תשובה:

שתילים שהוכנו באיסור בשמיטה אסור להשתמש בהם לאחר השמיטה, פעמים משום שיש עליהם חובת עקירה, פעמים משום שנעבדו באיסור, פעמים משום איסור ספיחין ופעמים משום מסייע ידי עוברי עבירה, ועל כן יש לחוש שהשתילים הוכנו באיסור, אמנם במקום צורך גדול יתכן שיש להקל בחלק מהמקרים וכמבואר להלן. להרחבת התשובה לחץ כאן >> להנחיות לקניית שתילים ועציצים בשנה השמינית לחץ כאן >>

לאחר ששנת השמיטה הסתיימה ברצוני לשתול בגינתי שתילי ירק ונוי, האם מותר לי ללכת למשתלה ולקנות שתילים או שאסור עדיין לקנות כי יש לחשוש שהשתילים נזרעו והוכנו בשמיטה?

אם אכן אסור לקנות שתילים שהוכנו בשביעית יש איזשהו לוח המעדכן ממתי השתילים במשתלות הינם מזריעה של שמינית?

תשובה:

אם החצר מרוצפת, מותר לנקותה כרגיל. ואף בחצר שאינה מרוצפת יש מתירים לנקותה אם רגילים לנקותה מידי שנה לאחר החופשה, שהרי ניכר לכל שעושים זאת רק לצורך ניקיון ולא לעבודת הקרקע. ויש שסוברים שצריך לבצע את הניקיון באופן שיהיה ניכר שעושים לניקיון ולא לעבודת הקרקע, כגון לנקותה במטאטא ולא במגריפה. ויש מחמירים שאין לנקותה בכל אופן. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

יש להבחין בין חצר שגדלים בה גם עצים ושיחי נוי אחרים, אשר הניכוש יכול להועיל לצמיחתם, לבין חצר ריקה שאין בה אלא עשבי בר. אם אין בחצר עצים נוספים, או אפילו יש בה עצים נוספים אבל אינו צריך לנכש בקרבתם, יכול לנכש את עשבי הבר, ובלבד שכוונתו היא רק למניעת שריפות או להרחקת נחשים וזוחלים, וגם אין בדעתו לשתול ולזרוע לאחר השמיטה במקום שמנכש. ובכל מקרה לא ינכש את העשבים עם שורשיהם, אלא יקצץ את גבעולי העשבים בלבד. ואם החצר מרוצפת ועלו עשבים בין המרצפות, מותר לנכשם כרגיל, עם שורשיהם. אבל בקרבת עצים ושיחים אין לנכש כלל, אפילו אם כל כוונתו היא למניעת שריפות ולהרחקת נחשים וזוחלים, משום שהניכוש במקום כזה נחשב עבודת קרקע. ויש מתירים לנכש גם במקום כזה בתנאי שיהיה ניכר שאין כוונתו לתועלת הצמחים, כגון שיחתוך את העשבים גבוה יותר מכפי הנהוג בניכוש רגיל, וגם ימנע מלנכש בסמוך לעצים ולשיחים ממש. ולדברי הכל מותר להשמיד את עשבי הבר בדרכים אחרות, כגון לחנוק אותם ביריעת פלסטיק אטומה. ויש מתירים גם לרסס את הקרקע בחומר שמונע נביטה, לפני שהעשבים נובטים. אמנם לפעמים מותר לנכש ממש, על מנת להועיל לעצים ולשיחי הנוי. וזאת במקרה שעשבי הבר עלולים לגרום נזק משמעותי לעצים ולשיחי הנוי, וקיים חשש שימותו, או שייגרם להם נזק גדול שלא יהיה ניתן לתקנו לאחר השמיטה ללא הוצאה גדולה. במקרה כזה מותר לנכש את עשבי הבר, אף את אלו הסמוכים לצמחייה, ביד או במעדר. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

גיזום גדר חיה היא מלאכה האסורה בשנת השמיטה. אמנם יש פוסקים המקילים, ומתירים לגזום אותה על מנת לשוות לה מראה נאה ומסודר, בתנאי שהיא כבר צפופה ומלאה ואין לה עוד צורך בעידוד הצמיחה, ובלבד שישנה מדרך הגיזום הרגילה. וכל זאת בגדר שהיא כבר צפופה ומלאה, אבל אם הענפים עדיין דלילים כפי המצוי בגדר חיה צעירה, אסור לכל הדעות לגזמה, משום שגיזום המועיל לצמיחת ענפים חדשים אסור בשביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

אם השכנים לא נעתרו לבקשתו והם אכן מתכוונים לעבוד בחצר המשותפת, עליו להפקיר את חלקו באותה החצר, למשך שנת השמיטה. וצריך לעשות את ההפקר בפני שלשה אנשים. אמנם יש שמקילים שאינו צריך להפקיר חלקו. ולא ישתתף בהוצאות טיפול הגינה כדי שלא יסייע בידי עוברי עבירה. אם אינו יכול להשתמט מן התשלום, כגון ששכניו כופין אותו לשלם על פי החוק, רשאי לשלם, אך יודיע לשכניו שהוא נותן את כספו רק עבור הוצאות ניקיון הבנין והעבודות המותרות בחצר, ולא עבור העבודות האסורות. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

אם כוונתו בעת הפעלת המזגן היא גם להשקיית העץ, אסור להפעילו. ואם כוונתו רק למיזוג הבית, יש אומרים שמותר להפעילו, שהרי אינו מתכוין להשקיה, ואף ניכר מתוך מעשיו שאינו מתכוין להשקיה, אלא למיזוג הבית. אכן יש שאוסרים להפעילו גם אם אינו מתכוין להשקיה, כיון שבפועל יוצאים המים לגינה שלו וניחא ליה בהשקיית העץ. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

מותר להשקות בשמיטה גם פרחי נוי ודומיהם, אם יש חשש שינבלו, גם אם אין לאותם פרחים ערך רב. אך נבהיר שלפעמים הפרחים אסורים באיסור ספיחין, כמו שנבאר בהרחבה בהרחבה, ופרחים כאלו אין להשקותם בשום אופן. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

אדניות אלו, על אף שאינן נקובות, הן חמורות יותר מסתם עציץ שאינו נקוב העומד בבית. וכבר נתבאר כאן שלכתחילה אין לשתול פרחים אפילו בעציץ שאינו נקוב העומד הבית, אלא שאין למחות ביד המקילים. אך באדניות הקבועות ברצפה או בקירות הבנין, אין לזרוע גם לשיטת המתירים לזרוע בעציץ שאינו נקוב בתוך הבית. שאדניות אלו דינם כמחוברות לקרקע, ואסור לשתול בהם. וכן אין לטפל באדניות בשאר מלאכות כרגיל בכל שנה. אבל מותר להשקותן כפי הצורך לקיום הצמחים, וכן מותר לבצע בהן מלאכות דרבנן, כאשר הן נצרכות לקיום הצמחים, כדי שלא ימותו או כדי שלא ינזקו נזק מרובה שלא יהיה ניתן לתקנו בקלות לאחר השמיטה. כמו כן, אדניות גדולות המחזיקות ארבעים סאה ויותר, נחשבות גם הן כקרקע ואין לזרוע ולשתול בהן אף בתוך הבית. ועיין בביאורים כמה הוא נפח של ארבעים סאה לענין זה. להרחבת התשובה לחץ כאן