים שני זמנים שבהם יש לחוש לאיסור ספיחין, האחד הזמן בו עלול להיות מאותו ירק מסוים ספיחין בשוק, והשני הזמן בו יש ממנו רוב ספיחין בשוק. לדוגמא: גזר, מתחיל להיות בשוק מאיסור ספיחין מט"ז טבת השתא, ומג' שבט  כבר יש לחוש שרוב הגזר המצוי בשוק הכללי (שאינו מהדרין) אסור בספיחין. ולא התברר לי ע"פ שורת הדין מאימתי צריך לחוש לאיסור ספיחין האם כבר מעת שמצויים ספיחין בשוק מאותו המין, או שרק כאשר הרוב בשוק הוא ספיחין אז אסור.

תשובה:

כאשר קונה בשוק ויש שם חנות שבודאי מוכרת ספיחין נחשב קבוע וכל מה שקנה אסור. כאשר לא ידוע על חנות שמוכרת ספיחין אבל יש רגלים לדבר שיש חנות כזו, צ"ע האם נאסר. כאשר באותו מקום אין רגלים לדבר שיש חנות שמוכרת איסור ספיחין, מותר לכו"ע. מקובל שהלוחות שהתפרסמו בחיי חזו"א ציינו רק לזמנים שהיה רוב ספיחין בשוק, ומשמיה דמרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל מטו להחמיר כאשר יש רגלים לדבר שיש ספיחין בכל מקום ומקום. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
עודף בחנות שמוכרים בה פירות שביעית

שאלה:

בחנות המכולת שליד ביתי מוכרים גם פירות נכרים, שאני נוהג בהם קדושת שביעית. בשנת השמיטה אני קונה במכולת רק מוצרים אחרים, כגון לחם וחלב. לפעמים אני משלם בשטר של סכום גדול, ומקבל מן המוכר מטבעות עודף. האם עלי לחשוש שהעודף שקיבלתי הוא קדוש בקדושת שביעית?

תשובה:

מכיון שידוע שיש בקופה גם מעות שביעית, צריך הלוקח להתנהג במעות שקיבל כבדמי שביעית. וזאת על אף שידוע שרוב המעות שבקופה אין בהם קדושה. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
קניית פירות שביעית ממי שאינו שומר תורה ומצוות

שאלה:

במושב המרוחק בו התארחנו בימי הנופש, פועלת חנות של פירות וירקות, ובעל החנות אינו שומר תורה ומצוות. ברצוננו לשאול האם היה מותר לנו לקנות שם מפירות האילן, שאין בהם חשש ספיחין, ולשמור עליהם בקדושת שביעית?

תשובה:

אין להתיר לקנות פירות שביעית בחנות שמוכרים אותם כרגיל, משום שהמוכר עובר בכך על איסור סחורה, והלוקח עובר באיסור של לפני עיור לא תתן מכשול. ויש אומרים שהלוקח עצמו עובר גם הוא על איסור סחורה, בכך שהוא קונה את הסחורה האסורה. ומלבד זאת, חכמים קנסו את מי שאינו שומר את מצוות השמיטה, ואסרו לקנות ממנו כל דבר שיש בו 'זיקת שביעית', אפילו אם לא נעשה בו איסור. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
נתינת פירות שביעית כמתנה

שאלה:

בארגון החסד שבהנהלתי מתארגנים לקראת מבצע התרמה ארצי, שייערך כמה ימים אחרי טו בשבט. עלה בדעתי לשלוח בערב טו בשבט מגשי פירות נאים, אל התורמים הקבועים של הארגון, הן כהכרת הטוב על תרומותיהם הקודמות והן כדי לחמם את הלבבות לקראת מבצע ההתרמה המתקרב. ברצוני לדעת האם אין חשש איסור סחורה בכך שאני מעניק להם פירות שביעית כגמול על תרומתם הקודמת, או כדי שימשיכו לתרום למוסדנו?

תשובה:

מותר לשלוח פירות שביעית במתנה אל התורמים, הן כהכרת הטוב והן כדי לחמם את ליבם לקראת המגבית. ועל אף שהדבר נראה כנתינת שכר בעד העזרה - אין בזה איסור סחורה. אכן, יש לוודא שהמקבלים יהיו מודעים לכך שמדובר בפירות שביעית, ושהם ינהגו בהם קדושה כדין. להרחבת התשובה לחץ כאן >>
מכירת יבול חו"ל

שאלה:

במרכול שבבעלותי מוכרים בשנת השמיטה פירות וירקות מיבול חו"ל. ברצוני לשאול האם מותר למכור פירות אלו כרגיל בשנת השמיטה?

