שאלות ותשובות – ע"ש הרב ש.א. רוזנברג זצ"ל



יש חילוק בין תבלינים הנאכלים לבין תבלינים הבאים ליתן טעם, פטרוזליה כוסברה וכן נענע למי שנוהג לאוכלו מפרישים תרומות ומעשרות בברכה. לעומת זאת רוזמרין וכן גרניום שאינם נאכלים רק נותנים טעם ומוציאים אותם אין צריך להפריש. במקום שיש ספק כמו נענע למי שלא נוהג לאוכלו יש להפריש בלי ברכה.

בקמח מלא אפשר להוריד משיעור הפרשת חלה בין 40 ל50 גרם דהיינו לשיעור הגר"ח נאה מספיק 1.620 בערך במקום 1.660, במקרה שמערבים מחשבים לפי יחס כמבואר במדור שאל את הרב.

ההבדל בין קמח מלא לקמח לבן הוא כחמישים גרם לערך. דהיינו בקמח מלא יש להפריש עם ברכה כבר פחות מחמישים גרם היות והקמח המלא תופס יותר נפח בכלי.

לגופן של דברים התייחסנו במאמר על צורת הבדיקה שצריכה להיות בנחת וכדי להגיע לשיעור החזון איש עליך למדוד בנחת בלי שום דחיסה ודפיקה. הבדיקות שאנו עשינו הגיעו בדיוק לשיעור החזון איש 2250 גרם מכיון שלא שפכנו את הקמח לכלי אלא לקחנו כפית ואוררנו את הקמח לאחר מיכן מלאנו את הכלי בכפית בצורה זו אין שום דחיסה, וכמצוין בגוף המאמר.

אפשר לראות את המאמר המלא בהליכות שדה מס' 156 עמ' 29.

לכתחילה יש לשרוף, אם אין אפשרות אפשר לעטוף ולזרוק לפח [ יש להזהר שלא לשרוף את החלה בתנור].

https://bhl.org.il/3215-2/

צריך לבדוק בכל מטחנה לגופה. מבדיקות שבדקנו בקמח רובינפלד וחברת מהודר הם לא מפרידים את הסובין מהקמח. במטחנות אחרים צריך לבדוק בדרך כלל מפרידים בין 12 ל18 אחוזים וכפי השיעור שמפרידים כך צריך להוסיף.

צריך לחשוש משום שבכשרות רגילה הם סומכים על השיטות שעד רוב אין ערלה.

בית המדרש מעדכן כל תחילת תקופה את אחוזי הערלה שיש בהם חשש.

אם המטבע כבר מלאה אפשר לחלל אותה על מטבע קטנה יותר ואותה לאבד, [אפשר לשמור את המטבע עד לפסח שנה הבאה שאז הוא הזמן של הביעור].

מצד כלאי אילן אין בעיה משום שהרימון מורכב על מינו. אמנם צריך לדאוג שלא נטעו אותו בשנת השמיטה לפעמים יש תאריכים על העצים או לקנות עץ קטן [לפעמים כדאי לשאול כמסיח לפי תומו בן כמה העץ ולפי זה לדעת אם נטעו אותו בשנת השמיטה].

יש צד בחזון איש שכל פירות ההדר הם אותו מין ולכן מצד הספק אין חיוב לעקור את כל ההדרים. אמנם לכתחילה אין לנוטעם ויש מי שמתיר לנטוע ספק מורכב על ידי גוי.

מכל מקום מי שעוקר מחמת הספק לא עובר על בל תשחית.