תשובה:

שתילים שהוכנו באיסור בשמיטה אסור להשתמש בהם לאחר השמיטה, פעמים משום שיש עליהם חובת עקירה, פעמים משום שנעבדו באיסור, פעמים משום איסור ספיחין ופעמים משום מסייע ידי עוברי עבירה, ועל כן יש לחוש שהשתילים הוכנו באיסור, אמנם במקום צורך גדול יתכן שיש להקל בחלק מהמקרים וכמבואר להלן. להרחבת התשובה לחץ כאן >> להנחיות לקניית שתילים ועציצים בשנה השמינית לחץ כאן >>

תשובה:

מותר לקטוף ענפי אילן או פרחים בשנת השמיטה ולקשט בהם את הבית כנהוג, ובתנאי שקוטפם בצורה שלא מועילה לגידול העצים שנשארו. אם קוטף ממקום הפקר או פרחי בר אין צריך לדקדק בזה. ואחרי החג אם הם ענפים ופרחים שאין בהם ריח אין בהם קדושת שביעית ומותר לזורקם. אך אם יש בפרחים ריח יש אומרים שיש בהם קדושת שביעית, ולכן אין לזורקם אלא להמתין עד שיתייבשו ואז לזורקם לפח ויש מקילים לעוטפם בשקית ולהניחם בפח האשפה.   להרחבת התשובה לחץ כאן>>

תשובה:

כאן נתבאר שרצפת שיש או קרמיקה חוצצת בפני היניקה, ועל כן מותר להוריד את העציץ אל הרצפה אם היא עשויה מחומרים אלו. אך לגבי מרצפות רגילות (בלטות) הבאנו שם שיש שסוברים שאינם חוצצות, ויש מחמירים בזה גם בקומות גבוהות. אך יש סוברים שגם למחמירים שמרצפות רגילות אינן חוצצות, מותר להניח את העציץ עליהן לזמן קצר, כגון לצורך ניקוי הצלחת. ויש מחמירים גם בזה. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

מותר להשקות בשמיטה גם פרחי נוי ודומיהם, אם יש חשש שינבלו, גם אם אין לאותם פרחים ערך רב. אך נבהיר שלפעמים הפרחים אסורים באיסור ספיחין, כמו שנבאר בהרחבה בהרחבה, ופרחים כאלו אין להשקותם בשום אופן. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

מותר להכניס את העציצים לבית, אבל אסור יהיה להוציאם אחר כך החוצה. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

אדניות אלו, על אף שאינן נקובות, הן חמורות יותר מסתם עציץ שאינו נקוב העומד בבית. וכבר נתבאר כאן שלכתחילה אין לשתול פרחים אפילו בעציץ שאינו נקוב העומד הבית, אלא שאין למחות ביד המקילים. אך באדניות הקבועות ברצפה או בקירות הבנין, אין לזרוע גם לשיטת המתירים לזרוע בעציץ שאינו נקוב בתוך הבית. שאדניות אלו דינם כמחוברות לקרקע, ואסור לשתול בהם. וכן אין לטפל באדניות בשאר מלאכות כרגיל בכל שנה. אבל מותר להשקותן כפי הצורך לקיום הצמחים, וכן מותר לבצע בהן מלאכות דרבנן, כאשר הן נצרכות לקיום הצמחים, כדי שלא ימותו או כדי שלא ינזקו נזק מרובה שלא יהיה ניתן לתקנו בקלות לאחר השמיטה. כמו כן, אדניות גדולות המחזיקות ארבעים סאה ויותר, נחשבות גם הן כקרקע ואין לזרוע ולשתול בהן אף בתוך הבית. ועיין בביאורים כמה הוא נפח של ארבעים סאה לענין זה. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

עציצים וכדים שנמצאים במרפסת שאינה מקורה, דינם כקרקע לענין שמיטה. הטיפול בהם ייעשה אך ורק לפי כללי הטיפול בצמחי הגינה, ההשקיה מותרת לצורך קיום הצמחים בלבד, וכן מלאכות דרבנן מותרות רק להצלת הצמחים ממוות, או מנזק חמור. לגבי עציצים וכדים הנמצאים במרפסת מקורה, או בתוך הבית, קרא כאן. להרחבת התשובה לחץ כאן .