תשובה:

פירות חו"ל, אין בהם איסור סחורה. אולם חכמים גזרו שלא למוכרם במידה ובמשקל, שלא יטעו להחליף בינם לבין פירות ארץ ישראל הקדושים בקדושת שביעית. אמנם אם הבקיאים בטיב פירות וירקות יכולים להבחין בהם שהם מחו"ל, וכן אם רוב הפירות המצויים ממין זה הם מחו"ל, מותר למוכרם כרגיל. וכן אם הם מונחים בחנות באריזות מיוחדות, שרשום עליהן ארץ המוצא של הפירות, מותר למוכרם כרגיל. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
ירקן שאינו מבין את מהות ענין השליחות

שאלה:

לאחרונה עברנו להתגורר בעיר מרוחקת, בה נוסדה קהילת אברכים צעירה ומתפתחת. לקראת שנת השמיטה באו האברכים בדברים עם הירקן השכונתי, וסיכמו עמו שהפירות שבחנותו ימכרו בהסדר "שטר שליחות". אכן, הירקן אינו מבין את ענין השליחות לאשורו, והוא מתייחס לנושא כאל "טקס דתי" ותו לא. האם הסדר השליחות הזה תקף, ומאפשר לנו לרכוש פירות נכרים בחנותו?

תשובה:

אם המוכר אינו מבין את ענין השליחות כלל, והוא מתייחס אליה כאל טקס דתי בלבד, אכן יש מקום לחשוש שחתימתו אינה מועילה והשליחות בטלה. אכן אם יכתבו את שטר השליחות כחוזה משפטי שיהיה קביל גם בערכאות, יבין המוכר שהחוזה אכן מחייב, וחתימתו על השטר תהיה תקפה. הדרך הנכונה היא לפנות לאחת מוועדות הכשרות המנוסות והמקובלות, שתקבל על עצמה את הסדרת השליחות מול הירקן ואת הפיקוח על התוצרת. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
קניית יבול נכרי בהבלעה

שאלה:

בעל חנות הירקות הסמוכה לביתי נוהג כהסוברים שאין קדושת שביעית ביבול נכרי, ולכן הוא מוכר בחנותו פירות נכרים כרגיל, ללא שליחות. אני נוהג קדושת שביעית בפירות נכרים, ורבותי מורים כך מעיקר הדין, אך אני מחפש דרך לקנות פירות נכרים באותה חנות, בלי להכשיל את המוכר באיסור סחורה. ברצוני לשאול האם אוכל לקנות פירות אלו בהבלעה, כלומר: אסכם עם בעל החנות שאקנה דבר נוסף ואשלם עליו ביוקר, ואקבל את הפירות בחינם?

תשובה:

לדעת החזו"א אין ההבלעה מועילה להתיר איסור סחורה, ולדעתו אין היתר לקנות פירות אלו על ידי הבלעה. רק במקום שהמכירה מותרת, כגון שליקט לאכילה ומוכר מעט, מועילה ההבלעה שלא יתפסו הדמים בקדושת שביעית. אך יש חולקים וסוברים שההבלעה מועילה גם להתיר את הסחורה בפירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן>>
קניית פירות שביעית מגוי

שאלה:

באזור מגורי ישנה חנות פירות וירקות שהיא בבעלות נכרי. האם אני יכול לקנות שם פירות מיבול נכרי, שיש בהם קדושת שביעית, או שיש בזה חשש של מסירת דמי שביעית לגוי?

תשובה:

נחלקו הפוסקים בדבר, האם כשקונה פירות שביעית מגוי הדמים נתפסים בקדושת שביעית, והאם יש בזה איסור של מסירת דמי שביעית לגוי. אמנם הכרעת החזו"א שמותר לקנות פירות שביעית מגוי. להרחבת התשובה לחץ כאן
פריעת הלוואת פירות – בפירות שביעית

שאלה:

לפני שבת לויתי משכני מספר תפוזים של אוצר בית דין. ברצוני לדעת האם אוכל להחזיר לו תפוזים של אוצר בית דין, או שעלי להחזיר לו דוקא תפוזים של חולין, מיבול שישית או מיבול חו"ל?

תשובה:

פירעון חוב מדמי שביעית אסור, ועל כן יש להחזיר תפוזים של חו"ל או של שישית, ובאופן שאין חשש ריבית. אולם יש סוברים שמי שלוה פירות שביעית והתנה שיחזיר פירות שביעית, רשאי לפרוע תמורתם פירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן
תרומות ומעשרות בפירות שביעית

שאלה:

נזדמן לידי פרי הקדוש בקדושת שביעית שבעליו לא הפקיר אותו. האם יש להפריש מפרי זה תרומות ומעשרות? והאם יש הבדל לענין זה, בין פירות שגדלו ביד ישראל שלא הפקירם, לבין פירות שגדלו ביד נכרי ונגמרה מלאכתם ביד ישראל? כמו כן, במידה וצריך להפריש תרומות ומעשרות ברצוני לשאול איזה מעשר עלי להפריש מפירות אלו, מעשר שני או מעשר עני?

