שאלות ותשובות – ע"ש הרב ש.א. רוזנברג זצ"ל



יש חילוק בין תבלינים הנאכלים לבין תבלינים הבאים ליתן טעם, פטרוזליה כוסברה וכן נענע למי שנוהג לאוכלו מפרישים תרומות ומעשרות בברכה. לעומת זאת רוזמרין וכן גרניום שאינם נאכלים רק נותנים טעם ומוציאים אותם אין צריך להפריש. במקום שיש ספק כמו נענע למי שלא נוהג לאוכלו יש להפריש בלי ברכה.

בקמח מלא אפשר להוריד משיעור הפרשת חלה בין 40 ל50 גרם דהיינו לשיעור הגר"ח נאה מספיק 1.620 בערך במקום 1.660, במקרה שמערבים מחשבים לפי יחס כמבואר במדור שאל את הרב.

לכתחילה יש לשרוף, אם אין אפשרות אפשר לעטוף ולזרוק לפח [ יש להזהר שלא לשרוף את החלה בתנור].

https://bhl.org.il/3215-2/

צריך לבדוק בכל מטחנה לגופה. מבדיקות שבדקנו בקמח רובינפלד וחברת מהודר הם לא מפרידים את הסובין מהקמח. במטחנות אחרים צריך לבדוק בדרך כלל מפרידים בין 12 ל18 אחוזים וכפי השיעור שמפרידים כך צריך להוסיף.

צריך לחשוש משום שבכשרות רגילה הם סומכים על השיטות שעד רוב אין ערלה.

בית המדרש מעדכן כל תחילת תקופה את אחוזי הערלה שיש בהם חשש.

אם המטבע כבר מלאה אפשר לחלל אותה על מטבע קטנה יותר ואותה לאבד, [אפשר לשמור את המטבע עד לפסח שנה הבאה שאז הוא הזמן של הביעור].

מצד כלאי אילן אין בעיה משום שהרימון מורכב על מינו. אמנם צריך לדאוג שלא נטעו אותו בשנת השמיטה לפעמים יש תאריכים על העצים או לקנות עץ קטן [לפעמים כדאי לשאול כמסיח לפי תומו בן כמה העץ ולפי זה לדעת אם נטעו אותו בשנת השמיטה].

יש צד בחזון איש שכל פירות ההדר הם אותו מין ולכן מצד הספק אין חיוב לעקור את כל ההדרים. אמנם לכתחילה אין לנוטעם ויש מי שמתיר לנטוע ספק מורכב על ידי גוי.

מכל מקום מי שעוקר מחמת הספק לא עובר על בל תשחית.


ההגדרה ההלכתית של גרניום הוא שיח עצי שאין בו כלאי זרעים ומותר לשתול אותו ליד גפן.