תשובה:

יש אומרים שמותר להעביר את השתיל כרגיל מהמשתלה הביתה, ויש אומרים שמכיון שמצוי מאד שתוך כדי ההעברה מתנתק העציץ מיניקתו, על ידי שיעבירנו דרך מקום מרוצף וכיוצא בזה, ואחר כך ישוב ויעבור מעל הקרקע ויתחבר מחדש, על כן צריך לעטפו בניילון, או להניחו במהלך כל ההעברה על גבי דבר המפסיק, כך שיהיה הפסק בין העציץ ובין הקרקע במשך כל זמן ההעברה. וכאשר מביאו הביתה, לכל הדעות יש להניח אותו על גבי דבר המפסיק, באופן שישאר עציץ שאינו נקוב. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

יש הסוברים שהמרצפות הרגילות (בלטות) אינן חוצצות, והמונח על גבן כמונח על גבי הקרקע. ויש מחמירים בזה גם בקומות עליונות, כדוגמת המקרה שבשאלה, משום שהבית כולו נחשב מחובר לקרקע. אך אם הריצוף בבית עשוי משיש או מקרמיקה, נחשב העציץ כאינו נקוב. וכן אם שטחו מתחת לעציץ יריעת פי. וי. סי. נחשב העציץ כאינו נקוב. ויש שכתבו שלפי המחמירים שרצפה בקומה העליונה אינה חוצצת, אזי גם אם העציץ עצמו מונח על גבי דבר המפסיק כגון יריעת פי. וי. סי. אלא שנופו נוטה חוץ מן היריעה ומאהיל על הרצפה, נחשב גם כן כעציץ שאינו נקוב. אמנם יש אומרים שבכל אופן הריצוף הוי הפסק, ודינו כעציץ שאינו נקוב. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

אם יריעת ההצללה אינה מונעת את חדירת הגשם או קרני השמש, אין להחשיבה כבית, ואין להקל בעציצים אלו כבעציצים שבתוך הבית. אך אם יריעת ההצללה מונעת את חדירת הגשם והשמש, והיא מפריעה לגידול הצמחים, דינם כעציצים שבתוך הבית. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

על אף שמדובר בעציץ שאינו נקוב, אין לשתול בו פרחים חדשים בשנת השמיטה, ומכל מקום המקיל בזה יש לו על מה לסמוך. ולענין הטיפול בעציץ, כגון השקייה ושאר מלאכות דרבנן, אפשר להקל ולבצען גם כשאין חשש מיתה או נזק גדול במניעתן. אך יש מחמירים שלא לבצע גם מלאכות דרבנן אלא כפי הנצרך לקיום הפרחים. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

אם נשפך ממנו הרבה עפר, או שהתרופפה אחיזת השורשים בגוש האדמה באופן שאינו יכול לחיות כלל במצב כזה, אסור להחזירו ולהעמידו על מקומו. אם שורשי הצמח לא התנתקו מן האדמה, ולא נשפך הרבה עפר, והצמח היה יכול להמשיך ולחיות כך כמות שהוא הפוך ושפוך לפחות במשך שבועיים, מותר לחזור ולהעמידו על מקומו. אבל אסור להחזיר את העפר לעציץ. אמנם אם יכול לחיות כך במשך שבועיים, אבל לא יוכל להמשיך לחיות כך לאורך זמן, מותר להחזיר גם את העפר כדי שהצמח לא ימות. ויש שכתבו שאם נחסר מהעפר שמסביבו, קשה לשער אם יכול לחיות במצבו הקיים, ולכן יש להחמיר ולא להחזיר את העפר. להרחבת התשובה לחץ כאן