תשובה:

פירות שגדלו ביד ישראל שלא הפקירם כדין, לדעת המבי"ט פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות, ולדעת הבית יוסף חייבים. החזו"א הכריע להלכה כדעת המבי"ט, שהם פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות, אך יש שנהגו להפריש מהם בלי ברכה, לצאת ידי שיטת הבית יוסף. פירות נכרים שנגמרה מלאכתם ביד ישראל, צריך להפריש מהם בלא ברכה. ואינם כדין פירות ישראל שאמרנו שיש שמפרישים מהם לחומרא בלבד, אלא יש להקפיד להפריש מהם, משום שלדעת הרבה פוסקים על זה החרימו חכמי צפת, שלא לאכול מפירות אלו בלא הפרשת תרומות ומעשרות. יש לציין עוד כי פירות וירקות שגדלו בעציצים שאינן נקובים בבית שבמקום הצורך אנו מקלים שאין בהם קדושת שביעית חייבים בתרומות ומעשרות מדרבנן אלא אם כן הופקרו לגמרי. וביחס לשאלה איזה מעשר יש להפריש מעשר שני או מעשר עני, מעיקר הדין צריך להפריש מהם מעשר עני. אמנם נהגו להפריש מספק גם מעשר שני, ולומר בנוסח ההפרשה כך: "ומעשר עני בדרומם של הפירות, ואם צריך מעשר שני יהא מעשר שני בדרומם". ויחלל את המעשר שני בלי ברכה. להרחבת התשובה לחץ כאן
חלוקת פירות אוצר בית דין כדרך מכירה רגילה, בשקילה ומדידה

שאלה:

האם מותר לאוצר בית דין לחלק פירות שביעית כדרך מכירת פירות הרגילה, בשקילה ובמדידה או שעליהם לחלק באומדן בלבד?

תשובה:

אוצר בית הדין רשאי לחלק את הפירות גם במידה ובמשקל. אך יש שהחמירו שגם אוצר בית דין לא יחלק אלא באומדן, ולא במידה ובמשקל. להרחבת התשובה לחץ כאן
תשלום על פירות אוצר בית דין

שאלה:

נגשתי לתחנת חלוקה של פירות אוצר בי"ד, ולהפתעתי גיליתי שמחיר הפירות שם לא היה זול במיוחד יחסית למחירם בחנות הסמוכה. התפלאתי מאד, שהרי כפי הידוע לי פירות האוצר הינם הפקר, ובית הדין רשאי לגבות תשלום אך ורק לכיסוי ההוצאות?

תשובה:

על אף שבית הדין אינו גובה תשלום בעד הפירות עצמם, אלא לכיסוי ההוצאות בלבד, קורה לפעמים שמחיר הפירות אינו נופל בהרבה ממחיר הפירות בשוק. וזאת משום שלפעמים הוצאות בית הדין הן מרובות מאד. ומכל מקום על בית הדין לחלק את הפירות במחיר זול ממחיר השוק, כדי שיהיה ניכר שהפירות הינם הפקר. להרחבת התשובה לחץ כאן
פירות שנשמרו זמן מה במהלך השמיטה

שאלה:

באמצע שנת השבע זכיתי להתקרב ליהדות והתחלתי לשמור את מצוות השמיטה. כשחזרתי בתשובה - הפקרתי לאלתר את הפירות הגדלים בחצרי, אך בחודשים הראשונים של השמיטה היו הפירות שמורים. נודע לי שיש מחלוקת בין הפוסקים לגבי פירות שביעית שנשמרו באיסור, האם הם מותרים באכילה. ברצוני לשאול מה דין הפירות שבחצרי? האם לדעת האוסרים, פירות אלו אסורים באכילה?

תשובה:

נחלקו הראשונים האם פירות שביעית שלא הופקרו כדין נאסרו באכילה או לא. והעיקר לדינא ש'שמור' מותר באכילה, אבל יש רבים שנמנעים ואינם אוכלים מן ה'שמור', לחוש לדעת הראשונים המחמירים. בשיטת האוסרים 'שמור' באכילה, מצאנו דיון בין הפוסקים מה הדין ב'שמור לזמן', כלומר: פירות שלא היו מופקרים במשך כל שנת השמיטה, אלא במקצתה נשתמרו ובמקצתה הופקרו, האם נחשבים הם ל'שמור' או לא. והעיקר לדינא, שאם היו הפירות מופקרים בזמן הבצירה והקטיף - מותר להקל ולאוכלם. להרחבת התשובה לחץ כאן
חשש ספיחין בשיחי ירקות שנמצאו ביער

שאלה:

במהלך טיול שערכנו בשנת השמיטה ביער ירושלים, מצאנו לפתע שיח עגבניות שניכר שצמח שם מעצמו. האם עגבניות אלו אסורים באיסור ספיחין?

תשובה:

אין בעגבניות אלו איסור ספיחין, והן מותרות באכילה, אך יש לנהוג בהן קדושת שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן